ה"עריקה" מתנדבת בשנת שירות

ליאת חג'בי החלה שנת שירות במונטריאול בשליחות הסוכנות. כשהגיעה לביקור מולדת גילתה שברשומות צה"ל היא נחשבת לעריקה הצפויה להיכלא.

שמעון כהן , י"ב בתמוז תשע"ח

ליאת עם ילדי הקהילה במונטריאול
ליאת עם ילדי הקהילה במונטריאול
צילום: באדיבות ליאת חג'בי

ביומן ערוץ 7 הבאנו את סיפורה התמוה של ליאת חג'בי, צעירה כבת 19 בוגרת אולפנה בירושלים, שהחלה בראשית השנה שנת שירות במסגרת הסוכנות היהודית במונטריאול, קנדה.

כשהגיעה חג'בי לישראל לחופשת מולדת גילתה כי רשויות צה"ל מחפשות אותה כמשתמטת וכעריקה.

בשיחה עמה מספרת ליאת על המיונים שעברה לקראת הקבלה לתפקיד אותו תעשה במרוצת השנה לפני שנת השירות הלאומי אותה תעשה בשנה הבאה. ליאת מספרת על ההצהרות החוזרות ונשנות של אנשי הסוכנות לפיהן הם אלה שידאגו לכל פרטי דחיית השירות שלה, כמו גם של שאר משרתי שנת השירות. לדבריה, אנשי הסוכנות אמרו לה כי קיימת מערכת קשרים ישירה בין הארגון לרשויות הצבא ובמערכת קשרים זו יטופל העניין ויוסדר ללא התערבותה.

ליאת הודיעה לגורמים הממונים כי את השירות הלאומי שלה תחל באיחור של שנה מאחר והתקבלה לשנת שירות בסוכנות. הממונה מטעם הסוכנות הורתה לה למלא טפסי דחית שירות וליאת מסרה את הטפסים כנדרש. את שנת השירות פתחה ליאת לא לפני שגם ביום הטיסה ביקשה לוודא שדחיית השירות שלה מוסדרת על ידי הסוכנות, ואכן נאמר לה שהדברים מוסדרים והסוכנות מאחלת לה ברכת דרך מלאה ושירות מוצלח.

עדויות ראשונות לכך שמשהו לא מתנהל כשורה קיבלה אמה של ליאת בסוף חודש נובמבר, כאשר התברר לה כי הצבא מחפש את בתה ורואה בה כמי שהשתמטה משירות צבאי. ליאת בדקה את הדברים מול אחראית שנת השירות בסוכנות וזו הבטיחה ליצור קשר עם רשויות הצבא. יומיים לאחר מכן הבהירה האחראית כי העניין מוסדר אך נדרש לשם כך טופס המאשר שלמדה שנה י"ג. הטופס הועבר לאחראית כנדרש.

בחודש פברואר הגיעה ליאת לביקור בן שבועיים בארץ, בהתאם ללוח החופשות של משרתי שנת השירות, וכשהגיעה עם חבריה לשירות לדלפק הקבלה בנתב"ג נמסר לה שהדרכון אינו עובר במסוף. חלפו דקות אחדות והיא נלקחה על ידי שני מאבטחים לביקורת גבולות.

היה זה ביום שישי בשבוע כאשר נאמר לה בשיחת טלפון מ'מיטב' (חלופת הבקו"ם הצה"לי) כי היא מוגדרת כמשתמטת וכעריקה וכי ברחה מהארץ. "לא הבנתי מה נפל עליי. אמרתי שאני חוזרת משירות של הסוכנות היהודית", היא מספרת ומתארת כי רק לאחר שביקשה לאפשר לה להגיע למשפחתה ליום השבת המתקרב נאמר לה כי כעת יתאפשר לה להיכנס לארץ, אך ביום ראשון העניין ייבדק וביום שלישי עליה להתייצב בלשכת הגיוס.

ביום ראשון מקבלת ליאת שיחת טלפון בה נאמר לה כי את יום שלישי המתקרב היא תתחיל בלשכת הגיוס אך תסיים במעצר ועליה לעדכן את הוריה על כך. ליאת מצידה יוצרת קשר בהול עם אחראית שנת השירות בסוכנות וזו אומרת לה שאינה מבינה את המתרחש והורתה לה שלא להגיע ללשכת הגיוס עד שהעניינים יתבהרו. ליאת, המבקשת להבטיח שתוכל לשרת שירות לאומי בשנה הבאה, אמרה לאחראית כי בכוונתה להצהיר הצהרת דת שתאפשר לה שירות לאומי במקום גיוס. האחראית מטעם הסוכנות הורתה לה שלא לבצע את המהלך שכן הצבא כבר זועם עליה כעת והגשת הצהרת דת רק תעורר עליה כעסים נוספים. לדברי האחראית אין לליאת ברירה אלא להתגייס לשירות צבאי.

ליאת מצידה אינה מקבלת את הקביעה הזו ומבהירה שכבחורה דתית בוגרת אולפנה זכותה לשרת בשירות לאומי ולא להתגייס לשירות צבאי, ואין כל סיבה שבגלל טעות שטעו אנשי הסוכנות בהתנהלותם מול הצבא היא תשלם את המחיר ותיאלץ להתגייס בניגוד לאמונתה ומצפונה. היא גם מציינת כי כבר עברה את המיונים לשנת השירות הלאומי וכבר נקבע לה מקום בו תשרת.

הימים חולפים וליאת מאמצת את הנחייתה של האחראית שלא להגיע ללשכת הגיוס, ולבקשת האחראית שולחת שוב מסמך ובו היא מתארת את המצב אליו נקלעה בצירוף המסמכים המאשרים את הדברים. במהלך ימי החופשה מגיעה ליאת לרבנות בעירה, באר שבע, מצהירה הצהרת דת, אך לפי שעה אינה מעבירה אותה לרשויות הצבא, כאמור בהמלצת האחראית בסוכנות היהודית.

שלושה ימים טרם התאריך בו אמורה הייתה לשוב למונטריאול מתבשרת ליאת כי היא מעוכבת יציאה מהארץ ולא תוכל לשוב לקנדה להשלמת שנת השירות. בשלב זה מתברר לליאת כי למעשה מעולם לא קיבלה דחיית שירות מרשויות הצבא. היא פונה אל האחראית וזו אומרת לה שהיא ואנשיה נמצאים בשיח עם הצבא תוך ניסיון להבהיר שמדובר בטעות שלהם.

מועד הטיסה למונטריאול חלף ויום למחרת, בעקבות היכרות עקיפה, הצליחה לקבל זימון לשיחת בירור אצל סגן מפקד 'מיטב', סא"ל צחי רביבו. גם בדרכה לשיחה עם הקצין קיבלה ליאת הנחייה, הפעם מאחראית אחרת על תכנית שנת השירות של הסוכנות, שלא לספר על כוונתה להגיש הצהרת דת שכן "הצבא חם עלייך" ואם תספר על תכניותיה לשרת שירות לאומי היא תיכלא. ליאת תהתה אם אכן נכון לנהוג כך, אך לאחר שהאחראית שבה על ההסבר קיבלה אותו ושמרה את דבר ההצהרה בלבה.

בשיחה עם סא"ל רביבו סיפרה ליאת את פרטי סיפורה וציינה כי דבר לא נעשה בזדון אלא מתוך שהיא, כמו שאר חבריה לשנת השירות, סמכו על התנהלות הסוכנות מול הצבא. גרסתה התקבלה על ידי רביבו שהבהיר לה כי לאחר לימודי שנה י"ג לא ניתן לדחות שירות דחייה נוספת לטובת שנת שירות.

לקראת סוף השיחה הראה לה סא"ל רביבו את מסך המחשב שלו ובו מייל שנכתב בחודש מאי 2017, כמעט שנה קודם לכן, ובו נכתב במכתב לסוכנות כי אין לליאת אישור יציאה לחו"ל. ליאת גילתה באותו רגע לראשונה כי כלל לא קיבלה אישור לדחיית שירות וכל יציאתה לחו"ל נעשתה בניגוד להודעת הצבא לאחראית עליה בסוכנות.

ימים אחדים לאר מכן קיבלה שיחת טלפון מלשכתו של סא"ל רביבו, ובה נאמר לה כי רישום ה'משתמטת' נמחק לה בהוראת הקצין, אך גיוסה נדחה לאמצע חודש יולי המתקרב.

ליאת עדכנה את הממונים עליה במונטריאול על ההתפתחויות כאשר שאלת מסירת הצהרת הדת והבהרת כוונותיה לשרת שירות לאומי ולא צבאי ניצבת על הפרק. בשלב זה היה מי שהמליץ לה לשלוח את ההצהרה בהקדם על מנת לעמוד בדרישת החוק להודיע 90 יום טרם תאריך הגיוס המיועד. ליאת שלחה את ההצהרה ומשהתברר לה שהיא לא הגיעה יצא אביה בעצמו ללשכה על מנת למסור את ההצהרה.

חולף חודש נוסף ובשיחת טלפון נמסר לליאת כי הצהרת הדת שלה נדחית, לא מהטעם שאינה דתית או אינה עומדת בדרישות החוק אלא משום שכבר דחתה שירות שנתיים בעבר. מאמציה של ליאת לפעול ממונטריאול על מנת לבטל את ההחלטה לא עולים יפה והיא מחליטה לקטוע את שנת השירות, להגיע לארץ ולנסות לפתור את הבעיות שצצו.

בסוף חודש מאי מגיעה ליאת ללשכת הגיוס, שם היא עוברת תחקיר דת ואחר שנראה לי כי קבלת ההצהרה לא בטוחה היא בוחרת לפנות לנציב קבילות החיילים. לפני שמונה ימים נאמר לה באופן רשמי כי הצהרת הדת שלה נדחתה והיא מיועדת לגיוס

כעת ממתינה ליאת לפתרון שאמור להגיע במהלך החודש הקרוב, ואם לא יימצא כזה היא תיאלץ להתגייס לשירות צבאי בניגוד לאמונתה הדתית. "אני מרגישה שנעשה לי עוול. אני רוצה לתרום למדינה. הייתי תמימה כשהקשבתי לסוכנות ששלחה אותי".

מהסוכנות היהודית נמסר בתגובה כי "ההתנהלות של מועמדים לשירות צבאי היא מול צה״ל ישירות והאחריות לקביעת קריטריונים לדחייה או לפטור היא בידי צה״ל בלבד".

מדובר צה"ל נמסר: "המלש"בית ליאת חג׳בי קיבלה תחילה דחיית גיוס לטובת לימודי תואר ראשון במדעי המחשב אותם השלימה. לאחר סיום לימודיה, ביקשה שנית לדחות את גיוסה לטובת יציאה לשנת שירות ובקשתה נשללה. בכל זאת, בחרה המלש"בית לנסוע לשנת השירות בחו"ל. כשלא התייצבה למועד גיוסה הוכרזה כמשתמטת.

במהלך שנת השירות קיימה המלש"בית שיחה עם גורם במיטב בה הובן כי ההשתמטות לא נעשתה בזדון, והוחלט לבטל אותה לפנים משורת הדין. יש לציין כי האחריות לדחיית גיוס מוטלת על הפרט. למלש"בית נקבע תאריך גיוס חדש אליו צריכה להתייצב".

כאן המקום להוסיף ולציין כי על אף תגובת הסוכנות היהודית לפיה התנהלותם של מועמדים לשירות צבאי נעשית ישירות מול הצבא, תגובה ממנה עולה לכאורה כי הסוכנות אינה מטפלת בסוגיה זו, מחזיקה ליאת חג'בי במסמך עליו חתום שליח ההסתדרות הציונית ומנהל היוזמה הישראלית בפדרציה היהודי של מונטריאול, אלון דותן, ומדבריו עלה כי ליאת "מילאה את כלל הטפסים בהתאם להנחיית הסוכנות היהודית. הסוכנות היהודית פועלת מול רשויות הצבא בנושא דחיית השירות, ועד לנובמבר 2017 לא יודענו שיש איזושהי בעיה עם דחיית השירות של ליאת".

לדבריו, הוא ואנשיו היו משוכנעים שנושא דחיית הגיוס של ליאת מטופל בידי הסוכנות ולכם קיבלו בהפתעה ובעצב את הידיעה לפיה ליאת כמעט ונעצרה בחודש פברואר האחרון בשדה התעופה עם הגעתה לביקור מולדת בישראל. "היינו בטוחים שהנושא מטופל על ידי הגורמים האמונים על הנושא. חששנו מאוד שליאת תיפגע על לא עוול בכפה ובשיאה של שנת שירות משמעותית".

במסמך המדובר מאשר אלון דותן כי בעוד הוא עודד את ליאת להמשיך לאחר שנת השירות במסלול של שירות לאומי המותאם להשקפתה הדתית, הרי בסוכנות "ייעצו לליאת שלא לחשוף את ההצהרה (הצהרת הדת שלה) כדי לא לייצר מצב של דחיית הבקשה הספציפית לחזור למונטריאול".

את המסמך חותם דולן במילים: "בתוך מחנך מזה קרוב ל-15 שנים אני חייב לציין שליאת בעיני מייצגת את הטוב שיש בחברה הישראלית, את רוח התרומה והעשייה למען הטוב הכללי... כולי תקווה שמקבלי ההחלטות יצליחו לראות את ליאת כמו שהיא ואת הפוטנציאל הגלום בשירותה את החברה בישראל".