התנגשות משפטית

יועץ השרה שקד מתח ביקורת על התנהלות הייעוץ המשפטי לממשלה. עו"ד מיכאל ספרד קרא לפרקליטים לסרב לייצג את הממשלה במקרים מסויימים.

עדו בן פורת , ז' בתמוז תשע"ח

עו"ד גיל ברינגר
עו"ד גיל ברינגר
צילום: מירי שמעונוביץ

מאות עורכי דין ממשרדי ממשלה שונים שהשתתפו לפני מספר ימים בכנס השתלמות שאורגן בחסות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר, לא ציפו לעימות כה חריף.

בפאנל הסוגר של היום הרצו שתי דמויות בעלות תפיסת עולם משפטית מנוגדת וקוטבית וכל אחת מהן ביקרה את עבודת הפרקליטות מכיוון שונה.

מהצד השמרני הרצה יועץ שרת המשפטים, עו"ד גיל ברינגר, המרכז עבורה את ועדת השרים לחקיקה. מהצד השני טען עו"ד מיכאל ספרד, העותר במהלך השנים האחרונות כנגד הממשלה בשם ארגונים פלסטיניים. ספרד קרא לפרקליטים לסרב לייצג את הממשלה במקרים מסויימים.

הרצאתו של ברינגר עשתה שימוש בציטוטים רבים שאסף מתוך כתיבתם של בכירי הפרקליטות עצמם ומהם נראה כי בכירי הפרקליטות מודים כי אין הם רואים לעצמם חובה לייצג את הממשלה בתור לקוח ותחת זאת בוחרים לייצג את מה שלדעתם מהווה את "האינטרס הציבורי". כל זאת תוך התעלמות מהמנגנון הדמוקרטי המציב את נבחרי הציבור כמי שאמונים על עיצוב המדיניות.

ברינגר אמר "כשדינה זילבר קובעת שהיא בוחרת להיות ׳משרתת ציבור׳ ולא ׳קונסיליירי של הממשלה׳ היא למעשה טוענת שייצוג אותנטי של הממשלה משול מבחינתה לייצוג משפחת פשע. כשהיא מנגידה במאמר שפורסם לאחרונה בין ׳שליחות ציבורית׳ ל׳שיקוף אינטרס נקודתי של שר או מנכ"ל׳ היא מתעלמת מתפקידה המרכזי כיועצת משפטית במגזר הציבורי – סיוע לממשלה בהוצאה לפועל של המדיניות אותה מבקשת לקדם.

"הפרקליטות החליפה את נבחרי הציבור במשימתם המרכזית - קביעת האינטרס הציבורי, וזאת למרות שאין שום דבר בהכשרה המשפטית שלהם שמכשיר אותם לכך. אין שום אפשרות או סיבה שפרקליט יהיה זה שקובע את האינטרס הציבורי ויחליף בכך את הממשלה והכנסת.

"הפרקליטות מדלגת מעל ראשי נבחרי הציבור. לעיתים היא אף מדלגת מעל הציבור עצמו, וזאת בשעה שהיא מתיימרת להגדיר את טובתו. בשם העקרון של איתור "האינטרס הציבורי" הפרקליטות מתעלמת לא פעם מאותו האינטרס עצמו כפי שהוא בא לידי ביטוי במדיניות נבחרי הציבור".

ברינגר עסק בהרחבה בפער שבין דברי בכירים בפרקליטות שקבעו כי ניצחון בעתירה והגנה על מדיניות הממשלה אינו חזות הכל לבין מאמר שפורסם לפני מספר חודשים בו קבעה דינה זילבר שיש ערך במאבק של יועצים משפטיים כנגד שרי הממשלה וכי מאבק לא מתפשר זה הוא חלק מהאתוס של יועצים משפטיים במגזר הציבורי וכי זה העקרון שלאורו נכון לחנוך את הפרקליטים במחלקת הבגצים.

הוא ציין כי "מבחינת הפרקליטות יש מקום למאבק ויש מקום לניצחון, אך לא עבור הלקוח (הממשלה), אלא כנגד הלקוח".

במהלך ההרצאה הביא ברינגר את דבריה של אסנת מנדל, מנהלת מחלקת הבגצים שפרשה לאחרונה, לפיהם השימוש במושגים כמו מידתיות וסבירות הוא חלק משיח משפטי שתפקידו לטייב את החלטתם של השרים שאינם יודעים לזהות נכונה את המידתי והסביר. אלא שאז ציטט מתוך ספרה של זילבר שהודתה כי השימוש במונחים אלה אינו מקרי וכי "באופן הזה מתאפשר המשכה של שליטת המומחים בתחומים מרכזיים של קבלת החלטות, וקבוצות אינטרס אחרות הנעדרות את הכרת הקודים הנדרשים אינן יכולות אפילו להתחרות בתנאים שווים על אפשרות עיצוב המדיניות". הוא המשיך וציטט את זילבר כאשר קבעה בספרה כי זהו "חלק מהמגמה של העתקת מרכז הכוח השלטוני בשאלות מדיניות מהדרג הפוליטי לדרג הפקידותי".

הרצאתו של ברינגר התבססה על כתיבתם של דניאל פרידמן, רות גביזון וכותבים שמרנים נוספים שיצאו במהלך השנים כנגד התפיסה אותה הובילו אהרון ברק ויצחק זמיר. הוא סיכם את הרצאתו כאשר הודה שלמעשה התייחסותו לתחום היעוץ המשפטי לממשלה מבוססת על דו"ח השופט אגרנט שאבחן בין התחום הפלילי, בו שמורה לייעוץ המשפטי עצמאות מוחלטת, לבין שאר התחומים בהן הממשלה רשאית בהחלט לסטות מחוות דעתו של היועמ"ש ככל שמצאה לכך סיבה בנסיבות כאלה ואחרות.

״גם הפרת וגם החידקל יכולים לזרום בפער שנוצר בין קביעותיו הנכונות של אגרנט לדרך התנהולתו של היעוץ המשפטי בעשורים האחרונים" סיכם ברינגר.