בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע על פי הודאותיהם שניים מהנאשמים המרכזיים במסגרת פרשה 512, מאיר אברג'יל ומרדכי (מוטי) חסין, במסגרת הסדר טיעון.
מאיר אברג'יל הורשע בקשירת קשר לביצוע פשע, בעסקה אחרת בסם במסגרת ארגון פשיעה והלבנת הון. מוטי חסין הורשע בקשירת קשר לביצוע פשע.
על פי כתב האישום, בו הודה אברג'ל במסגרת הסדר הטיעון, ב-27 ביוני 2002 נרצח יעקב אברג'יל, אחיו של מאיר בידי אלמוני.
במועד בלתי ידוע, קשר הנאשם קשר עם אחרים לפגוע פגיעה חמורה במשפחות יריבות, על רקע חשדו של הנאשם והאחרים כי המשפחות היריבות אחראיות, בין היתר, לרצח של יעקב ז"ל.
בעקבות כך במהלך השנים 2002-2003, התרחשו אירועי אלימות שונים במסגרת מאבקים פליליים, בין היתר רצח שלושה אזרחים חפים מפשע באמצעות מטען חבלה שהונח על גג צ'יינג' ברחוב יהודה הלוי בת"א.
באישום השני, מואשם הנאשם בחלקו ב"עסקה הגדולה"- לפי אישום זה, קשר הנאשם קשר עם אחרים ועם עד המדינה, להעביר מפרו לקנדה כמות גדולה של קוקאין, אשר נרכשו במועד שאינו ידוע בשנת 1998, או בסמוך, על ידי מנשה אליהו ואשר (מסעוד) אבוטבול והוסלקו בתוך גלגלי ברזל המורכבים במכונה תעשייתית בפרו.
בהמשך, קישר הנאשם את עד המדינה אדם נוסף שזהותו ידועה לפרקליטות, במטרה לקדם את העברת הסמים מפרו לקנדה. במקביל למתואר סיכמו האחרים, עד המדינה והנאשם, את חלוקת רווחי מכירת הסמים לפיה 10% מרווחי תמורת מכירת הסמים יועברו לסמי ביטון, אזרח קנדי, בתמורה לאיחסון הסמים בקנדה והלבנת רווחי מכירתם, וכי יתרת התמורה תתחלק באופן שווה בין הנאשם, עד המדינה והאחרים, והכל במסגרת ארגון פשיעה.
בסוף דצמבר 2002 הגיעה המכונה לקנדה ובהמשך החל מ' בפתיחת הגלגלים ומכירת הסמים, בכמות כוללת של כ-480 ק"ג, בשווי של כ- 32,788,800 ש"ח. כספי תמורת העסקה התחלקו בהתאם לתוכנית בין הנאשם לאחרים.
במהלך שנת 2003, בהזדמנויות שונות, העבירו סמי ביטון ומ' לישראל סכום מצטבר של לפחות 2,970,000 דולר אמריקאי ו-125,000 דולר קנדי, בדרכים שונות. כמו כן, פעל סמי להסתיר ולהסוות חלק מההעברות של כספי הסמים. מלוא כספי תמורת העסקה התחלקו בין האחרים והנאשם, בין היתר, כאשר מתוך הכספים שהועברו והולבנו על ידי סמי, העביר עד המדינה לידי הנאשם, בישראל, סכום משמעותי של בין 400,000$ ל-500,000$, אותם קיבל מבלדר ששלח סמי.
פרטים נוספים כמו גם זהות האחרים המעורבים ידועה לפרקליטות, אך הם לא פורטו מתוך רצון הצדדים שלא להשפיע על המשך ההליך אותו מנהלים הנאשמים בתיק.
על פי הסדר הטיעון, הצדדים יעתרו במשותף לעונש של 8.5 שנות מאסר בפועל, מתוכן 3.5 ירוצו בחופף לעונש שריצה בארה"ב על עבירות שבוצעו במסגרת הארגון, מאסר על תנאי, פיצוי בסך 150 אלף ש"ח, קנס בסך 350 אלף ש"ח וחילוט בסך 2 מיליון ש"ח.
השיקולים להגעה להסדר הטיעון הינם, בין היתר, העובדה כי אברג'יל הינו הנאשם הראשון שמודה בפרשה ולוקח אחריות על מעשיו ואף על מסע האלימות המתואר בכתב האישום. עוד נלקחו בחשבון קשיים ראייתיים שעלו בתיק והעונש הכספי הגבוה שיוטל על הנאשם- 2.5 מיליון ש"ח, מתוכם 2 מיליון ש"ח יחולטו לטובת קופת המדינה, וזאת לצד פיצוי וקנס; התחשבות בתקופה שריצה הנאשם בתיק ההסגרה לארה"ב.
על פי כתב האישום, בו הודה מוטי חסין במסגרת הסדר טיעון ולאחר הליך גישור ממושך, בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, התגורר דוד ביטון ז"ל, המכונה "דיידונה", בתל אביב ועסק בניכיון שיקים. חסין סיכם עם אחרים לפגוע בדיידונה ולגרום לו פגיעה פיזית חמורה.
פרטים נוספים כמו גם זהות האחרים המעורבים ידועה לפרקליטות, אך הם לא פורטו מתוך רצון הצדדים שלא להשפיע על המשך ההליך אותו מנהלים הנאשמים בתיק.
על פי הסדר הטיעון, יעתרו הצדדים במשותף ל- 5 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי למשפחת המנוח בסך 50 אלף ש"ח.
השיקולים להגעה להסדר הטיעון הינם, בין היתר, קשיים ראייתיים, ביניהם גרסת עד המדינה בפרשה 1131 לפיה שמע התוודות של אדם אחר ברצח המנוח; חלקו היחסי של חסין באירוע; היעדר עבר פלילי של הנאשם בעת ביצוע המעשה וקבלת האחריות מצידו.