דעה
רק הליכוד יכול?

פינוי "נתיב האבות" והזלזול של נתניהו בהתיישבות מציבים מראה בפני חובשי כיפות רבים באשר לייצוג הפוליטי אותו הם אמורים לחזק.

חיים לב , ח' בתמוז תשע"ח

בנימין נתניהו
בנימין נתניהו
צילום: אליאור כהן/TPS

זה היה אמור להיות אחד הטקסים המרהיבים בבנימין. שילה הקדומה עטויה לבן, ראשי היישובים ביהודה, שומרון וחבל עזה גודשים את המקום בזה אחר זה לצד עסקני ליכוד ואישי ציבור רבים.

בשיאו של האירוע צועדת רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו בסך אל בימת האירוע ונוטלת עבור בעלה את 'אות יקיר ההתיישבות' מידיו האמונות של ראש מועצת בנימין אבי רואה.

החיזיון הזה אמור היה להתקיים היום. לפני שלושה ימים הוא בוטל במפתיע ונדחה לתאריך 'לא ידוע'. מי עומד מאחורי הביטול? תלוי את מי אתם שואלים. בלשכת ראש הממשלה טוענים כי הם שביטלו את האירוע, או ליתר דיוק, כלל לא שיבצו אותו בלו"ז בכוונה תחילה – למרות הסיור המקדים שנערך לקראתו לפני שבועות אחדים.

בקרב ראשי המתיישבים ביו"ש יש סברה שהתמונה מעט שונה. מלכתחילה הם לא הבינו מדוע מגיע לראש הממשלה 'אות יקיר ההתיישבות' עשרה ימים לאחר פינוי נתיב האבות שבגוש עציון ומספר ימים לאחר פינוי המאחז תפוח-מערב בשומרון. מדוע מגיע אות יקיר ההתיישבות לנתניהו שלא נוקף אצבע למען הסדרתם של 66 יישובים הטוענים הסדרה?

לפני 13 חודשים אושר חוק ההסדרה והדבר היחיד שקרה מאז הוא מינויו של פנחס ולרשטיין, לפני חצי שנה, ליו"ר צוות ההסדרה. תקנים לא הוצבו, אלה שהוצבו לא יצאו למכרז. אות יקיר? אות מתה בספר החוקים של ממשלת הימין.

פינוי שכונת נתיב האבות הציב מראה בפני חובשי כיפות סרוגות רבים באשר לייצוג הפוליטי אותו הם אמורים לחזק ולחשק.

ישנה אסכולה במערכת הפוליטית הסבורה כי נכון לחזק את המפלגות הגדולות בכנסת ולהשפיע מתוכן. כך נולדו קינים דתיים רבים בתוככי הליכוד במטרה להעצים את מדיניות ההתיישבות ביהודה ושומרון.

האסכולה האחרת גורסת כי באמצעות מפלגות לוויין ניתן להשפיע יותר. אמנם השלטון הולך ומתרחק מהן, אך האינטרסים בנושאי הליבה של כל קבוצה או מפלגה מושגים וממומשים באופן טוב יותר באמצעות ייצוג עצמי.

כך נולדו המפלגות החרדיות השומרות על צביון ייחודי ודואגות לאינטרסים שלהן. כך מנסה משה כחלון באמצעות יציאתו מהליכוד להשפיע באופן מוכח יותר ובדרכו שלו על סדר היום במדינת ישראל.

בשנים האחרונות יותר ויותר חובשי כיפות סרוגות, בני הציונות הדתית, נוכחים לגלות כי היטמעות במפלגת השלטון אינה מספקת את צרכיהם בנושאי הליבה אלא לרוב מעלימה אותם. אחרי שנים של הקפאה יחסית ביהודה ושומרון ופינויים סדרתיים של מאחזים יהודיים על פני השארתם של יישובים ערביים, נדמה אפוא שהגיע הזמן לנסות לאמץ את רעיון האסכולה השניה.

התובנה הזו מובילה למקום אחד בלבד: הגיע הזמן לעזוב את הליכוד ולחזק את הבית היהודי. עם כל הכאב על הבית הראשון, הבית השני היהודי יהיה טוב יותר, נכון יותר, תועלתי יותר.