בשבע מהדורה דיגיטלית

גיוס חרדי למלחמה בבג"ץ

תמונת המצב של חוק הגיוס יוצרת תסריט מעניין

ניצן קידר , א' בתמוז תשע"ח

המודעה הלוחמנית נגנזה, והוחלפה בהתנגדות מרוככת. חברי יהדות התורה
המודעה הלוחמנית נגנזה, והוחלפה בהתנגדות מרוככת. חברי יהדות התורה
צילום: פלאש 90

חוק הגיוס מסתמן כתפוח האדמה הלוהט של מושב הקיץ בכנסת. לא בטוח שהוא יישאר לוהט לזמן רב, אבל בינתיים, כשלמערכת הפוליטית אין עניין מרכזי אחר לעסוק בו, הוויכוח העיקרי הוא סביב הגיוס.

הכדור נמצא בעיקר בידיים החרדיות. לתזכיר החוק שהפיץ השר ליברמן, סביר להניח שאין מתנגדים משמעותיים במרבית סיעות הקואליציה. גם בש"ס וביהדות התורה מבינים שאי אפשר לטאטא רחוק את הצעת החוק של משרד הביטחון וצה"ל. עדות לכך היה אפשר לראות בעיתונות החרדית היומית ביום שאחרי פרסום תזכיר החוק: הודעות מתונות יחסית, בלי טריקת דלתות ובלי איומים. ביהדות התורה דווקא תכננו להוציא הצהרה מיליטנטית מאוד – המילים כבר נכתבו, וכנראה אפילו הופצו, לפחות לעיתונה הרשמי של המפלגה, אך לאחר התייעצות נוספת הן נגנזו, ופורסם נוסח מרוכך. הנוסח המקורי יצא נגד הכוונה להטיל סנקציות כלכליות על בני ישיבות המיועדים לשירות צבאי שיתחמקו ממנו. ללמדנו שיש כאן, כנראה, הבנה שיש לחתור לפשרה, ולא הטחת ראש בקיר.

היחיד שלא שתק, עשה זאת בעיתון הבית שלו. סגן שר החינוך מאיר פרוש, שאינו חבר כנסת, בחר את עיתון 'המבשר' השייך למשפחתו כדי לקרוא לנציגות החרדית באופן חד וברור לדחות את הצעת החוק. הנימוקים מגוונים: לא היו בוועדה נציגים חרדים, החוק שולל משר הביטחון סמכות לדחות שירות ישיבות אם לא יעמדו ביעדי הגיוס, והסיבה המשמעותית ביותר – לפחות מבחינתו – קביעתו של נתניהו לפני הקמת הממשלה שלא תהיינה מכסות גיוס, ושכל לומד תורה יקבל לדחיית גיוס אם יבקש אותה.

אבל גם פרוש מסיים את הבעת העמדה שלו כפי שסיימו האחרים: מועצות גדולי וחכמי התורה הן שיכריעו. אמנם מי שמציג את הלכי הרוח לפני המועצות האלה הם בדרך כלל הפוליטיקאים, אך ייתכן בהחלט שהם יחתרו לתיקונים ולא יפסלו את המתווה.

סגן שר הביטחון, ח"כ הרב אלי בן דהן, קרא לעומק את הצעת החוק וחושב שהיא נכונה. "זו פעם ראשונה שישבה ועדה רצינית מאוד, שכללה גם נציגים מהציבור הדתי. לא ישבו שם שונאי תורה או אנשים שאין בהם טיפת הבנה לחשיבות התורה. מדובר באנשים שהבינו מצד אחד את חשיבות לימוד התורה של עם ישראל בארץ ישראל, ומצד שני את הצורך בגיוס לצבא.

"בסך הכול יש כאן איזונים ומחשבה עמוקה. אני לא אומר שאין כאן מקום לשינויים, אבל הבסיס טוב", הוא מוסיף, ברומזו למפלגות החרדיות שיש על מה לדבר ומה לתקן כדי שחוק הגיוס יעמוד לשביעות רצון כל הצדדים.

אחת השאלות העיקריות היא מה יקרה אם החוק המדובר יחוקק בהליך מהיר כבר במושב הקיץ, כפי שמעוניין שר הביטחון אביגדור ליברמן, וייתקל במכשול בג"ץ. הרב בן דהן רומז שהוועדה הזמינה גם גורמים פוליטיים, כמו למשל יו"ר 'יש עתיד' ח"כ יאיר לפיד, כדי שבסופו של דבר, כשהחוק יגיע לבג"ץ, ההגנה המשפטית עליו תבהיר שהוא נבנה תוך הבנת כל הלכי הרוח בציבור הישראלי. אגב, הטריק של הזמנת לפיד עבד, שכן הוא מרוצה מאוד מהחוק, למרות שהנוסח הנוכחי מרוכך יותר מהחוק שחוקקה מפלגתו בכנסת הקודמת.

שר האוצר משה כחלון העריך השבוע בתחנת הרדיו החרדית 'קול ברמה' שחוק הגיוס יאושר במושב הקיץ של הכנסת ולא ייפסל בבג"ץ. "אני חושב שנעשתה עבודה מאוד מקיפה ויסודית כדי שזה יהיה מקובל על בג"ץ. אם זה יגיע לשם ותהיה בעיה, נחזור לדון פעם נוספת. כרגע אין ספק שהחוק יעבור את בג"ץ, כי הוא מגיע בליווי של יועצים משפטיים".

ומה אם בג"ץ בכל זאת יפסול את החוק? כחלון, כמובן, סירב להתייחס לאפשרות הזאת, אבל דווקא תגובת החרדים יכולה להיות משמעותית. גורם בכיר באחת הסיעות החרדיות מגלה ל'בשבע' כי פסילה של חוק גיוס שיהיה מקובל על החרדים, עלולה להוביל אותם לתמיכה בחקיקת פיסקת ההתגברות.

מדובר באפשרות שאסור להמעיט בערכה. המפלגות החרדיות הן אחת הסיבות לכך שאין רוב מספיק בקואליציה לקידום פיסקת ההתגברות. החששות שהמפלגות העלו באשר לחוקים הקשורים לענייני דת ומדינה שקואליציה ללא חרדים יכולה להעביר, עלולים להתפוגג באחת אם בג"ץ יתערב שוב בסוגיית הגיוס.

"זה קצת אבסורד אבל זה המצב", אומר לנו הגורם החרדי. "צעד קיצוני של בית המשפט העליון עלול 'לגייס' אותנו למאבק שלא רצינו להיות חלק ממנו, להחזרת הכוח למחוקק. לא רצינו להיות חלק מעניין פיסקת ההתגברות, אבל אם יכריחו אותנו, אנחנו יכולים לעשות את ההבדל בין חקיקה לאי-חקיקה".

תוכנית החלוקה הבריטית

בית המלוכה הבריטי פרסם השבוע הודעה לקראת ביקורו של הנסיך ויליאם באזורנו, ובה ציין כי הביקור יתקיים ב"ירדן, ישראל והשטחים הפלשתיניים הכבושים", כדי שיהיה ברור לכולם כיצד מתייחס בית המלוכה הבריטי לכל אחד מן הצדדים.

בעוד שבירדן יעסוק הנסיך, לפי ההודעה, ב"חיזוק הקשרים בין המדינות ובין משפחות המלוכה", בית המלוכה הבליט כי בישראל וב"שטחים הפלשתיניים הכבושים" הוא יהיה הנציג הראשון של משפחת המלוכה אי-פעם שמקיים כאן ביקור. אולי הם רומזים שעלינו להיות אסירי תודה על שהוד מעלתו מואיל להגיע לכאן.

יש לכך גם הסבר, לדידם. "הנסיך מתכוון להשתמש בתשומת הלב שימשוך ביקורו כדי להתמקד בהארה של תקוות צעירי האזור, בעיקר הפליטים". אתם ודאי מנחשים באילו פליטים מדובר.

ההודעה מלמדת כי התחנה הראשונה בביקורו של הנסיך בישראל תהיה מוזיאון 'יד ושם' - שם גם יפגוש ניצולי שואה שישתפו אותו בזוועות שעברו בימי השואה. בביקור זה ילווה אותו רבה הראשי של בריטניה.

משם ייסע הנסיך לפגישה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואחר כך ייוועד עם הנשיא ראובן ריבלין. בעוד אל שטחי יו"ש מתייחס בית המלוכה כ"כבושים", מצוין בהודעה במפורש כי ויליאם ישהה בירושלים במלון 'המלך דוד', ואף נכתב כי זה יהיה בסיסו במהלך הביקור. כמובן, אין איזכור לעובדה שירושלים היא בירתה של ישראל.

אשר לאתרים במזרח ירושלים, ביניהם הר הזיתים והעיר העתיקה - הבריטים בחרו כי הביקור בהם לא יתקיים בליווי ישראל, אלא בליווי הנהגת "השטחים הפלשתיניים הכבושים".

אגב, באותם "שטחים כבושים" יפגוש הנסיך את יו"ר הרשות הפלשתינית אבו מאזן, ואחר כך יתמקד ב"סוגיות העומדות בפני קהילת הפליטים הפלשתינים". הוא אף יישא נאום מיוחד שייועד לאוכלוסייה הפלשתינית בבית הקונסול האמריקאי בירושלים. כך, אומרים בבית המלוכה, יוכל הנשיא לעמוד מקרוב ובאופן אמיתי על "ההיסטוריה של האזור".

הבריטים לא ממש מבינים למה בישראל מסתייגים מאוד מתוכנית הביקור הזאת. גורם במשרד החוץ הבריטי הסביר כי מבחינה אירופית "מזרח ירושלים אינה בשטח ישראל", והוסיף כי "לא חל שום שינוי בעמדה זו, חרף הצעדים האמריקאיים שנעשו בירושלים באחרונה". אחרי כל תיאור המסע, קצת מצחיק לקרוא את החלק בהודעת בית המלוכה המדגיש שוב ושוב כי הביקור אינו בעל משמעויות פוליטיות, בשל "אופיו הבלתי-פוליטי של תפקיד הנסיך".

אין ספק שבסופו של דבר, למרות מטרתו להכיר את הצד הפלשתיני, ויליאם יתקבל כאן בכבוד מלכים. הדיפלומטיה הישראלית תחרוק שיניים, שכן מדובר בביקור היסטורי. רק בינם לבין עצמם, יביעו רבים במערכת הדיפלומטית את דעתם האמיתית, שהאישיות רמת הדרג וה"בלתי-פוליטית" למעשה מחלקת את ירושלים.

כולם מדברים על שלום

בשבועות האחרונים מתרבים הדיווחים שאו-טו-טו, ממש בעוד זמן קצר מאוד, תציג ארה"ב את תוכנית השלום שלה למזרח התיכון. כל יציאה של השגריר דיוויד פרידמן לארה"ב נתפסת כדרמטית, וכל הגעה של השליח המיוחד ג'ייסון גרינבלט, שנמצא כאן יותר מאשר בארה"ב, מעוררת גל של ידיעות בתקשורת על הפירסום הקרוב. יש גם מי שכבר יודעים להדליף סעיפים סודיים מתוך התוכנית, שזכתה לכינוי 'תוכנית המאה', או קווים לדמותה.

אלא שהמציאות אחרת. גורם אמריקאי המעורה בסוגיה הזו לעומק מספר ל'בשבע' שהתוכנית עוד רחוקה משלב ההצגה שלה. יש לכך הרבה סיבות, אבל המרכזית שבהן, לדבריו, היא הפלשתינים. "לא נציג תוכנית מדינית במעמד צד אחד", מצהיר הגורם. "הנשיא טראמפ אמר שהוא לא מתכוון לכפות שום סוג של פתרון על הצדדים. יידרשו פשרות, אבל אנחנו רוצים לכונן מצב של שלום בר-קיימא".

רבות דובר על הסרבנות הפלשתינית, שהפכה מאז ההודעה על ההכרה בירושלים לנתק כמעט מוחלט. בשבוע הקרוב יגיעו לכאן גרינבלט וחתנו של הנשיא, ג'ארד קושנר. הם לא יגיעו לרשות הפלשתינית, כי אף אחד שם לא באמת מעוניין לדבר איתם.

נכון לעכשיו, האמריקאים פועלים באופן ידידותי. הם משתמשים במתווכים מתוך העולם הערבי שיפעילו לחץ על הפלשתינים לחזור לשיח עם האמריקאים. מצרים וסעודיה משחקות תפקיד משמעותי מאחורי הקלעים. אולם בינתיים הפלשתינים מסרבים לכל הצעה. "האמריקאים בגדו בנו", אומרים בסביבתו של יו"ר הרשות אבו מאזן. ייתכן שהלחץ יגבר, והאמריקאים ינסו להפעיל קצת יותר כוח כדי להביא את הפלשתינים לשולחן. כך או כך, זו סיטואציה היפותטית שכרגע אינה על הפרק.

הביקור האמריקאי כאן השבוע נועד בעיקר למדידת דופק, ולהבהרה שהממשל בארה"ב אינו מתייאש מהניסיונות להביא את השלום המיוחל והבלתי מושג. בינתיים, לא נראה שתוכנית השלום תתרגש עלינו בעתיד הקרוב.

לתגובות: nitsankeidar@gmail.com