בישראל אומנם קיוו לצעד כזה, אבל לא ציפו שהוא באמת יקרה, אלא שבממשל טראמפ, מתברר, המציאות עולה ברוב המקרים על הציפיות והתקוות.
הממשל האמריקני סיפק הצהרה חד משמעית נגד מועצת זכויות האדם של האו"ם, ואפילו פרש ממנה. לפרישה הזאת הייתה סיבה עיקרית אחת: חד-צדדיות אנטי-ישראלית של המועצה. ההחלטה הזאת מצריכה חישוב מסלול מחדש אצל כל הפסימיסטים שטוענים שיש גבול לפרגון האמריקני למדינת ישראל תחת הממשל הנוכחי.
מתברר שהשמיים הם הגבול כשטראמפ מעורב בעניין. ניקי היילי, השגרירה שלו באו"ם, כבר המליצה לפני חודשים אחדים לפרוש ממועצת זכויות האדם. הנשיא האמריקני, שכבר הוביל החלטה על פרישה מאונסק"ו, לא היסס כלל, אבל חשב שלא צריך לפתוח שתי חזיתות בו זמנית. הפקידות במחלקת המדינה האמריקנית כבר מיואשת. שם כמובן חשבו שזה צעד נמהר, אבל הם נתקלו במזכיר המדינה הנחוש מייק פומפאו, ובטראמפ שמשתדל לפעול הפוך מההמלצות של מחלקת המדינה, זו שהובילה לאורך השנים קו פחות אוהד לישראל.
השאלה הגדולה היא האם הצעד הזה טוב או רע לישראל. בפרספקטיבה בינלאומית יהיו שיאמרו שכשארצות הברית הייתה חלק מהמועצה, ירדה כמות הגינויים מצידה לישראל. מנגד אפשר לקבוע שגם כשהיו גינויים רבים יותר – הם עניינו בעיקר את המועצה.
ב-12 השנים האחרונות מועצת זכויות האדם אישרה לא פחות מ-70 החלטות נגד ישראל. בזמן הזה גונתה איראן כעשר פעמים וסוריה עוד פחות. חלק משמעותי מן החברות במועצה הן מדינות ערביות או תומכות של הגוש הערבי. סעיף 7, זה שיוחד לנושא זכויות האדם רק בסוגיה הישראלית-פלשתינית, עולה בכל דיון של המועצה.
האמריקנים, אגב, לא לבד. שר החוץ הבריטי, בוריס ג'ונסון, אחד שלא ידוע כמי שעושה הנחות לישראל, נאם השבוע באו"ם ואיים כי ארצו תצביע באופן אוטומטי נגד כל הצעת החלטה הקשורה לסעיף 7, אם לא יבוטל עד תחילת 2019. ג'ונסון לא רק מאיים, אלא גם מתכוון לקיים. גם בבריטניה, שרק בשבוע שעבר כתבנו כאן על התנהלותה הקלוקלת לקראת ביקור הנסיך ויליאם, מבינים את המצב האבסורדי במועצה לזכויות האדם. לדעת דיפלומטים אירופים יש כאן התחלה של יישור קו עם האמריקנים, שיבוא לידי ביטוי בסוגיות נוספות. חשוב להזכיר שבריטניה דווקא הצביעה לא מעט בעד החלטות אנטי ישראליות במועצת זכויות האדם, ולכן מדובר בשינוי עמדה משמעותי מאוד של אחת המדינות שנחשבות לבולטות ביבשת האירופית.
מסלול עוקף רמאללה
הקשר הישראלי-אמריקני המתהדק מדאיג בימים האחרונים דווקא יותר ויותר גורמים בימין. השליח המיוחד למזרח התיכון ג'ייסון גרינבלט מסתובב באזור בימים האחרונים בניסיון להניע את יוזמת השלום האמריקנית, כשהוא מחוזק בחתנו ויועצו של הנשיא טראמפ, ג'ארד קושנר.
הפגישה של ראש הממשלה נתניהו השבוע בירדן עסקה בעיקר בנושא הזה. המלך עבדאללה שמע איך נתניהו רואה את האפשרות לקדם תהליך מדיני. למחרת היו אצלו קושנר וגרינבלט. עבדאללה מתכוון להירתם כדי ללחוץ על הפלשתינים. סביר להניח שגם א-סיסי המצרי ובית המלוכה הסעודי יהיו בעניין. לירדן, סעודיה ומצרים יש אינטרס מובהק: הן רוצות להיות מתווכות ולצד ארצות הברית לקבל את הקרדיט בתור המבוגרות האחראיות שמצליחות להפעיל לחץ על הפלשתינים כדי שישבו לדיונים רציניים עם ישראל.
האמריקנים, שהפלשתינים אפילו לא מוכנים לשמוע עליהם, הבינו שבשלב זה אין טעם לבקר ברמאללה, אז הם פסחו על המוקטעה ויצאו לסבב אזורי בין מדינות ערב המתונות. המטרה: הפעלת רשת של קשרים ולחצים כדי שהפלשתינים יואילו בטובם לחזור, אחרי קיפאון ארוך, לשבת עם ישראל.
בדיוק בגלל זה מודאגים בימין. הצהרה אחת, שבה נאמר כי "ראש הממשלה מתכוון לשקול בכובד ראש כל תוכנית שיציע הנשיא לפתרון הסכסוך בין ישראל והפלשתינים", הדליקה את כל הנורות האדומות. המודאגים שכחו, אולי, שנתניהו תמיד אמר שהוא מעוניין לפתור את הסכסוך, שהוא מעוניין בשלום. לאמריקנים הוא הרי לא יוכל לומר לא. אגב, גם מבחינה טקטית נכון להקשיב להצעה כדי ליצור לפחות מראית עין שהדברים נשקלים בכובד ראש, ואז לקבל החלטה לכאן או לכאן. מכל מקום, נתניהו ישמח אם בתקופה שבה הוא מוביל את המדינה ייחתם הסכם שלום עם הפלשתינים, ואם אפשר גם עם מדינות ערב המתונות.
במערכת המדינית מנסים לצנן את הדאגה מימין. גורם מדיני מסביר ל'בשבע' כי "גם האמריקנים מבינים שסבב הדילוגים הנוכחי הוא חלק מתהליך שאולי יביא בחודשים הקרובים לסוג של פריצת דרך, אבל יכול להיות שבאותה מידה גם ייכשל". הגורם מוסיף כי "הפלשתינים הם פשוט סרבני שלום. ממשל טראמפ שרצה לרתום אותם כבר הבין זאת לעומק. השאלה היא אם הרשות תנסה לתמרן ותסכים לפחות לחזור לשולחן המשא ומתן, או שהיא תתמיד בסירובה משום שכבר לא אכפת לה להצטייר כסרבנית שלום".
דיפלומט אירופי שעמו שוחחנו השבוע מודה כי "המצב כאן די ברור, הפלשתינים הפנו גב לאמריקנים. הם כבר לא סומכים על התיווך שלהם מאז ההכרה בירושלים. הם אומנם שואבים מאיתנו עידוד, אבל הם סומכים בעיקר על עצמם. קשה לי לראות מצב שבו הכול מתהפך בזמן קצר ואפשר לחדש את השיחות. אנחנו כולנו מקווים שבסוף זה מה שיקרה".
אגב, עוד לפני שיצאו גרינבלט וקושנר למסע הדילוגים שלהם, הבהירו בכירים ברשות הפלשתינית כי מדובר בטיול מיותר, מכיוון שהם לא נתונים ללחץ. "ההחלטה כיצד ננהג תהיה לטובת אזרחי הרשות הפלשתינית. אין טעם לשמוע הצעות של מי שמחליטים להכיר בירושלים כבירת ישראל ומפנים לנו עורף".
גרינבלט וקושנר בוודאי לא טיפשים. הם מבינים את המצב לאשורו אבל מנסים ליצור מראית עין של תזוזה איטית ומובטחת. בחדרי חדרים, גם האמריקנים מתחילים להביע פסימיות לגבי הפלשתינים, ומדברים על תוכנית מאה שתביא להסדרה בין ישראל לחלק ממדינות ערב המתונות. בינתיים גם תוכנית הגיבוי לא קרובה למימוש.
אות אי-הוקרה
ההזמנות לטקס כבר הופצו, אך נתניהו לא יקבל השבוע מראש מועצת מטה בנימין אבי רואה את אות יקיר ההתיישבות, וחשוב לציין שזה לא יקרה בגלל אבי רואה. רואה דווקא היה מעוניין להעניק את האות לנתניהו, ואף תכנן את האירוע הזה לפרטי פרטים. אנשי לשכת ראש הממשלה כבר קיימו סיור מקדים, והוסכם שלאחר סיור ברחבי בנימין נתניהו יקבל את האות בטקס חגיגי. אלא שביום שלישי המוזמנים לאירוע קיבלו את ההודעה שהוא נדחה למועד בלתי ידוע.
גורמים במועצה סיפרו כי לשכת נתניהו היא זו שהפתיעה וביטלה את השתתפותו באירוע. השאלה היא למה לראש ממשלה, שמעוניין מאוד לקבל הוקרה מההתיישבות ביו"ש, לבטל את בואו לאירוע שכולו פרגון?
מבדיקת 'בשבע' עולה כי מתחת לפני השטח רחשה פעילות אינטנסיבית נגד מתן הפרס, במיוחד בעיתוי הנוכחי. את התסיסה הובילו גורמים פוליטיים והתיישבותיים כאחד, ומקורביו של נתניהו התחילו לראות אותה גם בקבוצות פנימיות של הליכוד. חברים במפלגה, גם מיהודה ושומרון וגם מחוצה להם, שחלקם אף הוזמנו לאירוע, תהו אם זה לא יהיה לעג לרש להעניק אות הוקרה לנתניהו רגע אחרי הפינוי וההרס בנתיב האבות ובתפוח מערב, ורגע אחרי שנתניהו דחה ביצוע פסק דין של בג"ץ להריסת בתים פלשתיניים בשטח C. התסיסה הפכה לזעם, ובסביבת נתניהו היו מי שהבינו שהגעה שלו לבנימין בעת הזאת עלולה להוציא אותו רע. הביקור בוטל והענקת הפרס נדחתה.
לצד גל ההרס, יש על נתניהו ביקורת לא פשוטה גם באשר להתנהלות האיטית, עד כדי כמעט עצירה, בהקמת ועדת ההסדרה. כבר לפני 13 חודשים החליט הקבינט המדיני-ביטחוני על הקמת הוועדה, אבל מרבית התפקידים טרם אוישו. "לא ייתכן שאדם יזכה בתואר יקיר ההתיישבות", אומר גורם בכיר בליכוד, "כשבמשך יותר משנה לא מתבצעת החלטת קבינט שראש הממשלה עצמו יזם להסדרת ההתיישבות. אחרי שמהלך ההסדרה ייצא לדרך, אפשר יהיה אולי לתת פרסים".
בינתיים ועדת ההסדרה עדיין תקועה. לפני שלושה שבועות דנה בנושא ועדת החוץ והביטחון כדי לנסות להאיץ את הטיפול, אולם נכון לעכשיו זה לא הוביל לשום מקום. לא רק שהוועדה לא החלה לפעול, אלא שלמעשה היא עוד נמצאת עמוק בשלבי ההקמה. את המתיישבים זה מרגיז, אבל לא רק אותם.
גם ח"כ בצלאל סמוטריץ' מתח השבוע ביקורת על המחשבה להעניק לנתניהו את אות יקיר ההתיישבות. הוא הזכיר בין היתר את הנתונים היבשים, לפיהם בשנה האחרונה חלה ירידה של קרוב ל‑50 אחוזים בהתחלות הבנייה ביהודה ושומרון.
התסיסה נגד נתניהו בקבוצות הליכוד הייתה אולי זו שהביאה לביטול הביקור ומתן הפרס, אבל ההיגיון הבריא שיחק גם הוא תפקיד משמעותי. את הביקורת על התנהלותו בנוגע להסדרה ולבנייה ביו"ש, מבין גם נתניהו עצמו.
לתגובות: [email protected]