לוחמי צה"ל
לוחמי צה"לPhoto by Maor Kinsbursky/Flash90

נציב קבילות החיילים במשרד הביטחון, האלוף במיל' יצחק בריק, פרסם אחר הצהריים (שני) את הדו"ח השנתי לשנת 2017.

הדו''ח המלא של נציב קבילות החיילים

בסך הכל הוגשו 7,002 קבילות בשנת 2017, ומדובר בעלייה של כ-5%. כמו כן, 59% מהקבילות נמצאו מוצדקות.

בעקבות קבילות המגיעות לשולחנו ומביקורים שעורך הנציב ביחידות צה"ל עולה בפניו תמונה מדאיגה הנוגעת לתרבות הארגונית בצבא.

יחס פוגעני, מזלזל וגזעני

באחת הקבילות, הגיע מפקד פלוגה לשער הכניסה לבסיס והחל לצעוק באופן לא ראוי על חייל אשר שמר בשער הכניסה. המפקד אף ניסה לפתוח את השער בכוח. בקבילה אחרת, אישר מפקד פלוגה כי התבטא באופן גזעני כלפי חייל בשני מקרים שונים.

אמו של חייל הלינה כי מפקד פלוגה זרק רימון גז, אשר נפסל לשימוש, לעבר פינת העישון במתחם המשרדים הפלוגתי. הרימון התלקח התלקחות חלקית.

באחד המקרים החמורים עלה כי חייל נדרש להצטרף לפעילות עם נשקו למרות שחווה קושי נפשי, נשקו נלקח לתקופה מסוימת ועל אף שטען שיפגע בעצמו. החייל טען כי אינו מוכן לשאת נשק ואף עמד על כך שאם יידרש לכך - יפגע בעצמו. מאחר שמפקד המחלקה ומפקד הכיתה עמדו על הנחייתם, חזר החייל לחדר מגוריו כדי להביא מחסנית כדורים לנשק.

בדרכו לחדר הרכיבו מפקדיו תותב בנשקו של החייל ליתר ביטחון כדי לנטרל את הנשק. החייל חזר למפקדיו, לקח את נשקו, הכניס את המחסנית לנשק, דרך אותו, ירד על ברכיו, פתח את נִצרת הנשק והניח את פתח קנה הירייה ליד צווארו, בעודו בסערת רגשות.

גורמי הפיקוד טענו כי לאורך כל האירוע הבהירו לחייל בכמה הזדמנויות כי יש תותב בנשק, ועל כן לא ניתן לירות בו. החייל מנגד טען כי לא נאמר לו כי יש תותב בנשק, וכי מפקדיו לא פעלו כדי לעוצרו ואף התבטאו באופן המעודד אותו להמשיך בהתנהלות קיצונית זו.

הנציב התרשם כי המפקדים המעורבים אינם מתאימים עוד לשרת בתפקיד פיקודי ואף המליץ על תיוק הערה מיוחדת בנוגע לקבילה זו בתיקיהם האישיים של המפקדים המעורבים, לרבות אלו =אשר לא טיפלו באירוע באופן ראוי, על מנת שמידע זה יונח לפני מקבלי ההחלטות בעת דיון בעניינם בעתיד.

במקרה אחר קבל אביו של קצין על אופן התנהלותו של מפקד היחידה בדרגת סגן-אלוף שבה שירת בנו, בשעה שהעמידו לדין משמעתי בתחנת אוטובוס.

חייל שיתף פוסט ברשת החברתית לגבי מצבה הרפואי של חברתו והלין על התנהלות גורמי הרפואה בבסיס. מפקד הבסיס נזף בהם על הפרסום ובהמשך כינס את כל המשרתים בבסיס, מבלי להודיע להם על מטרת הכינוס, והציג את פרטי המקרה וגם את שמותיהם של החייל וחברתו. כן הקרין המפקד תגובות של אזרחים לרשומה ששיתף החייל, עשה שימוש בהתבטאויות פוגעניות ושאינן הולמות ואף ערך הצבעה בין כל המשתתפים בנוגע למקרה ולפגיעה בצה"ל בעקבותיו.

הנציב מסכם כי יש להעביר מסר "לפיו כל התנהגות קיצונית ופסולה תטופל במלוא חומרת הדין על מנת להשיב את אמון החיילים במערכת הצבאית ובמפקדיה".

האלוף במיל' יצחק בריק
האלוף במיל' יצחק בריקצילום: פלאש 90

פחות קצינים רוצים להתחייב לשירות קבע ארוך

הנציב מתריע על ירידה ברצון להתחייב לשירות קבע, בפרט המערך הטכנולוגי החשוב כל כך בשדה הלחימה העתידי. במקביל הוא מבקר את המשמעויות של מודל "הקבע הצעיר", מודל שירות הקבע החדש בצה"ל, הקובע תחנת יציאה נוספת לאחר 14 שנה בקבע לקצין שלא יקודם לדרגת סא"ל. לדבריו קצינים רבים חוששים מתחנה זו ומיציאה לאזרחות ללא רשת הביטחון של הפנסיה.

"במערכים הטכנולוגיים, רבים מהצעירים האיכותיים אינם ממשיכים, וקצינים בכירים מעידים לפני שבאופן זה נפגעת תשתית הידע, דבר שיהיה קשה לתקנו, ולמודל 'הקבע הצעיר' חלק גדול מאוד במצב שנוצר. תופעה זו מתרחשת גם במערכים הקרביים ותומכי הלחימה ואני נאלץ לומר בצער שנראה שצה"ל אינו מודע באופן מספק להשלכות מרחיקות הלכת של עניין זה, וכי הפיקוד הבכיר יותר אינו נכנס דיו בעובי הקורה", כותב הנציב.

מחיר הקיצוץ

הנציב מדגיש את הבעיות הקשות שחווה הצבא בשל הקיצוצים הנרחבים. הוא מפרט מקרים בהם מפקדים מקבלים נפח משימות הגדול ביחס להיקף כוח האדם העומד לרשותם.

"נוכח הדברים לעיל, נוצר מצב של חוסר הלימה בחלק מהמערכים בין המשימות המוטלות על הקצינים, הנגדים והחיילים, לבין היקף כוח האדם והמשאבים העומדים לרשותם. לדידי, עקב המצב החמור שנוצר, חובה על מקבלי ההחלטות להיכנס בעובי הקורה ולבחון כל מערך ומערך (לוגיסטי, מבצעי, הכשרה והדרכה, אימונים וכדומה), ולהתאים בין כוח האדם לאחר הקיצוץ לבין הפעילות והמשימות שהוא מבצע", כותב הנציב.

ליקויים בטיפול בציוד לחימה וברק"ם (רכב קרבי משוריין)

על פי נציב קבילות החיילים, ביחידות רבות של צה"ל אין מקפידים על ניהול שגרת טיפולים בנשק, בציוד לחימה וברכב קרבי משוריין (רֶקֶם).

"לא תמיד מתקיימים מסדרי בוקר לטיפול בנשק אישי וטיפולים סדורים בטנקים וברֶקֶם הן בשגרה והן לאחר אימונים'', כותב הנציב ומספר כי ''באחד מביקוריי אף נחשפתי לכך שאחד מבסיסי האימונים המרכזיים שכר חברה אזרחית לניקוי כלי הנשק לאחר אימונים''.

לדבריו, ''חיילים שאינם מטפלים בציוד אישי כנדרש בעת שגרה, לא יֵדעו לעשות זאת בשעת חירום, דבר שיוביל לחוסר כשירות ולחוסר יכולת לעמוד במשימות.

מדברים פחות ומתכתבים יותר

נציב קבילות החיילים מתאר כיצד שימוש בטלפונים ניידים פוגע בקשר הפיקודי והבין-אישי בתוך צה''ל.

"בשנים האחרונות, שבהן השימוש ברשתות החברתיות ובטלפונים החכמים הוא כה נפוץ, הקושי להגן על הזכות לפרטיות נעשה סבוך ומורכב מאין כמוהו", הוא מעיד. מעת לעת מגיעות קבילות חיילים, שעילתן היא שהקובלים צולמו בנסיבות מביכות ובהמשך פורסמו תצלומיהם ברבים, ללא אישורם, בין שבכינוסים מקצועיים ובין שלצורך הפקת לקחים בקרב מפקדים.

על פי קבילה שהתקבלה "הלין חייל על שערך המפקד התורן חיפשו בטלפון הנייד שברשותו, במהלך משימת שמירה בבסיס שבו החייל משרת".

הנציב מרחיב בדו''ח לגבי שימוש בלתי מושכל בטכנולוגיה מתקדמת וכך כותב: "שימוש בלתי מושכל בטלפונים ניידים ברבות מיחידות הצבא פוגע בפיקוד ובמנהיגות של מפקדים כלפי פקודיהם. מחמת "שיח אלקטרוני", בטלפונים ניידים, נפגעים הקשרים הבין-אישיים, שכן הוא עלול להחליף את השיח הישיר בין מפקדים לבין פקודיהם ובין החיילים לבין עצמם...

''יתר על כן, ישנם מפקדים הנוטשים את השיח הישיר עם פקודיהם ומעבירים מסרים בטלפונים ניידים, הגם שלעיתים יש רק מרחק נגיעה בינם לבין פקודיהם הנמצאים בסביבתם. בכך עלולים המפקדים ליצור ריחוק ואף ניכור בינם לבין חייליהם. למותר לציין כי התנהלות זו פוגעת באחוות הלוחמים ובעקרונות רוח צה"ל'', מזהיר הנציב.

אילוסטרציה
אילוסטרציהצילום: thinkstock

שירותי הרפואה בצה"ל

הנציב מצביע על פערים הן בהיבטי כוח אדם והן בהיבטי טכנולוגיה ותשתיות. "הפערים בין היקף המשימות להיקף כוח האדם, ופערים מהותיים של טכנולוגיה ותשתית... העמיסו עומס בלתי אפשרי על הגורמים המטפלים, שהביא לשחיקתם ולפגיעה בשירות הניתן למטופלים".

"בהעדר טיפול שורש תמשך המגמה שלבה רופאים ואנשי סגל רפואי מעדיפים להשתחרר ולממש עצמם באזרחות, נוכח חוסר הביטחון הכלכלי והעדר תכניות פיתוח והתמחויות מקצועיות בהמשך שירותם הצבאי".

הנציב אף מציין את חובתם של מפקדים לשמור על גופם ובריאותם של החיילים. מבירור קבילות שהתקבלו בנציבות עלה כי לעיתים המפקדים אינם מייחסים את החשיבות הנדרשת למצבו הרפואי של החייל ומפעילים לא אחת שיקול דעת עצמאי, בשונה מהנחיותיהם המפורשות של גורמי הרפואה.

במקרה אחד המשיך חייל לוחם לשרת בתפקיד על אף שגורמי הרפואה מצאו אותו כמי שאינו מתאים עוד לתפקיד מבלי שנערך בעניינו ההליך המתאים לאישור עניין זה.

באירוע אחר הלין חייל ששמר במוצב במשימת הגנת מתקנים כי פנה מספר פעמים לראשת הצוות ודיווח לה כי חש ברע זה כמה שעות אך ורק לאחר פניות חוזרות ונשנות ולאחר מעורבותם של מפקדיו ביחידת האם הוא פונה באמבולנס לחדר מיון.

פחות מפקדים בני מיעוטים

הנציב מתריע בפני קשיים בגיוס בני המיעוטים לצה"ל וכותב: "אני סבור כי הרשויות אינן פועלות דיין כדי להעצים את הפוטנציאל החברתי והצבאי שגלום באוכלוסיות בני המיעוטים לצה"ל".

"למדתי כי בשנים האחרונות חלה ירידה של ממש, שניתן אף להגדירה כצניחה, במספר היוצאים לקורסי הפיקוד ולקצונה (בקרב בני המיעוטים). הנתונים מלמדים על ירידה של עשרות ואף מאות אחוזים בשיעור היציאה לקורסים אלו".

הנציב סבור כי לא מנוצל הפוטנציאל הגלום באוכלוסיות פחות מוכרות לצה"ל כגון אוכלוסיית הנוצרים-ארמים. "התרשמתי כי יש קבוצה לא מבוטלת בהיקפה, בעלת מוטיבציה להתגייס, אך היא אינה זוכה לשיתוף פעולה ולתמיכה. התרשמתי כי אין קו מוביל המכוון להקל עליה ולפתוח את שערי צה"ל עבורה".