בשבע מהדורה דיגיטלית

טעות לעולם עוזרת - סיפור לשבת

לאחר שנת לימודים בניו יורק, בבית המדרש 770 של הרבי מליובאוויטש זצ"ל, קבע הבחור אלעזר מרחובות להצטרף כשליח לבית חב"ד במיאמי.

עודד מזרחי , א' בתמוז תשע"ח

סיפור לשבת אילוסטרציה
סיפור לשבת אילוסטרציה
(פנימה יח"צ)

נקבעה לו טיסה מניו יורק לפלורידה למחרת, בי"א בכסלו בשעה שבע בערב.

לפי התכנון, הנסיעה לכיוון שדה התעופה הייתה אמורה להימשך כשעה לכל היותר, ולכן תכננו אלעזר וחבריו לשכור רכב משעה שלוש וחצי בצהריים, כדי שיוכלו לעבור קודם כול באוהל ציונו של הרבי, ומשם ימשיכו הלאה לשדה התעופה.

בדרך אגב נודע לאלעזר שאחד ממכריו מרחובות, רפי, אמור גם הוא לטוס באותה טיסה מניו יורק לפלורידה. רפי החליט לנסוע עם אלעזר, אך בשעה היעודה ביקש שיבואו לאסוף אותו ממקום מסוים בברוקלין, כך שהיציאה לשדה התעופה התעכבה בעוד כחצי שעה. לאחר שאספו את רפי הזדרזו החסידים בנסיעתם לרובע קווינס, שם שוכן האוהל הקדוש, במרחק חצי שעת נסיעה משדה התעופה.

השעה הייתה כבר אחרי חמש, אבל אלעזר חש כי אם יטוס לשליחותו של הרבי מבלי לקבל את ברכת הדרך בתפילה אצל ציונו הקדוש, ייגרם לו חיסרון גדול בנפש. הוא אמר לחבריו שהוא מעדיף להפסיד את הטיסה, ובלבד שלא יפסיד את התפילה באוהל, אך חברו לנסיעה הבהיר לו שאין להם זמן להיכנס לאוהל, כי מדובר בשעת אחר-צהריים עם עומסי תנועה גדולים ביותר, וגם כך הגעתם בזמן לטיסה מוטלת בספק. אלעזר נכנע למצב בעל כורחו.

מכיוון שלא הכירו את הדרך היטב, נעזרו בג'י-פי-אס של רפי, אך משום מה המכשיר האריך להם את הדרך בצורה מעוררת תימהון. למעלה משלוש שעות התעכבו בדרכים, לחוצים ומתוחים פן יאחרו את הטיסה. לבסוף הגיעו עשר דקות לפני ההמראה, ואז נאמר להם כי מקומותיהם במטוס נתפסו על ידי ממתינים, כיוון שלא הגיעו מבעוד מועד, ואם ירצו יוכלו להצטרף רק לטיסה הבאה לפלורידה, שתתקיים למחרת, וזאת בתוספת תשלום.

מצד אחד אלעזר שמח, כי לא רצה לטוס לשליחות מבלי לעבור קודם לכן באוהל, אך מצד שני שינוי התוכניות עלה לו בהוצאות כספיות לא מבוטלות. הם חזרו לשכונת קראון הייטס, ומשם הלך אלעזר לבית קרובי משפחתו כדי ללון אצלם באותו לילה.

לפתע חש כאבים עזים ומתגברים באזור החזה, ונשימתו הוכבדה מאוד. מיד פינו אותו קרוביו לבית הרפואה הסמוך, בעוד כאביו מחמירים. אלעזר הצעיר ממש חשש לחייו, ואף אמר "קריאת שמע".

לאחר שעבר צילומים ובדיקות פנימיות הגיע רופא ושאל אותו: "האם היית בטיסה בשעות האחרונות?"

"הייתי אמור לטוס", ענה אלעזר, "אך בדרך לא הגיונית פספסתי את הטיסה".

"תגיד תודה לאלוקים שלך שהחליט להשאיר אותך בחיים!" אמר הרופא הגוי, "כי התגלה אצלך חור בריאה, ואילו עלית לטיסה, החור היה מתרחב בשל לחץ האוויר שיש בטיסה, ואז חלילה הריאה הייתה עלולה להתפוצץ, וגם הלב והאיברים הפנימיים היו עלולים להיפגע מאותו לחץ. אם היו מגלים את הבעיה הרפואית במטוס, היו צריכים לעשות נחיתת חירום, כי תנאי הטיסה לא מאפשרים טיפול במקרים קשים כאלה".

לאחר ניתוח לא קל ושבוע אשפוז חזר אלעזר לציונו של הרבי כדי להודות על חייו שניתנו לו מחדש במתנה. הוא חש כי הקדוש ברוך הוא צירף את מחשבתו הטובה למעשה, והמשלח לא הפקיר את שליחו.

לאחר חודש של התאוששות ממחלתו נסע אלעזר לשליחות במיאמי ברכבת במשך עשרים ושבע שעות, מפני שנאסר עליו לטוס במשך תקופת החלמתו.

כל העת שאל את עצמו: הכול טוב ויפה, וברוך ה' נמנע ממני משמיים לעלות על הטיסה, אבל דבר אחד איני מצליח להבין: איך אירע, שנסיעה בכבישי ניו יורק שאמורה להימשך שעה לכל היותר, אורכת שלוש וחצי שעות?

כעבור זמן מה נודע לאלעזר מחברו רפי כי בהגדרות מכשיר הג'י-פי-אס שהשתמשו בו לא נכללו בטעות כבישים ראשיים. זו הגדרה למצב בלתי מצוי כמעט, שמיועדת לרכבים לא תקינים ונהגים לא מנוסים שלא מומלץ להם לעלות על כביש ראשי, ובגללה הפסיד אלעזר את טיסתו והרוויח את חייו.

ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: orchozer@gmail.com