סרט חדש: המקום

זרקור חד אל טבע האדם, תוך הצגה מקורית ומרחיקת לכת של דילמות מוסריות, אנושיות ומעוררות מחלוקת שבין אדם לעצמו ובין אדם למקום.

קובי פינקלר , ה' בתמוז תשע"ח

המקום
המקום
צילום: יחצ

עד כמה רחוק אנחנו מוכנים ללכת כדי לפגוע במישהו,תוך כדי הבטחה שלנו יהיה טוב עקב כך? זהו במשפט אחד תוכנו ועיסוקו של הסרט החדש המקום.

הסרט שונה מעניין. כשאני רואה שסרט מסויים אינו מוגבל גיל, אני מיד מבין שהוא נקי,משדר מסר שמתאים לכל הגילאים ומסקרן.

ואכן זו התמונה. הסרט מתמקד כולו בדמות מסתורית היושבת דרך קבע באחד מבתי הקפה האיטלקיים ומידי כמה רגעים מגיע אליו דמות השוטחת את בעיותיה. הוא מצידו מטיל עליהם משימות וכאן דילמת הסרט והדמויות הפועלות בו.

הוא תמיד שם, יום ולילה. מקבל אורחים באופן קבוע. כל אחד מהלקוחות שלו רוצה משהו, מונע מאיזה דחף עמוק או מתשוקה חזקה, מביע משאלה מורכבת שלא ניתן להגשימה. יחד עם זאת, אצל האיש הזה הכל נראה אפשרי. "אני יכול לעשות את זה", הוא חוזר ואומר באזני כל אחד ואחת מהם, אבל יש מחיר שעליהם לשלם.

מי הוא הזר הזה, ומי קובע את הכללים? זה לא חשוב. כיוון שהבחירות והתוצאות נוגעות רק לאותו אחד או לאותה אחת היושבים מולו בבית הקפה. ההגדרה של מה טוב ומהו נוראי נשארת בידם. הם חופשיים לגמרי לבחור את המסלול שלהם. אלה הם אנשים עם צורך גדול בנס. מדי פעם הם באים כדי לעדכן בהתקדמות שחלה בחייהם, ויוצרים עלילה בה הסיפורים שלהם ושל האחרים נארגים אחד בשני. הסיפורים נעשים מורכבים ומלאי מתח יותר ויותר, נפלאים או נוראיים, טרגיים או פיוטיים.

נהיה מוכנים או שמא לא, לבצע מטלות הנוגדות את רוח מחשבותינו וחינוכנו? את התשובה לא נגלה ולא נקלקל את רוח וסיפור הסרט.

יופיו הוא בדילמות. הכל מתועד במחברת עבה וכל פרט נרשם.

ומה קורה ברגע שמבקשים מהדמות המסתורית (אליה עולים לרגל או לקפה.. ) לבצע מטלה גם הוא?תשארו סקרנים.

והמלצה מראש. קחו את הזמן. לא כל מה שנראה על המסך בעשר הדקות הראשונות הוא המסר.יש למה לחכות. 110 דקות מעוררות מחשבה.