בשבע מהדורה דיגיטלית

גרעין של הסכם

המפגש ההיסטורי בין דונלד טרמאפ לקים ג'ונג און הוא לכל הדעות רק נקודת הפתיחה להסכם אפשרי בין המדינות.

ניצן קידר , א' בתמוז תשע"ח

הסכם מסגרת עם לא מעט חורים. פגישת הפסגה
הסכם מסגרת עם לא מעט חורים. פגישת הפסגה
צילום: Jonathan Ernst, רויטרס

אחרי שכבו המצלמות שתיעדו את מפגש הפסגה ההיסטורי בין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ למנהיג צפון קוריאה קים ג'ונג און, נותרו בעיקר השאלות.

מסיבת העיתונאים הארוכה-במיוחד של הנשיא האמריקאי הוסיפה עוד כמה תהיות. טראמפ פעל בחודשים האחרונים להחרפת הקו נגד צפון קוריאה. אחד הבכירים בצוותו, היועץ לביטחון לאומי ג'ון בולטון, חזר ואמר שאין שום מצב שבו אמריקה יכולה לסמוך על הצפון קוריאנים. הנשיא, שרק לפני כמה חודשים זילזל בקים מעל כל במה אפשרית, ואף הזהיר אותו שצפון קוריאה עלולה לפגוש בכוח האמריקאי כפי שהעולם טרם ראה, סיפר השבוע כי לקים "אישיות קוסמת. הוא מצחיק ואסטרטג מעולה".

ההסבר למהפך שחל בדעתו של טראמפ הוא פשוט מבחינתו. "בלי הרטוריקה והאיומים שהשמענו, הם לא היו באים לפה. אני לא אוהב לאיים, לפעמים זה אפילו מרגיש רע מאוד, אבל לעיתים אין ברירה אלא להשתמש בכלי הזה כשאתה רוצה להביא אליך מישהו שלא יבוא בדרך אחרת", תירץ הנשיא.

אז האם המנהיג מפיונגיאנג יצא כאן עם רווח מקסימלי על חשבונו של נשיא ארה"ב, או להפך? האם צפון קוריאה באמת תשנה את דרכיה, או רק ניצלה כאן הזדמנות? מבחינת ד"ר אלון לבקוביץ', מומחה למדיניות חוץ וביטחון של מדינות מזרח אסיה ושל חצי האי הקוריאני, התשובה די ברורה. "אנחנו יוצאים מהפסגה הזאת עם ניצחון מוחץ של מנהיג קוריאה הצפונית. הוא קיבל לגיטימציה של אדם נחמד, מנהיג שאפשר לסמוך עליו, כמו שהגדיר אותו טראמפ".

ד"ר לבקוביץ' מעריך שהפגישה, וההסכם שבצידה, הם הצהרת כוונות בלבד. "יש כאן הצהרה כללית מאוד ששני הצדדים יכולים להסכים לה בלי בעיה, כי שניהם יכולים להגיד שכביכול יש להם הישגים. מה שקורה כעת הוא שמתחיל משא ומתן שיכול להימשך זמן רב, ולצפון קוריאנים לא הוצבו גזרים או מקלות. אין מסגרת זמן או התניות. אם טראמפ אמר שהסנקציות יימשכו עד שהצפון קוריאנים יראו נכונות, אז אין להם בעיה להראות נכונות טקטית ולהשיג הסרה של חלק מהסנקציות. ההסכם הזה נחמד, אבל למעשה הוא לא אומר שום דבר משמעותי".

למה לדעתך קים יצא כאן כשידו על העליונה? הרי טראמפ הוא זה שהצליח להביא אותו לדבר.

"כי יש כאן כמה חורים. ההסכם לא מתעסק בנושאים כמו העובדה שיפן, בעלת הברית של האמריקאים, מוטרדת מהטילים קצרי הטווח של קוריאה הצפונית. האמריקאים בכלל לא מתעסקים בזה. דבר נוסף הוא שבמשך שנים ארוכות הצפון קוריאנים דרשו מארה"ב לא לערוך תרגילים משותפים עם דרום קוריאה - וארה"ב דחתה את זה, כולל הנשיא טראמפ, שאמר שלא ייכנע ללחץ בעניין הזה. ופתאום, אחרי 45 דקות של פגישה עם קים, טראמפ יוצא בהצהרה שאין צורך יותר בתרגילים המשותפים האלה ואף מכנה אותם 'פרובוקציה'.

"יש להתרחשות כזאת משמעויות נוספות. כעת הרי תעלה השאלה: אם צפון קוריאה לא מהווה איום, למה יש צורך בחיילים אמריקאים בקוריאה הדרומית? אם היא לא מהווה איום, למה הדרום קוריאנים צריכים לקנות נשק אמריקני? משום כך, בהיבט הכלכלי מדובר בעצם בגול עצמי".

הנשיא טראמפ נתן לעולם את התחושה שמדובר בהישג ענק.

"במסיבת העיתונאים טראמפ אמר שהכול מושלם. אם נשיא דמוקרט היה מביא הסכם מסוג זה, הרפובליקנים היו מבקרים אותו בחריפות, כי אין הרבה משמעות להסכם. טראמפ בעצם אמר שהפגישה היא החשובה, והוא חושב כאן כאיש עסקים. ראוי לציין לזכותו, שנוצר כאן ערוץ תקשורת היסטורי בין הממשל האמריקאי לממשל הצפון קוריאני ובין הממשל בקוריאה הצפונית לזה בקוריאה הדרומית. יש לנו כאן שני ערוצי תקשורת שפועלים באופן רציף - משהו שלא היה קיים בעבר. עם זאת, קים ג'ונג און לא היה מוכן לבוא למשא ומתן עם האמריקאים לפני שהייתה לו יכולת הרתעה גרעינית וטיל ארוך טווח עם ראש נפץ גרעיני עובד. ברגע שהאמריקאים הבינו שיש לו ראש נפץ גרעיני שיכול להגיע לארה"ב, הם התעוררו והבינו שיש להם איום מיידי - ועכשיו הם מציגים את זה כהצלחה במקום שכולם נכשלו".

להסתדר במקום לריב

כריסטיאן ויטון, מי שהספיק לשמש כיועץ בכיר לעניינים אסטרטגיים בממשל טראמפ וגם בממשל בוש הבן, רואה את הדברים קצת אחרת. "הנשיא טראמפ השיג פריצת דרך דיפלומטית גדולה יותר מכל קודמיו. הוא קיבל הסמכה לוויתור על היכולות הגרעיניות של צפון קוריאה תמורת מעט מאוד מהצד האמריקאי".

לדעת ויטון, שמכיר היטב את הממשל מבפנים, כדי להגיע לפסגה הזאת היה על הנשיא להתעלם מהקו המוביל של יועציו. "טראמפ הגיע לנקודה זו על ידי התעלמות מכל המומחים. לאורך כל הדרך הם אמרו שהשימוש של הנשיא בלחץ ובדיבור בוטה נגד המשטר הצפון קוריאני ומנהיגיו היו מסוכנים. הם ביקרו אותו על הסכמתו לקיים פגישה, ביקרו אותו כאשר ביטל את הפסגה, וכעת מבקרים אותו על הדרך שבה ניהל את המפגש. בסופו של דבר הכול קרה הפוך: בצפון קוריאה הבינו שיש נשיא אמריקאי נחוש והגיעו למסקנה שבמקום לריב איתו אפשר להסתדר איתו".

ויטון עונה גם למבקריו של הנשיא. "יש המתלוננים כי הנשיא טראמפ ויתר על יותר מדי רק כדי להופיע בתמונה עם קים ג'ונג און. העובדה שהשניים נפגשו כאן כדי לחתום ולהסכים, מפריכה את הטענה הזאת. ביקורת נוספת היא שהפסגה השיגה תוצאות לא ברורות. אבל התוצאות ברורות מאוד: יש מסגרת שסביבה אפשר לבנות משא ומתן. הרי התעמקות בתפוקה הגרעינית, ביכולת ההעשרה, במלאי החומר הבקיע ובנושאים מסוג זה, יכולים לבוא רק לאחר שהמנהיגים קיבלו את הרעיון הכללי ואת המסגרת שממנה אפשר להמשיך לדיונים מתקדמים".

אלא שלמרות דבריו של ויטון, לדעתו של ד"ר לבקוביץ', גם לו צפון קוריאה אכן תפעל במסגרת הקווים הכלליים שסוכמו, קשה לראות בכך הישג. "טראמפ מצפה עכשיו מהצפון קוריאנים להראות נכונות. הם יעשו ויתורים טקטיים, כמו נניח לסגור את מנהרת הניסויים הגרעיניים, שיש הטוענים שכבר נהרסה וממילא אין בה צורך כי נעשו ניסויים גרעיניים. אז קים יעשה צעדים טקטיים שיראו כביכול שהם פועלים לפירוק מנשק גרעיני, וארה"ב תפחית מהסנקציות. חשוב לציין שגם אם קים היה אומר אחרי יום וחצי שהוא מוותר על הנשק הגרעיני, התהליך של פירוק ארצו מהנשק הזה אמור לקחת כשנתיים, ובשנתיים האלה תוכל פיונגיאנג ליהנות מהפירות של ביטול סנקציות בלי לוותר על היכולות הגרעיניות שלה".

עם זאת, אומר ד"ר לבקוביץ', הצפון קוריאנים צריכים להביא בחשבון שאם טראמפ לא יהיה מרוצה, האמריקאים יכולים לסגת מההסכם גם ברגע האחרון. "במקרה של טראמפ הכול יכול לקרות, ומי שמיהרה לומר זאת הייתה איראן, שקראה לפיוניאנג לא לסמוך על טראמפ. אבל זה היה מתוך אינטרס, כי אם הבעיה של קוריאה הצפונית מטופלת, איראן הופכת לבעיה המרכזית של ממשל טראמפ".

מועמד לפרס נובל

מי שבינתיים שומרים על פסימיות הם הקהילה הלא קטנה של הצפון קוריאנים שגלו מארצם וחיים בארה"ב. ג'ון בנג, מנהל הקואליציה האמריקאית-קוריאנית של לוס אנג'לס, לא בטוח שהפגישה טומנת בחובה סיבות אמיתיות לאופטימיות. "המפגש הזה מאוד משמעותי בסמליות שלו, אבל אם שום דבר אופרטיבי לא יצא מזה, והסבל של העם בצפון קוריאה יימשך - אז מה עשינו בעצם?" תוהה בנג. לדבריו, "השינוי הנדרש הוא שהגלובליזציה תגיע לקוריאה הצפונית. אנחנו רוצים תקווה לדור הצעיר, הפלת החומות בין צפון קוריאה לדרום קוריאה ובאופן כללי בין צפון קוריאה ליתר העולם". ממשל טראמפ, חשוב לציין, רוצה לטפל גם במצב זכויות האדם בצפון קוריאה, ולטענת מקורבי טראמפ הוא יטופל במהלך המשא ומתן בין הצדדים.

השאלה שנותרה פתוחה היא האם וכיצד מהלך מול צפון קוריאה ישפיע גם על מדינות כמו איראן, שנמצאת במערכה קשה מול ארה"ב. האיראנים, שראו בעיניים כלות את פסגת קים-טראמפ, כבר החלו להפעיל לחץ על המדינות החתומות על הסכם הגרעין כדי שיימנע יישור קו של אירופה עם ארה"ב, וכמובן ניסו לייצר דה-לגיטימציה לפגישה. זה לא ממש הלך. אירופה נמצאת במקום אחר, וגם תלויה בארה"ב שכבר פרשה מהסכם הגרעין, אבל תסכים למצוא פשרה שתאפשר את המשכו לאחר תיקון משמעותי.

אחרי כל המהלכים הללו, בארה"ב יש פרשנים, גם בין אלה שאינם מזוהים עם טראמפ, שחושבים שאם התהליך הזה יצליח, הוא יהיה מועמד ראוי בהחלט לפרס נובל לשלום. בכל זאת, גם מנהיגים לפניו ניסו לפצח את הסוגיה הצפון קוריאנית, אבל הוא ייזכר תמיד כמי שלא הצליח רק לדבר אלא גם להיפגש, ואולי אף להביא לשינוי היסטורי בחצי האי הקוריאני.