עדי מעוז הנמצאת בחודש התשיעי להריונה נאלצה לראות בכאב איך הורסים את ביתה בתפוח מערב ומותירים אותה ללא קורת גג.
לערוץ 7 היא מספרת על האכזבה ואי קיום ההבטחות ועל ההתפעלות מבני הנוער שהגיעו לחזק, "הגענו לגבעה במוצאי שבת, היו שם כוחות רבים בגבעה וזו היתה הפתעה גמורה. אנחנו לא תכננו שכבר במוצאי שבת זה יתחיל וביום ראשון התחילו לפנות את הבתים.
״היו הרבה חבר'ה צעירים שבאו לעשות קידוש השם, צדיקים בודדים, ילדים טובים שלא עשו כלום רק עמדו ושרו והרגו אותם במכות. זה היה מחזה עצוב, יום מאוד קשה לתושבי הגבעה".
היא מרחמת על כוחות הבטחון שנשלחו לבצע את ההרס, "היו פה 600 חיילים ושוטרים שעסקו בפינוי ומולם הערבים מהכפר יאסוף עומדים ושמחים לאידנו, אני מרחמת עליהם שזה מה שהם עשו".
בהבט האישי מעוז שנמצאת בסוף החודש התשיעי תמהה לאן נעלמה האנושיות, "אנחנו מאיישים את הגבעה 18 שנה, אני אישית חמש שנים וזה קורע את הלב, אני כרגע בסוף החודש התשיעי עם תינוקת בבית ונאלצתי לעבור כרגע לבית הוריי עד שימצא פתרון. היה ניסיון להגיע איתנו לאיזה הסכם כדי שיהיה לנו קורת גג אבל זה כל הזמן נכשל בדקה התשעים. פעם זו המדינה, פעם משרד הבטחון, כל פעם מישהו אחר הכשיל את זה.
״נתנו לנו מקום לפני חודש, השקענו עשרות אלפים שקלים כדי ליישר את השטח וכשסיימנו אמרו לנו שזה כבר לא רלוונטי כך שמעבר לפינוי נותרנו עם חור כלכלי גדול".
לדבריה הפינוי בתפוח מערב היה מעשה לא מוסרי, "חלק מהבתים היו על שטח יהודי וחלק על שטח כביכול פלשתיני, זו רשעות שביום שחוק ההסדרה עבר הבג"ץ כתב שצריך לפנות. לא הפרענו לאף אחד, הקמנו את הגבעה מאפס, לא היו כאן תשתיות מים, לא חשמל או ביוב, זה כואב שככה מפנים אותנו. מה יהיה בהמשך אף אחד לא ידוע אנחנו מקווים שיבוא יום ונצליח להחזיר את האדמות האלה לידינו".