כנס רבנים. ארכיון
כנס רבנים. ארכיוןצילום: ארגון רבני הקהילות - אריה מינקוב

השבוע פרסם היועץ המשפטי של הרבנות הראשית כי בכוונתו להטיל על מרכז "משכנות שאננים" משימה: לכתוב "קוד אתי" לרבני ערים.

משכנות שאננים הוא ארגון פרטי שבו חברים בעיקר אנשים מהממסד המשפטי שופטים בולטים כמו שופט בית המשפט העליון לשעבר יצחק זמיר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה מייק בלס, אנשי אקדמיה מן השמאל החילוני וגם רב חשוב אחד [-הרב יובל שרלו].

על אף שקיימת חובה חוקית במצב כזה לקיים מכרז פתוח שבו ייבחר בתנאים הוגנים הגורם המתאים ביותר לצורך המשימה, היועץ המשפטי בחר במסלול של פטור ממכרז וקביעה מראש של זהות הגורם שייבחר לביצוע המשימה. הסיבה לשיטתו לפטור ממכרז היא שבמקרה זה אין בארץ אף גורם אחר המתאים למשימה מעין זו.

הרצון לקבוע קוד אתי לרבנים הוא בוודאי מבורך אך הגורם הנבחר למשימה ובוודאי הסיבה שבגללה הוא נבחר שגויים לחלוטין. הקביעה שאין בישראל אף גוף רבני שמתאים לגבש קוד אתי לרבנים מקוממת ומעידה על בורות.

אמנם רבנים לא נוטים להשתמש בביטוי הלועזי "קוד אתי" כפי שארגון המשפטנים האמור נוהג. אך רבני ישראל בכל הדורות, כמו בדור הזה, עוסקים כל ימיהם בשאלות של אתיקה ומוסר, בשאלות של הכוונה הלכתית מחייבת של התנהגות כמו גם בשאלות של הכוונה רצויה של התנהגות בתחומי הרשות. בוודאי שרבני ישראל עוסקים כדבר שבשגרה ברבנות עצמה ובהנהגות הראויות לרבנים בכל תחומי פעילותם.

רבני ישראל צריכים להשתתף בכתיבת הקוד האתי לשופטים, לאנשי אקדמיה, לאנשי תקשורת ולכלל תחומי החיים שכן תורת ישראל היא תורת חיים. אין סיבה שמשפטנים או אנשי אקדמיה יכתבו לגורמים אחרים קודים אתיים ורבנים לא. אך כאן מדובר בכתיבת קוד אתי לעולם הרבנות עצמו. וכי יעלה על הדעת שבעניין זה רבני ישראל אינם כתובת רלוונטית? האם בכל הכתיבה הענפה בהלכה היהודית בכלל, ושל רבני ישראל לגווניהם בדור הנוכחי בפרט, אין מענה להתנהלות הרצויה של הרבנות עצמה?

מעבר לחילול השם העקרוני באמירה שאין לרבנים רלוונטיות לאתיקה בכלל ואתיקה של רבנים בפרט, הפנייה לארגון של משפטנים עלולה להניב תוצאות מאוד בעייתיות לגופן. יש לדעת שהקוד האתי האמור יעסוק ככל הנראה בשאלות יסודיות ביותר של חירות הרבנים ללמד תורה ללא מורא. בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה מאוד בעייתית שבה מנסים למנוע מרבנים לומר דעת תורה בסוגיות ציבוריות שעל הפרק בטענה שמדובר בסוגיות פוליטיות.

באופן סתירתי בעליל, ככל ששופטי ישראל עוסקים בשאלות יותר פוליטיות כך גוברת הדרישה למנוע מרבני ישראל לעסוק בשאלות ציבוריות שמונחות על סדר היום הפוליטי. בעוד ששופטי ישראל לא רק מתבטאים בסוגיות פוליטיות אלא גם נותנים בעניינם פסקי דין מחייבים, מבקשים לאסור על רבני ישראל להביע את עמדתם בסוגיות ציבוריות מעין אלו, אפילו במצבים שבהם מדובר בהלכות מפורשות בשולחן ערוך ואף בכתובים מפורשים במקרא.

קוד אתי יצטרך לטפל בנושאים הללו ואיני אומר שלא צריכות להיות מגבלות להתבטאויות של רבנים המכהנים בתפקיד ממלכתי. אבל החשש הגדול הוא שהרבנות הראשית כורתת במהלך הנוכחי את הענף שעליו היא יושבת.

אסור לה לייצא לארגון משפטנים את כתיבת הקוד האתי לרבני ישראל. אסור להתייחס לרבני ישראל כסוג של פקידים שהמשפטנים צריכים לקבוע להם את האסור והמותר. הרעיון שניצב ביסוד הרבנות הראשית לישראל הוא חיבורה של התורה למרכז העשייה הממלכתית בישראל. המהלך של היועץ המשפטי של הרבנות הוא בדיוק הפוך: קביעה שאפילו בתחומיה שלה הרבנות לא מסוגלת חלילה לספק מסגרת כללים לאסור ולמותר לראוי ולבלתי ראוי.

באופן מעשי ניתן להתנגד כחוק להטלת המשימה על ארגון המשפטנים עד יום חמישי הקרוב. חיוני שרבני ישראל יתנגדו לעצם ההכרזה שלפיה אין עוד גורם מתאים למשימה ויציעו אלטרנטיבות לארגון זה.

ואולי נכון יותר שהרבנות הראשית תבטל לגמרי את הפנייה לעמותות בעניין חשוב זה ותטיל על צוות רבנים לגבש הצעה לקוד אתי. כשם שנשיאת בית המשפט העליון לא פונה לעמותות כדי שינסחו קוד אתי לשופטים (גם אם ראוי היה שתפנה לרבני ישראל בעניין) כך אין הצדקה לכך שהרבנות תפנה לעמותה כזו – בודאי לא לעמותה של משפטנים.

מהמרכז לאתיקה בירושלים נמסר בתגובה: "המרכז לאתיקה בירושלים הינו גוף מקצוﬠי הפוﬠל לקידום האתיקה. במסגרת זו מקיים ימי ﬠיון, סדנאות וכנסים וכן כותב קודים אתיים.

ארגון רבני הﬠרים יזם פנייה למרכז בתיווכו של ﬠו"ד הראל גולדברג היוﬠץ המשפטי של הרבנות
הראשית. ﬠו"ד גולדברג נחשף לפﬠילות המרכז לאתיקה בﬠת שכיהן בייﬠוץ המשפטי לממשלה והיה
חבר בצוות כתיבת קוד את' לראשי רשויות מקומיות. תהליך אותו ליווה מקצוﬠית המרכז לאתיקה.

מטﬠם המרכז לאתיקה ילוו מקצוﬠית את התהליך שני מומחים המגיﬠים מהﬠולם הרבני-דתי ולהם
זיקה רﬠיונית והיכרות מﬠמיקה ﬠם ﬠולם הרבנות וﬠם תפיסות האתיקה וישלבו באופן מקצוﬠי את שני
התחומים. האחד הינו פרופ' אביﬠד הכהן שהינו מומחה למשפט ﬠברי וכותב טור פרשת השבוﬠ
בﬠלון שבתון והשני הינו ד"ר צוריאל ראשי שהינו רב וﬠוסק בין השאר באתיקה של רבנים ואתיקה
בארון הספרים היהודי. בנוסף ﬠל שניהם יהיו ששה רבני ﬠרים ויחד איתם ייכתב הקוד שכן בתפיסה
המהותית של אתיקה, הקוד נכתב ﬠם הקבוצה שאליה מיוﬠד הקוד".