סכנה: הרס עתיקות בהר הבית

הארכיאולוג צחי דבירה מספר כי בעת האחרונה הערבים נוקטים בפעולות בהר הבית שכבר פגעו באופן קשה בממצאים ארכיאולוגים.

צחי דבירה , א' בתמוז תשע"ח

הר הבית
הר הבית
צילום: Hadas Parush/Flash90

אירוע חמור מאד התרחש בימים האחרונים בהר הבית. באזור המזרחי בהר הבית ישנם ערימות עפר מחפירות שונות שביצע הוואקף בהר הבית בתחילת שנות ה-2000.

בשנת 2004 היתה כוונה לפנות את העפר מהר הבית והדבר תואם עם המשטרה ורשות העתיקות, אך עתירה לבג"ץ שהוגשה על ידי הועד הציבורי למניעת הרס עתיקות בהר הבית מנעה את הפינוי וסוכם שפינוי של העפר יעשה רק בבקרה ארכיאולוגית ובתיאום מוקדם עם הועד הציבורי למניעת הרס עתיקות בהר הבית.

כמו כן, יש לציין שעל פי דו"ח פנימי שנכתב ברשות העתיקות בשנת 2016 רשיון החפירה שבמסגרתו אנו מסננים את ערימות העפר שפונו מהר הבית בסוף שנת 1999 ובתחילת שנת 2004, תקף גם לערימות אלו.

פינוי מבוקר של העפר זה יאפשר הפרדה של מקורות שפכי העפר שמהם מורכבות הערימות הללו. בקרה כזו תספק לנו מידע רב ומדוייק יותר מזה הקיים לנו כיום בחקר הממצאים מסינון של העפר שנזרק לנחל קדרון בשנת 1999. כמו כן, המידע שיעלה מסינון עפר זה ישלים את התמונה של המידע שקיים ברשותנו כעת.

במשך שנים משטרת ישראל הצליחה במידה זו או אחרת למנוע עבודות בערימות עפר אלו. בשנת 2013 היה נסיון לפנות אותם באמצעות משאיות וטרקטור בטענה שקרית שרק פסולת גזם פונתה, והצלחנו לעצור את העבודות בזכות התקשורת.

כעת בחסות ימיו האחרונים של חודש הרמדאן שבהם הר הבית סגור למבקרים וגם הנוכחות המשטרתית במקום מצומצמת (אם בכלל), יותר מאלף איש ביצעו עבודות חפירה, סיקול אבנים ויצירת טרסות בערימות עפר אלו!

מדובר על הפרה של הוראת בג"ץ וחוסר שליטה מוחלט של משטרת ישראל במקום. זוהי נסיגה של יותר מעשור אחורה ברמת אכיפת חוק העתיקות במקום.

השינויים שנערכו בערימות העפר ישבשו מאד את היכולת לבצע הפרדות של מקורות השפכים במהלך הפינוי שלהם, וכמו כן, במהלך חפירה ידנית מעין זו, מתגלים פריטים ארכיאולוגים רבים, ומן הסתם הם לא יגיעו לידיים של ארכיאולוגים.