טקס סיום קורס קצינים (למצולמים אין קשר לכתבה)
טקס סיום קורס קצינים (למצולמים אין קשר לכתבה)צילום: מתוך אתר צה"ל

בשלהי שנת 2002, הציונות הדתית כולה עקבה בדריכות אחר קצין מוכשר ובן-המגזר, תת-אלוף אפי איתם שמו.

הוא היה נועז, מוכשר ועם קבלות בשדה הקרב, ורק מגרעת אחת הייתה לו – הוא היה דתי וימני, וגם העז לבטא זאת בפומבי. אחרי מספר התבטאויות שערערו על אשליות השלום של אוסלו, ולחץ אדיר מצד חברי הכנסת משמאל, הבהיר הרמטכ"ל דאז שאול מופז לאיתם שאלוף הוא כבר לא יהיה. למוחרת הסערה כבר הודיע איתם כי הוא פושט את מדיו באופן מיידי ומוותר על זכותו לחופשה בתשלום, והציונות הדתית נבוכה. התקווה הגדולה, הקצין המוכשר שנועד לגדולות, מצא את עצמו בחוץ למורת רוחם.

16 שנה אחרי, יום ראשון השבוע, ושוב המגזר נדרך. למרות שב-16 השנים שחלפו גדשו מאות קצינים דתיים-לאומיים את הדרגים הזוטרים ודרגי הביניים בצבא, הרבה מעבר לחלק היחסי שלהם באוכלוסייה בכלל, הציפייה לראות קצין דתי-לאומי בדרגות בכירות יותר הייתה גדולה ולא מובנת מאליה. תת-אלוף עופר וינטר, גם הוא נחשב להבטחה גדולה ולכישרון צבאי, היה מועמד לפקד על שתי אוגדות. המועמדות הזאת באה על רקע סערה שעוררה פקודת יום שנתן לפקודיו בחטיבת גבעתי ערב צאתם למבצע 'צוק איתן', שכללה ציטוטים מפסוקים ואמירות אמוניות. בסבב המינויים הקודם וינטר נשאר מאחור, ולפי מקורות מקורבים אליו, זו ההזדמנות האחרונה שהוא נותן לקריירה הצבאית. לא יקודם – לא ימשיך.

ביום שני פרסם המטכ"ל את רשימת המינויים החדשים, אשר וינטר אינו אחד מהם. מפח הנפש היה גדול, ומיד נעמדו שורות של פרשנים להסביר את הסיבה להקפאתו של הקצין המוכשר. מדיניות של תקרת זכוכית לחובשי כיפה, נקמה על התדרוכים האישיים לבנט ב'צוק איתן', החלטה אובייקטיבית בשל חוסר התאמה או העדפת קצינים מתונים וצייתנים - אלה רק חלק מהסיבות שניתנו למהלך. המשותף לכולן, שאין להן שום בסיס עובדתי. איש אינו יודע מה סיבותיו האמיתיות של אייזנקוט.

אלופים בלי כיפה

"בהחלט יש מדיניות של בלימת דתיים בדרגות הגבוהות בצבא", קובע הרב משה הגר, ראש המכינה הקדם-צבאית ביתיר, וסגן מפקד אוגדה במילואים בעצמו. "לא ייתכן שכמעט 50 אחוזים ממסיימי קורס קצינים הם דתיים, אבל בדרגות הגבוהות אנחנו בקושי מוצאים אותם. מבין האלופים אין אפילו חובש כיפה אחד". אל התמיהה של הרב הגר מצטרפים נתונים שפרסם השבוע הכתב הצבאי של גלי צה"ל, צחי דבוש, ולפיהם למרות ש-40 אחוזים ממסיימי בה"ד 1 חובשי כיפה, ו-50 אחוזים מהמח"טים בחטיבות החי"ר נמנים גם הם עם הציבור הדתי-לאומי - ברגע שמגיעים למפקדי אוגדות הם נעלמים כליל, למעט מפקד אוגדת מילואים אחד.

עם זאת, הרב הגר כלל אינו מודאג מהנתונים הללו. לטעמו, מספר גדול של דתיים בדרגי השטח מספיק כדי לעצב את דמותו של צה"ל כפי שהיה רוצה לראותה. "ב'צוק איתן' היו הרבה מקרים שהמפקדים בשטח ביצעו פעולות התקפיות ונועזות יותר ממה שהוכתב להם מלמעלה. בסופו של דבר מה שחשוב הוא המסות בדרגים הזוטרים ובדרגי הביניים, ויש גם כמובן השפעה מלמטה כלפי מעלה".

קצין דתי מבטיח נוסף, שגם את קידומו מנעו התבטאויות ימניות מדי לטעמו של הרמטכ"ל דאז אהוד ברק, הוא ח"כ מוטי יוגב. למרות ההיסטוריה שלו, יוגב סבור כי אין מדיניות מוכרזת של תקרת זכוכית לדתיים בצה"ל. "אני לא מכיר שעוצרים דתיים בצבא", הוא אומר. "הצבא מקדם את קציניו באופן אובייקטיבי, יש אחריות על הרמטכ"ל וקציני המטכ"ל לבחור את הקצינים הטובים ביותר, שאיתם הם יצטרכו לצאת למלחמה. כך זה גם לגבי קצינים תומכי לחימה, זה המוטיב המרכזי. נכון שיש יותר דתיים שמתגייסים היום לשירות משמעותי, ואני שמח על כך. פעם עשרה אחוזים ממסיימי בה"ד 1 היו דתיים, והיום במחזורים מסוימים זה כבר כמעט 50 אחוזים. השאלה כמה מהם ימשיכו הלאה תלויה אך ורק ביכולותיהם ובמוטיבציה שלהם להמשיך הרבה שנים בצבא".

יחד עם זאת, מקרה וינטר הוא לדעתו יוצא מן הכלל חמור, שבהחלט קשור גם להתבטאויותיו הדתיות. "במקרה של עופר וינטר הייתה נקודה שיצאה משורת העניין. נקודה אחת הייתה הנזיפה בעקבות המגעים עם נפתלי בנט, אך איני מכיר את הנושא מלבד הרכילות בתקשורת. הנקודה השנייה היא העליהום התקשורתי שהתחולל בעקבות הפקודה שהזכיר בה את 'שמע ישראל', ופה אני חושב ששגו".

יוגב מבקר בחומרה את החלטתו של ראש אכ"א דאז, חגי טופולנסקי, לנזוף בווינטר על אותה פקודת קרב. לטעמו, הביקורת של טופולנסקי נובעת מ"בורות עמוקה" בענייני יהדות ומחוסר הבנה של הצורך בחיזוק רוחני ללוחמים לפני היציאה לקרב. "ככה היה בכל הדורות בעם ישראל", הוא טוען, ומספר על מקרה דומה שהתרחש במלחמת ששת הימים, עם אלוף פיקוד חילוני לחלוטין. "שייקה גביש, שהיה אלוף פיקוד דרום במלחמת ששת הימים, סיפר לי שבסוף פקודת היום שלו הוא כתב 'יהי ה' עימכם'. הוא אמר לי, 'אני אדם חילוני, לא יודע מאיפה זה בא לי, אבל ככה חשתי - שאנחנו עומדים לפני מערכה גדולה, וזה מה שנכון כשעומדים לפני מערכה גדולה'. כך גם מח"ט גבעתי שיודע שחייליו נכנסים לקרב קשה עם אבדות בנפש, והוא המפקד שמוציא אותם לקרב, זו חובתו לטעון אותם במטען רוחני לפני היציאה".

יש מי שחושד

"קרתה פה טעות גדולה שככל הנראה הייתה מרכיב בהחלטה לשלוח את וינטר לתפקידי צד ולא לתפקידי ליבה בצה"ל", ממשיך יוגב. "אני מקווה שהיא לא נכנסה לשיקול הדעת של המינויים בסבב הזה".

יכול להיות שעם כל הכבוד להשתלבות של הציונות הדתית בצבא, היא מתקבלת רק במקרה שהכיפה היא קישוט, ולא משפיעה על הפיקוד בפועל ועל פקודות הקרב?

"יש משהו בדנ"א של החינוך הציוני-דתי שהוא שונה, והייתי רוצה שיחול על כל החינוך הציוני", מקדים יוגב. "יש שם מסירות נפש לכלל, וזה מה שעושה את בוגרי החינוך הזה כאלה שתופסים יותר ויותר עמדות בשירות הציבורי ובצה"ל, ולמעשה בכל מקום שאתה יכול לעשות בו למען הכלל ולא רק למען הקריירה של עצמך. ככל שהכמות למטה תצמח ותגדל, זה יגרום גם לכך שההרכב בצמרת ישתנה. אני רואה כל הזמן דתיים משתלבים בצמרת – ראש שב"כ, מפכ"ל וסגן רמטכ"ל. דתיים-לאומיים נמצאים בשורות הראשונות באחוזים גדולים. עם זאת, כל דבר צריך למצוא את המשקולות לעשייתו, ולדעת ש'בתוך עמי אנוכי יושבת'", רומז יוגב בעדינות.

גם בנקודה הזאת הרב הגר רואה את הדברים אחרת. "ברור לי שיש בצמרת הצבאית מי שחושד בכל דתי שהוא מונהג ומודרך על-ידי רב ולא נאמן לגמרי לצבא. אנחנו לא מחנכים את התלמידים שלנו לזה, אצלנו ברור שכשאתה בצבא אתה פועל על-פי ההדרכות והפקודות של הצבא. אבל שוב, כמו שאמרתי, אני לא מוטרד בכלל מצורת החשיבה של הדרגים הגבוהים. הנוכחות שלנו בדרגי השטח היא המשמעותית".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "דיוני השיבוץ של מפקדים בצה"ל מנוהלים ומסוכמים בצורה מקצועית ועניינית על ידי הרמטכ"ל ובהשתתפות אלופי המטה הכללי. השבוע סוכמו ויועלו לאישור שר הביטחון שיבוציהם של קצינים בדרגת תא"ל, בהם גם מפקדי אוגדות, קצינים מצטיינים מחוד החנית והלחימה, שיובילו את צה"ל בשנים הקרובות. כל אמירה אחרת או ניסיון לשוות לתהליך ממד מגזרי הוא מגוחך, שקרי וחסר כל אחיזה במציאות".