כל 5 דק' נרשמת קללה בפייסבוק

בוועדת החוקה נתגלה: 230,000 קריאות בשנה נגד מערכת המשפט ברשתות חברתיות

חזקי ברוך , י"ב בתמוז תשע"ח

פייסבוק
פייסבוק
צילום: אייסטוק

הוועדה המשותפת לוועדת החוקה, חוק ומשפט ולוועדת המדע והטכנולוגיה לדיון בהצעות חוק בנושא הסרת תוכן שפרסומו מהווה עבירה מרשת האינטרנט המשיכה היום (שני) להכין לקריאות שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית, אליה מוזגה הצעת החוק הפרטית בנושא שיזמה חה"כ רויטל סויד.

בדיונים קודמים, הסבירו גורמי התביעה כי כיום הם פונים לרשתות החברתיות בבקשות להוריד חומרים פוגעניים באופן "וולונטרי" לפי תנאי השימוש שלהן, ונמסר כי גורמים ממשלתיים אחרים פונים אף הם.

כדי להגביר את השקיפות והפיקוח על פניות אלה, מוצע להטיל חובת דיווח על המסלול ה"וולונטרי" האמור, שיכלול התייחסות לסוג העילה שבגינה הם פונים.

הצעת החוק יוצרת כלי אכיפתי חדש במסגרתו יוסמך בית המשפט לעניינים מנהליים להורות בצו על הסרת תוכן מאתר אינטרנט במקרים בהם מתקיימים שני תנאים מצטברים: האחד, שפרסום התוכן מהווה מעשה שהוא עבירה פלילית, והשני, שיש אפשרות ממשית שהמשך פרסום התוכן יפגע בביטחונו של אדם, בביטחון הציבור או בביטחון המדינה.

הצו המוצע אמור לחול על תוכן שמופיע ברשתות החברתיות, כגון פייסבוק, יוטיוב, טוויטר וכדומה, וכן על ספק שירות איתור אינטרנטי כגון גוגל, אשר ביחס אליו הצו יורה שלא לאפשר את איתור התוכן הפוגעני בתוצאות החיפוש.

יו"ר הוועדה חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) ביקש לברר האם להנהלת בימ"ש הסדר מיוחד עם הרשתות החברתיות שכשהיא פונה להסרה לרשתות החברתיות מיד מורידים ונענה בשלילה.

לאחר מכן אמר כי אינו רוצה "שפייסבוק וגוגל יקבעו לנו את גבולות חופש הביטוי, שיקבעו מה לנטר ומה לא. אני לא מוכן שקריאה לטרור או רצח יישארו שבועיים ברשת עד שבימ"ש יכריע. לכן הצעתי היא כי בימ"ש יהיה חייב על פי חוק תוך תקופה קצרה מאוד של 24 שעות לסיים את הדיון ולהוציא החלטה במקרים החמורים. זו תוכל להיות אלטרנטיבה לניטור. אבקש כי כל הגורמים יגיעו להסכמה על נוסח לפתרון הזה כדי שנוכל בדיון הבא להשלים את הצעת החוק ולהצביע".

ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני) אמרה כי "אי אפשר למשוך את השמיכה בלי סוף ולצאת בסוף בלי כלום. אני מבינה את החששות מהוולונטריות והקשר הישיר מול פייסבוק וגוגל- מעצמות הרשת, אני מבינה גם את חשש הרשתות מהמגבלות שיחולו עליהן אבל חייבים להתקדם. גם כלפי משרד המשפטים, כל עוד אין הצעת חוק המסלול נהדר, אבל מה יקרה כשיתחלפו האנשים במשרד המשפטים ובחברות? בעולם רואים שרק חקיקה והטלת סנקציות פועלים. אנחנו בעידן הווירטואלי שבו אין לנו את הזמן לחיות כמו עד היום עם תלונה למשטרה וישיבה של פרקליטות על התיק. כשמתפרסם פוסט עם הטרדה מינית או הסתה לטרור אנחנו חייבים להיות מסוגלים לעמוד בקצב ההתקדמות הטכנולוגית הזו".

עו"ד ברק לייזר היועץ המשפטי הוסיף כי "השיח היום אלים, כל 5 דק' נרשמת קללה בפייסבוק ויש 230,000 קריאות בשנה נגד מערכת המשפט. תמונות של שופטים בפוטומונטאז' פורנוגרפי, כמתעללי ילדים, או של נשיאת העליון במדים נאצים ועוד.

כתבנו נוהל עבודה מפורש שתכליתו לוודא שפעילותנו מתמקדת רק בדברים החמורים שיש בהם משום הסתה לאלימות כלפי שופטים. מתוך ה-230,000 אנחנו מטפלים רק ב-38 מקרים מאוד חמורים כמו איחולי מוות לשופט רובינשטיין ששכל את בתו ועוד. כשהציבור נחשף לפרסומים כאלו נפגם האמון של הציבור בבימ"ש ברמות הגבוהות ביותר. מרבית בעלי הדין מגיעים לבימ"ש פעם אחת בחייהם ובין היתר בודקים מידע על השופט וכשאתה נחשף לתמונות פוטומנטאז' פורנוגרפיות זה עושה משהו למתדיינים. אנחנו רואים עצמנו כשלוחי הציבור.

אנחנו עושים שימוש בכלים שהאינטרנט מאפשר לגולשים באופן שוטף ולא בשום כלי יצירתי כזה או אחר, לא מנהלים מעקב בכלים טכנולוגיים אלא בהתאם לתנאי השירות שמוגדרים באתרים ומסבים תשומת לב לפרסומים הבעייתיים. אין לנו צו בימ"ש ולכן אנחנו פונים כמו כל משתמש ובמקרים המובהקים אנחנו מצליחים כי לגופים כמו פייסבוק או טוויטר ברור שיש כאן התבטאות חמורה. אנחנו מראים את סעיפי העבירה ועל פי רוב הגופים פועלים להסרה. היחס הוא כמחצית. פרסומים לא נעימים שאינם חורגים מגבולות חופש הביטוי. אין לנו שום יחס מועדף ואנחנו נתקלים בקשיים רבים ומטורטרים".

מפקד מרכז הסייבר של המשטרה, רפ"ק בילי בילנבוים, ציין כי "סל העבירות שהמשטרה מטפלת בהן מתואם מול הפרקליטות. מרבית הפניות הן כאלו שהרשויות הבינו שאגב חקירה נדרשת הסרת תכנים כמו בעבירות מין. בנוסף, יש מספר עבירות סחיטה מינית המתרחשות בפלטפורמות מחוץ למדינה ואנחנו רוצים לפעול במהירות.

המשטרה מביאה את המידע לרשת החברתית שעל גבה מבוצעת סחיטה מינית. זו אחת העבירות המובילות היום בכל המגזרים על גבי הרשת, בגדר מגיפה. מדובר על עשרות אנשים מאוימים מדי שנה. אחד הדברים המשמעותיים הוא לתת את הכלים לאזרחים לפנות לבד לפלטפורמה להסיר תוכן. ההצלחה שלנו עומדת על 80% הסרה בגלל ההתמקצעות לדעת על מה לפנות ועל מה לא לפנות. ברוב המקרים לאזרח יש יותר כוח. צריך להבין שגם הליך משפטי בו מוצא צו לרשת חברתית הוא עדיין הליך וולונטרי. אם זה לא לפי הקריטריונים של החברות הן לא יסירו".


הצעות והערות ניתן לשלוח לדואר אלקטרוני: computers@inn.co.il