השרה שקד לשמאל:
"ארבעים שנה עשיתם מה שאתם רוצים"

שורה של בכירים ובכירים לשעבר השתתפה בדיון סוער ומתוח שנערך בועדת חוקה של הכנסת בהצעת "חוק היועמ"שים".

חזקי ברוך , י"ב בתמוז תשע"ח

ועדת חוקה. הבוקר
ועדת חוקה. הבוקר
צילום: חזקי ברוך

ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת מתכנסת הבוקר (שני) לדיון בהצעת החוק שזכתה לכינוי "חוק היועמ"שים".

על פי ההצעה ימונו היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה באמצעות ועדות איתור ולא באמצעות מכרז כנהוג היום. משמעות ההצעה היא מתן השפעה מסוימת לשרי הממשלה בבחירת היועץ המשפטי של המשרד שבו הם מכהנים.

היו"ר חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) פתח את הדיון ואמר, "החוק טומן בחובו שני עקרונות- של השר לקבוע את מדיניות משרדו ולצדו שמירת עצמאות שומר הסף. יש החושבים שהחוק הזה הוא הרס הדמוקרטיה ויש החושבים שהוא ביאת המשיח בהתגלמותו. אני מבטיח לכולם שהדמוקרטיה לא תיהרס ומצד שני המשיח עוד לא מגיע. אני מקווה שהוועדה תמצא את הנתיב הנכון לחוק שיאזן את מערכת היחסים הזו".

לאחר דברי הפתיחה פרצה סערה לאחר שיו"ר הוועדה הודיע ששני הדוברים הראשונים בדיון יהיו שופטי בית המשפט העליון לשעבר יצחק זמיר ואליקים רובינשטיין ורק אחריהם תדבר שרת המשפטים.

היועמ"ש לשעבר, שופט בית המשפט העליון בדימוס, יצחק זמיר, אמר בדיון, "לכאורה מדובר בהצעה בעלת חשיבות שולית. היא בסף הכל באה להחליף שיטת מינוי אחת בשיטת מינוי אחרת. אני מייחד את דברי להצעת החוק הממשלתית. אני יכול להגיד במילה אחת שהצעת החוק של ח"כ אוחנה לא מקובלת עלי".

זמיר תקף את הצעת החוק הממשלתית במילים חריפות ביותר, "ההצעה הזאת מאיימת באופן רציני על שלטון החוק במדינה. אני לא זוכר במשך שנים רבות הצעת חוק שעלולה לפגוע בשלטון החוק ובמנהל התקין כמו ההצעה הזו. ההצעה הזו קשה יותר ומסוכנת יותר מפסקת ההתגברות. זו לא דעתי בלבד. הצעת החוק הזו עוררה מהומה שאין לה תקדים במערכת המשפטית במדינת ישראל. כל מי שמכיר את המערכת מקרוב נרעש".

זמיר סיפר כי שישה שופטי בית המשפט העליון בדימוס שהיו גם יועצים משפטיים לממשלה התגייסו בעקבות ההצעה ושיגרו מכתב לשרת המשפטים בו תקפו את ההצעה, "העמדה שאני מציג היא לא עמדה אישית שלי. זו עמדה של הקהילה המשפטית על כל זרמיה. זו הקהילה הנוגעת בדבר".

"השיטה המוצעת פסולה מיסודה", טען זמיר, "היא נוגדת עיקרון בסיסי של המנהל הציבורי של ניגוד עניינים. זה נוגד את ההיגיון שהמבוקר יבקר את המבקר. זה עיקרון בסיסי. שנית. ההצעה הזו יש בה איצטלה של הצעה מאוזנת. כי הרכב ועדת המינוי מבטיח מינוי טוב. זה לא המצב, ועדת האיתור נמצאת בשליטה של המנכ"ל. אמנם נדרשת הסכמה של היועץ המשפטי לממשלה אבל היועמ"ש לא יכול לסרב לשר אלא אם כן יוצא אבסורד. ההצעה הזאת רעה מאוד לשרים, כאשר היו מינויים פוליטיים הלחצים על השרים היו בלתי נסבלים".

השופט בדימוס אליקים רובינשטיין, גם הוא יועץ משפטי לממשלה לשעבר, טען בדיון כי הדרישה להסכמת היועץ המשפטי לממשלה למינוי לא פותרת את בעיית הפוליטיזיציה, "זה לא יפתור את הבעיה כי המינוי כבר ישנו, היועץ המשפטי לממשלה לא יוכל למנוע את זה. פוליטיזציה של שירות משפטי זה לא דבר בריא. האנשים שבאו הנה באו כדי להסביר שהדברים האלו עובדים ואין סיבה לשנות אותו".

"לא ראיתי שהייעוץ המשפטי מטרפד את המדיניות אלא עושה מלאכתו מול השרים ותפקידו לשרת את המדיניות כדי שתמולא על פי החוק. אם אני היועץ לפי ההצעה החדשה ועוד שנתיים יתחלף השר ממפלגה אחרת, מה הרווחנו במשילות?", תהה רובינשטיין, "אנחנו הולכים לפוליטיזציה של התחום, שיש בה גם הלבנת פנים וזה גם לא אפקטיבי. היועמ"ש הוא סוג של שומר סף ויש כבוד לדרג הנבחר. פוליטיזציה של שירות משפטי זה לא דבר בריא וזה מדרון חלקלק. לא באנו לשמר עולם ישן אלא להסביר שהדברים עובדים וכל אחד יעשה את תפקידו".

שרת המשפטים איילת שקד הסבירה בדיון, "אני מצפה שימונו יועצים משפטיים שתופסים את התפקיד כפי שאני הגדרתי - יישום מדיניות השר לפי החוק ולא את המדיניות של עצמם. הרצון להדביק לשר כוונות לא טהורות ולהגיד שכל מינוי של שר הוא מינוי מושחת ופוליטי - זה פשוט דבר מופרך מהיסוד".

"השופטים בדימוס זמיר ורובינשטיין מונו לפי השיטה הישנה וכולם היו מצוינים. את מנדלבליט בחרה ועדת איתור והייתי בוחרת בו גם בלי ועדת איתור. צריך לסמוך על הדרג הפוליטי, אנחנו רוצים את טובת המדינה ואנחנו לא פחות מוכשרים מנציגי הנציבות. המעורבות שלנו היא לטובת המדינה. אני מצפה שימונו יועמ"שים שתופסים את התפקיד כפי שהגדרתי שהוא צריך ליישם את המדיניות של השר במסגרת החוק ולא את המדיניות של עצמו", ציינה שקד.

לדבריה, "העובדה שפותחים את זה למגזר הפרטי, עם עדיפות למגזר הציבורי זה דבר בריא. צריך שתהיה תחלופה. המערבות של השר במינוי היועץ זה דבר בעייני נכון, אני לא חושבת ששרים צריכים במחשכים לנסות להשפיע על מכרז. ההתערבות צריכה להיות על השולחן. ההצעה הזו מאוד מאוזנת. השרים צריכים להיות מעורבים, והרצון להדביק לשר כוונות לא טהורות או להגיד שכל מינוי של שר הוא מושחת, או ששרים ימנו לעצמם מן סנצ'ו פנצ'ו זה מופרך. יועמ"ש שייבחר כך יהיה לא פחות אמיץ".

"הוועדה לבחירת שופטים בראשותי מינתה למעלה מ-250 שופטים. הם לא כפופים לי אלא למרות הדין. למה אתם חושבים שאצל היועצים המשפטיים זה יהיה אחרת?", תהתה שקד.

ח"כ דב חנין הוצא מדיון ועדת החוקה על מינוי היועצים המשפטיים לאחר שהפריע פעם אחר פעם לדבריה של השרה.

"שרת המשפטים מקדמת חוק מסוכן שיאפשר לשרי הממשלה למנות את היועצים משפטיים בעצמם לשבע שנים! כלומר גם לימים ששלטון הימין כבר יתחלף. הוצאתי כאשר התעקשתי לשאול את השאלה המרכזית בדיון: מהי הבעיה בשיטת המינויים הקיימת שבגללה רוצים לעשות כזו מהפכה? הוצאתי מהדיון היא תשובה שאומרת הרבה על המהלך הדורסני והאנטי-דמוקרטי המקודם כאן", אמר חנין.

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, דחה בפתח דבריו בוועדה את הטענות נגד התייצבותו נגד חוק היועמ"שים, "ההתייצבות שלי פה היא שמירה על שלטון החוק. יש פה פגיעה בשלטון החוק במדינה, ובמצב הזה אני חייב להופיע פה ולהתריע. בשמירה על שלטון החוק, היועמ"ש אינו מיישם עמדת שר זה או אחר, אלא את החוק".

ח"כ אמיר אוחנה, יוזם הצעת החוק הפרטית, אמר בדיון, "הצעת החוק הזו מאיימת על המשפטנים ועל כן לא פלא שהם הגיעו הנה וגייסו את מיטב המוחות על מנת להתנגד לה, ההצעה הזו באה לטובת הציבור כי היא תעניק יותר כוח לנבחריו".

דבריו של אוחנה עוררו מהומה במהלכה אמרה השרה שקד, "ב-40 השנה שהייתם בשלטון עשיתם מה שאתם רוצים בלי שלטון חוק. כל המכרזים היו תפורים".

ח"כ מיכל רוזין (מרצ) טענה בדיון כי מטרת החוק היא להגן על "הכיבוש", כלשונה, "איילת שקד מבינה שכדי לקדם את מדיניות הכיבוש של הממשלה היא חייבת לכופף את החוק ולמצוא את הפרצות בשביל להכשיר את השרץ, וחוק היועמ"שים הוא צעד בדרך. היועמ"ש לא יכול להיות חותמת גומי, אלא צריך להוות את החסם האחרון בפני כוח בלתי מוגבל של השלטון. איילת שקד מדברת סחור סחור בלי לענות על השאלה הפשוטה מה לא נכון בשיטה הנוכחית. הכל כדי להסתיר את האג'נדה האמיתית."

ח״כ רויטל סויד תקפה גם היא את השרה שקד, "בעטיפה של אידאולוגיה השרה שקד מנסה להפוך את היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה לחיילים של השר. כפי ששקד ממנה שופטים לפי האג’נדה האישית שלה - כך תמנה יועצים המשפטיים למשרדי הממשלה".

לדבריה, "השרה שקד שמה לה ליעד לרמוס את שלטון החוק במדינת ישראל. הצעד הראשון היה במינוי שופטים עם אג'נדה ושינוי אופיה של מערכת המשפט שלטעמה ירדה מהמסילה, וכעת הגיע השלב הבא - למנות למשרדי ממשלה יועצים משפטיים מטעם השר. במקום שומרי סף שמיישמים מדיניות שר- להכניס פוליטיזציה. שקד לא למדה כלום מהקלטות ברנע פרגו שהן תמרור אזהרה גדול למה שיקרה ליועצים המשפטיים אם החוק הרע הזה יעבור".

יו"ר סיעת הבית היהודי ח"כ שולי מועלם רפאלי, אמרה בדיון, "מי שמתנגד לשינוי שמוצע כאן רוצה לשמר את שלטון הפקידים. הוא יוצא מנקודת הנחה שמשהו יסודי פגום במי שמייצג את הציבור. רק הפקידות יודעת לזהות את האינטרס הציבורי? בפירוש לא. מעורבות פוליטית בבחירה היא דבר נכון וטוב, זו הדרך של הציבור להשפיע. נקודת המוצא של חלק מחברי הכנסת שהשרים רעים ומושחתים והתהליך הדמוקרטי פגום ורק היועצים המשפטיים הם הם התגלמות הטוב והשלמות היא מעוותת. אנחנו לא מבקשים מיועצים משפטיים לעבור על החוק אלא לפעול במסגרת החוק בקידום מדיניות נבחרי הציבור".

יו"ר מרצ, ח"כ תמר זנדברג, תקפה את ההצעה, "הסיפור פה פשוט: שר שלא עובר על החוק, אין לו בעיה עם היועץ המשפטי (שאמון על שלטון החוק). שר שרוצה הכשר לפעולות לא חוקיות, רוצה למנות בעצמו יועץ משפטי שיכשיר לו את זה".