תערוכה: עומק התכלת

בתערוכה חדשה, מנסים להתחקות אחרי התכלת החל מהאבן הכחולה והנדירה מאפגניסטן  עד החילזון המסתורי בחוף דור.

קובי פינקלר , ו' בתמוז תשע"ח

אל עומק התכלת
אל עומק התכלת
צילום: קובי פינקלר

מתי נחשפתם לאחרונה לפתיל התכלת? כן. זה המעטר את הציצית (ארבע הכנפות).

"אל עומק התכלת", תרתי משמע, היא תערוכה חדשה ומרתקת שמובילה אותנו לאורך 3500 שנה לקסמם של התכלת והארגמן.

כבר במקרא בני ישראל נצטוו לכסות את ארון הברית ואת כלי המשכן בבדי תכלת ולקשור לכנף בגדיהם פתיל תכלת . על מעיל הכהן הגדול נאמר שהיה "כליל תכלת" וכן במגילת אסתר כך יוצא מרדכי מבית המלך. לצד התכלת נזכר הארגמן, כאשר חוקרים גילו שמקור התכלת והארגמן הוא בחלזונות הארגמון הנפוצים במימי הים התיכון ובחוף דור. מבלוטה שבגוף החילזון הפיקו בתהליך מורכב צבעים בוהקים, בהם צבעו אריגי צמר בגוונים שנעו בין כחול לסגול אדמדם – התכלת והארגמן המקראיים.

התערוכה המסקרנת "אל עומק התכלת" מציגה פריטים ארכיאולוגיים והיסטוריים ייחודיים- אריגי תכלת וארגמן בני אלפיים שנה שהתגלו במערות מדבר יהודה ובמצדה, כתר יחיד מסוגו משובץ באבן הנדירה לפיס לזולי, טליתות נדירות ובדגלים בעלי משמעות היסטורית למדינה החוגגת את שנתה ה-70.

המסע בעקבות התכלת מתחיל באבן כחולה ונדירה, לפיס לזולי, שיובאה מאפגניסטן הרחוקה למזרח הקרוב הקדום.

גם דגל ישראל שנבחר היה בעל רקע לבן עם פסי תכלת ומגן דוד במרכזו. התכלת, נותרה בזיכרון העם והפכה לחלק בלתי נפרד מסמלה של מדינת ישראל. מוזיאון ארצות המקרא, ירושלים.