יהודה עציון: להבחין בין אויב לאוהב

''יש מצב ששני הנאשמים מסרו הודאות שווא, זה דבר שאי אפשר להוציא אותו מכלל חשבון, אני במבוכה".

בני טוקר , ח' בתמוז תשע"ח

יהודה עציון
יהודה עציון
פלאש 90

יהודה עציון, ממנהיגי המחתרת היהודית של שנות השמונים, יוצא בערוץ 7 נגד אמצעי החקירה הקשים שמופעלים נגד חשודים מהימין.

על רקע פסילת חלק מההודאות במשפט הרצח בדומא אמר עציון כי "התגלה כאן שיבוש חמור מאוד שמדינת ישראל חיה איתו עשרות שנים. אנחנו שומעים מפי הרשויות שטרור הוא טרור, כביכול, וצריך לחקור מחבלים רוצחי ישראל באותן שיטות שחוקרים את היהודים, את אחינו שפוגעים בערבים.

''זה לא מקובל עליי ואם לא מפעילים שיטות כאלה נגד רוצחים וראשי ארגוני פשע ונגד אכזרים למיניהם בעם ישראל, אז אסור להפעיל את השיטות האלה גם כלפי החברים הללו. לא ייתכן שאנשי השב"כ יפעילו שיטות כל כך אלימות ופשוט עינויים חמורים נגד האנשים הללו, אם לא מפעילים את השיטות האלה נגד כל רוצח פוטנציאלי או חשוד ברצח''.

עציון מדגיש, ''צריך להבחין בין אויב לאוהב, צריך להבחין בין בני ישראל לבין האויבים שלנו, ולא חלוקה כבכיכול שטרור הוא טרור וכמו שמותר לחקור מחבלים כך יחקרו יהודים".

לדבריו קשה לדעת את האמת על פרשת דומא, "אני חייב לומר שאני במבוכה רבה. מצד אחד באופן אינסטינקטיבי על פי הכתובת שהופיעה שם הנטייה לומר שזה מעשה של יהודים, מצד שני אנחנו שומעים שם על סכסוכים פנימיים בתוך הכפר ועל הצתות חוזרות ונשנות שמעמידות את כל העניין הזה בספק רב מאוד, ואולי אפילו יש כאן מצב ששני הנאשמים מסרו הודאות שווא, זה דבר שאי אפשר להוציא אותו מכלל חשבון, אני במבוכה".

עציון מדגיש שהוא מתנגד לפעולות נקם בערבים חפים מפשע, "אני רוצה להבהיר - אין בדברים שאני אומר שום גיבוי ושום ניסיון חיפוי על פעולה כמו שריפת בית על יושביו גם כשיושביו הם ערבים. זאת פעולה שאני סולד ממנה, היא רעה ולא נכונה הן מוסרית לכתחילה והן בהשפעותיה בדיעבד.

"זה חמור ביותר. מתקבל רושם לפעמים שהמחלקה היהודית מזינה את עצמה דהיינו שיש כל כך הרבה אנשים ותקציבים שחייבים לעשות איתם משהו, אבל אם אכן ישנם חוגי נוער או צעירים שיוצאים משם כל מיני פעולות שטותיות, אז אי אפשר לומר שהשב"כ הם אוכלי חינם לגמרי. אני מכיר חלק מבני הנוער, הם בעלי נפש, בעלי לב לעם ישראל וצרותיו שכואבים להם, אבל יש להודות שלא תמיד המנגנונים מכוונים נכון. לא תמיד התגובה הולמת את הבעיה לפעמים יש תגובת יתר".

עציון מבהיר כי אין קשר בין פעולות אלה לבין פעולות המחתרת היהודית בשנות השמונים, "למרות מה שאני הייתי מעורב בעבר, גם בעבר מבחינתי הייתה הבחנה חדה ביותר בין פגיעה בראשי המחבלים דאז שקראו להם ראשי הערים לבין פעולות שפגעו אנשים אחרים בערבים באקראי. זאת אומרת קודם ירו ואחר כך קראו בעיתון למחרת במי הם פגעו.

"אני התנגדתי לפעולות אלה בחריפות רבה כבר אז לצערי לא שמעו לי, ולמעשה את מה שקרוי המחתרת היהודית, שגם השם הזה הוא לא נכון וזה כבר עניין לשיחה אחרת, זה גלש במדרון חלקלק לפעולות פסולות שלא הייתי חלק מהן. ואולי יש לי אחריות מסוימת בכך שכן הייתי חלק באותם פעולות של פגיעה בראשי המחבלים של אז, והיו כאלה שהורו היתר לעצמם שאם פוגעים בערבי אז מה זה משנה איזה ערבי. זה לחלוטין לא מקובל עליי, פעולה כזאת כנגד האויבים מסורה אך ורק לממלכה למדינה ולא ליחידים בשום צורה ואופן".