דעה
אתם אדישים וכולנו משלמים את המחיר

הצבענו ימין אבל המשטרה חסרת אונים מול הערבים, משפטנים מנהלים את הצבא, בג''ץ קובע מה קורה במדינה והמסתננים עוד כאן.

צחי לוי , ו' בתמוז תשע"ח

בנימין נתניהו
בנימין נתניהו
צילום: רויטרס

הסקרים הפוליטיים משקרים. כל מי שחי כאן מבין את זה. בקרב ציבורים נרחבים נבנה תסכול מצטבר ועמוק מחוסר התפקוד והמשילות של הממשלה בנושאים רבים: גירוש המסתננים תקוע ללא פתרון באופק כאשר בג"ץ משתק את הממשלה והכנסת ופוסל פעמיים חוק שאמור לפתור את הבעיה, ללא כל סמכות פורמאלית.

טרור העפיפונים חיסל נכון לכתיבת שירות אלו 25,000 דונם בעוטף עזה, אבל הצבא מסביר לממשלה שהוא לא יכול לירות בטרוריסטים שמשגרים אותם מסיבות משפטיות, ממש כך.

הציבור הרחב שקורא את זה, מורט שיערות בתסכול וייאוש ולא מבין מדוע יש בעיה משפטית לירות במחבל שמחבר מטען חבלה לעפיפון שנוחת בשדרות.

תושבי הדרום לא סובלים רק מהטרור העזתי, אלא גם מאזלת היד של המשטרה בטיפול בפשיעה הבדואית. הסרטים שרצים ברשתות החברתיות על טנדרים של בדואים הנוסעים בפראות בכבישי הנגב תוך שהם יורים בקלאצ'ים, משל היו דאע"ש, מזעזעים כל אזרח שומר חוק שתוהה איפה המשטרה. בכל מדינה מתוקנת השר הממונה והמפכ"ל היו מציעים מזמן את התפטרותם בבושת פנים.

אבל בפועל לא קורא כלום. המשטרה ממשיכה להיכשל באכיפת החוק ולא משלמת שום מחיר, אף אחד לא מגרש מסתננים, המשפטנים מנהלים את הצבא שעומד חסר אונים מול עפיפון עם פחית בוערת בקצה ובג"ץ עדיין מנהל את המדינה תוך דריסה וביזוי של הכנסת והממשלה.

והעם שרואה ושומע את הקולות - לא יודע את נפשו. מי שחושב שהתסכול האדיר הזה לא יבוא לידי ביטוי בבחירות הקרובות צריך להיות שיכור. זה יכול לבוא לידי ביטוי בייאוש שיביא לאדישות ואחוזי הצבעה נמוכים, אך אל תפסלו את האפשרות השנייה: אם יבוא פוליטיקאי שייתפס כאמין מצד אחד אך לא קיצוני מידי מצד שני הוא ייסחף לא מעט מנדטים של תסכול לכיסו הפוליטי.

האם יש מנהיג ימני כזה בנמצא? לא בטוח. ונניח שימצא אחד כזה שיסחף מצביעים, האם מפלגת תסכול ימנית כזו, תצליח לספק את הסחורה לבוחריה? גם אם יהיו לה 8-10 מנדטים (ולא יהיו לה) חד משמעית לא! בפועל יקרה אחד מהשניים: או שהליכוד לא יהיה המפלגה הגדולה בכנסת ואז הנשיא עלול להטיל על מישהו מהשמאל את הקמת הממשלה, או שנתניהו יקים ממשלת אחדות עם השמאל כדי שמפלגת התסכול והזעם לא תנהל אותו וחופש התמרון הפוליטי שלו ישמר.

לא מאמינים? זה בדיוק מה שהיה כאן בשנים 2009-2013. כך או אחרת, הסיכוי של מפלגת תסכול כזו להשפיע - אפסי, אלא אם כן נאומי אופוזיציה בכנסת עושים לכם את זה (לי לא, תודה).

אז מה עושה ימני מיואש שרוצה שינוי? מתפקד למפלגה (ליכוד/ בית יהודי) ומחליף כל פוליטיקאי שלא עומד בציפיות. חברים, צר לי, אבל אין קיצורי דרך בנושא הזה. לקטר לא יועיל. המעורבות הפוליטית של אזרחי ישראל מביכה. בארה"ב חבר קונגרס או סנטור שיפקשש, יקבל עשרות אלפי מיילים שיאפסו אותו. ובישראל? כלום. הליכוד היא מפלגת השלטון, לא יכול להיות שלא יהיו לה לפחות חצי מיליון מתפקדים.

אתם יודעים מה קורה לשר או לח"כ שמקבל אלפי מיילים ביום אחד המזהירים אותו שאם לא יטפל בנושא מסוים הוא יודח בפריימריז?! הוא מפנה את כל הלו"ז ומייצר פתרון מיידית, אז למה אתם מוותרים על הכוח שלכם?

עכשיו תארו לכם שחברי הכנסת של הליכוד, כולל רה"מ נתניהו, מקבלים עשרות אלפי מיילים זועמים מחברי מפלגה בנושא גרוש מסתננים, או טרור עפיפונים, מה קורה דקה אח"כ? דומני שאתם כבר מבינים שזה עשרות מונים יותר אפקטיבי מכל מפלגת מחאה שלא תשיג דבר.

אבל אתם יושבים בבית, מול המסך, ומקטרים בחוסר מעש. אתם אשמים. אתם אלו שמסתכלים על המציאות באדישות ולא עושים את המינימום: למלא טופס התפקדות ופעם ב-4 שנים להחליף נבחר ציבור כושל או לחזק נבחר ציבור מצטיין (ויש כאלו לא מעט!).

בכל לשון של בקשה, תפנימו, טופס ההתפקדות שלכם הוא צו הגירוש למסתננים, הוא הכדור בראשו של מחבל דקה לפני שיגור עפיפון הנפץ לגן ילדים בשדרות והוא גם הכרטיס לכלא לבדואי שגנב נשק ממחסן של צה"ל וחוגג עכשיו בכבישי הדרום כאילו הוא גר בסוריה.

אבל אתם אדישים, וכולנו משלמים את המחיר. מה עוד צריך לקרות כדי שתתעוררו?