מהפכה בעולם הכשרות

מועצת הרבנות הראשית אישרה את המלצות צוות ההיגוי למתווה הכשרות לניתוק התלות בין בעלי עסקים למשגיחים.

אלירן אהרון , י"ב בתמוז תשע"ח

הרב דוד לאו
הרב דוד לאו
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

מועצת הרבנות הראשית דנה היום (שני) בעניין מתווה הכשרות ובמסגרתו אושר סעיף מהותי בדבר ניתוק הזיקה בין המשגיח לבין בית העסק, כדי לפתור את הסוגיה המרכזית של ניגוד העניינים בין בעלי העסקים והמשגיחים.

המועצה החליטה לאשר את אופן העסקת משגיחי הכשרות כפי שהוצע במתווה הכשרות ובהחלטת מועצת הרבנות הראשית נכתב כי "מועצת הרבנות הראשית דנה בעניין מתווה הכשרות, המועצה החליטה שהעסקת המשגיחים תהיה דרך המועצות הדתיות כך שתובטח דרך עבודתם העצמאית של המשגיחים וזו מבחינת מועצת הרבנות הדרך הראויה להעסקת המשגיחים, אך מכיוון שמשרד האוצר התנגד נחרצות לאופן העסקה זו (על ידי המועצות הדתיות) נדרשנו למצוא חלופות אחרות לעניין והועדה שהוקמה לצורך כך המליצה על צורת ההעסקה באמצעות חברות בהתאם לעקרונות שפורטו במתווה הכשרות וכפי שהוסכם על ידי משרד האוצר".

לצורך יישום אופן ההעסקה חילופי שלא על ידי המועצות הדתיות, גובש מתווה שהוסכם על ידי הרבנות הראשית לישראל, המשרד לשירותי דת ומשרד האוצר, במסגרת המתווה נקבע כי משגיחי הכשרות יועסקו על ידי כ- 4 חברות ועמותות אזוריות שיספקו שירותי השגחה.

החברות ייבחרו באמצעות מכרז ארצי שתפרסם הרבנות הראשית. בצורת העסקה זו משגיחי הכשרות יועסקו על ידי החברות והעמותות הזוכות, אשר יספקו שירותי השגחה ויפוקחו על ידי הרבנות הראשית.

החברות הללו יספקו שירותי השגחה בלבד וסמכותו של רב העיר בנושא הכשרות לא תיפגע, וכך תנותק הזיקה הקיימת כיום בין בעל העסק לבין המשגיח, אך הביטחון הכלכלי של משגיחי הכשרות יישמר ואף ישופר באמצעות תנאים סוציאליים.

במסגרת צורת ההעסקה זו ניתן הדגש על קביעה מראש של תנאי ורמות שכר נאותים למשגיחי הכשרות וקביעת תעריף קבוע לשעת השגחה.

במהלך הישיבה הציגו מנכ"ל הרבנות הראשית, משה דגן, והיועץ המשפטי לרבנות הראשית, עו"ד הראל גולדברג, את המתווה החדש ואת חשיבות אישורה של מועצת הרבנות הראשית למתווה להעסקת המשגיחים באמצעות חברות - זאת עקב פסיקתו של בית המשפט המורה לרבנות להקמת מערך חלופי עד לסוף חודש יוני 2018.

הרב הראשי לישראל ונשיא מועצת הרבנות הראשית, הרב דוד לאו, הסביר לחברי המועצה את חשיבות סעיף זה של ניתוק הזיקה בין המשגיח לבין בית עסק, וציין כי מניסיונו בנושא בעבר במסגרת העסקה על ידי חברות שירותי כוח אדם, בסופו של דבר גם המשגיחים המועסקים בהסדר זה בערים השונות מרוצים ומקבלים את שכרם והזכויות הסוציאליות המגיעות להם כדין.

כאמור, לאחר הצבעה בין חברי המועצה סעיף זה אושר וברבנות הראשית מציינים כי ניתוק הזיקה הקיימת כיום בין בעל העסק למשגיח יביא לתיקון הליקוי העיקרי הקיים כיום במערך הכשרות בישראל.

ברבנות הראשית הדגישו, כי במתווה שהוצע בו המשגיחים יועסקו על ידי חברות שכרם של המשגיחים ייקבע מראש על ידי הרבנות הראשית לישראל והוא לא יהיה נתון לתחרות בין החברות.

בנוסף, הוסכם על ידי משרד האוצר כי ברבנות הראשית תוקם יחידת בקרה שתעסיק גורמי מקצוע שתפקידם, בין היתר, להבטיח שמשגיחי הכשרות יקבלו את המגיע להם וחברה שלא תמלא את מחויבותה כלפי המשגיחים, תיקנס.

עוד נקבע כי רק לרב המקומי או מי מטעמו הסמכות למנות משגיח כשרות. וכן השיבוץ לבתי העסק יעשה בהנחיותיו של הרב המקומי ועל פי שיקול דעתו הבלעדי וכן יקבע סרגל תקינה מחייב למינוי מפקח כשרות שיועסק במועצות הדתיות או במחלקות הכשרות על כל 40 בתי עסק.

בנוסף, נקבע כי החברה שמעסיקה משגיחים לא תהיה מעורבת כלל בנושאי ההלכה ואם היא לא תעמוד בהתחייבויותיה כלפי המשגיחים והרב יופסק הקשר עם חברה זו.

יש לציין כי, כיום על פי המצב הקיים, זכויותיהם של משגיחי הכשרות אינן מוסדרות והמשגיחים מועסקים לרוב באמצעות מספר בעלי עסקים, שבמקרה הטוב, כל אחד מנפיק עבורם תלוש משכורת בנפרד ואף בחלק מן המקרים, המשגיחים מועסקים שלא באופן מוסדר, באופן שאינו מקנה להם זכויות בכלל ושכרם הנוכחי אינו קבוע ונתון למשא ומתן עם בית העסק.

בסיכום החלטת מועצת הרבנות נכתב כי "מועצת הרבנות הראשית רואה בהפעלת מערך הכשרות על ידי המועצות הדתיות כחלופה הנכונה על כן, עד לכתיבת המכרז לחברות כח אדם והפעלתו ייעשה מאמץ על ידי הרבנים הראשיים וחברי המועצה לפנות למשרד האוצר ולקבל את אישור להפעלת המערך על ידי המועצות הדתיות. במידה ותאושר הפעלת המערך על ידי המועצות הדתיות, ההחלטה לגבי חברות כוח אדם תתבטל".