מבקר המדינה:
הפרטת תעש תפגע בשוק הביטחוני בישראל

דוח המבקר מציג שורת ליקויים בתהליך הפרטת התעשיה הצבאית לישראל. המבקר קורא להסיק מסקנות לגבי תהליכי ההפרטה של חברות ממשלתיות.

עדו בן פורת , י"ג בתמוז תשע"ח

יוסף שפירא
יוסף שפירא
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

מבקר המדינה השופט בדימו) יוסף שפירא פרסם אחר הצהריים (שלישי) דוח ביקורת על הפרטת התעשיה הצבאית לישראל (תעש).

בלי קשר לתעש, המבקר קורא להסיק מסקנות לגבי תהליכי ההפרטה של חברות ממשלתיות במשק בכלל.

כזכור, החטיבה לביקורת מערכת הביטחון ליוותה את תהליך ההפרטה "בזמן אמת" כדי לבחון את תקינותו ולהצביע על לקחים עקרוניים ומהותיים שנדרש ליישמם בתהליכי הפרטה שיבוצעו בעתיד.

בעקבות הקשיים הכלכליים של תעש - שעלו עד כה למשלם המיסים כ-5 מיליארד ש"ח לפחות, ניסו משרד הביטחון ומשרד האוצר להפריט אותה או למזגה עם תעשייה ביטחונית ממשלתית אחרת. ניסיונות אלה כשלו.

בדצמבר 2013 החליטה ועדת השרים לענייני הפרטה על הפרטת תעש. במרץ 2015 הזמינה רשות החברות את המעוניינים להשתתף בהליך המכירה של תעש מערכות לפנות אליה. בספטמבר 2015 החליטה ועדת המכרזים למכירת מניות המדינה להזמין חמישה מהפונים להשתתף בהליך המכירה.

בתחילת ינואר 2016 פרשו מההליך ארבעה מהמתמודדים, ונותרה בו רק חברת אלביט מערכות.

ליקויים עיקריים

הביקורת העלתה חשש מהותי שמכירת תעש לאלביט תפגע בשוק הביטחוני בארץ, לרבות בחברות הממשלתיות הביטחוניות - התעשייה האווירית ורפאל, ותשפיע על עלויות הרכש של משרד הביטחון.

קביעת מחיר מינימום למכירה: משרד האוצר קבע בשלהי שנת 2015 מחיר מינימום של כ-1.1 מיליארד ש"ח למכירת תעש בהתאם לאינדיקציות בלבד שהיו בידי רשות החברות הממשלתיות בדבר שוויה של תעש, ולא לפי הערכות שווי. במרץ 2018, במהלך הביקורת, החליטה הוועדה למכירת מניות המדינה למכור את מניות המדינה בתעש מערכות לאלביט בתמורה לכ-1.8 מיליארד ש"ח ועוד 100 מיליון ש"ח "תלוי תוצאות" עסקיות של תעש מערכות.

חשש לניגוד עניינים: תוך כדי הביקורת עלה חשש כי מעריך שווי נמצא בניגוד עניינים. עקב זאת החליטה הוועדה למכירת מניות המדינה ברשות החברות הממשלתיות לבצע הערכת שווי נוספת. בפועל התקשרה הרשות עם שני מעריכי שווי נוספים. מתברר כי במשרד האוצר לא נקבעו דרישות לגבי אי-תלותו של מעריך שווי בהפרטה בגורמי המדינה ובחברה המופרטת, ולא נקבעו כללים לגבי ניגוד עניינים של מעריך שווי כאמור.

מימון מחוץ לתקציב המדינה: משרד האוצר קבע סכום של 300 מיליון ש"ח למימון התחייבויות עבר של תעש מחוץ לתקציב המדינה ולא ב"דרך המלך" באמצעות תקציב המדינה.

אי-הבטחת מעבר תעש לנגב: לא עלה בידי משהב"ט ומשרד האוצר, במנגנונים שנקבעו לכך, להבטיח יישום מלא של התוכנית להעברת כל מפעלי תעש ומתקניה ממתחם רמת השרון למתחם רמת בקע שבנגב, כנדרש בהחלטת הממשלה על הפרטת תעש.

שקיפות תהליך ההפרטה: מרבית הפרוטוקולים של ישיבות הוועדה למכירת מניות המדינה שהתקיימו מראשית שנת 2016 ועד לאוגוסט אותה שנה לא נחתמו, כנדרש בתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993; תיעוד של תוכן הפגישות שקיימה רשות החברות עם המתמודדים על הרכישה היה דל; לא תועד תוכן הפגישות שקיימו מנהל רשות החברות לשעבר ומנכ"ל משהב"ט לשעבר בארבע עיניים בנושא ההפרטה. הליקויים בתיעוד גורמים לפגיעה בשקיפות הנדרשת של תהליך ההפרטה ולפגיעה בפיקוח ובבקרה עליו ועל תקינותו.

כמו כן, לא הובהר מהו המסד הנורמטיבי לפעילותם של נציגי המדינה בתהליך ההפרטה ומהי חלוקת הסמכויות ביניהם.

דוח המבקר נדרש לאמירה חמורה של מנהל רשות החברות הממשלתיות לשעבר אורי יוגב, שאמר לדירקטוריון תעש כי מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר אלוף (במיל) דן הראל או משרד הביטחון לוחצים על אלביט להציע מחיר גבוה עבור הרכישה ומבטיחים לה "כל מיני הבטחות מהצד".

המנכ"ל לשעבר ומשרד הביטחון הכחישו את הדברים המיוחסים להם; מנהל הרשות לשעבר מסר שלא התכוון לטעון כך. המבקר העיר ליוגב כי היה עליו להיזהר בדבריו שהיה בהם בעת אמירתם כדי להטיל דופי במנכ"ל ובמשרד הביטחון או בתהליך התקין של ההפרטה.

המבקר שפירא גורס כי לפני קבלת החלטות עתידיות בממשלה בנוגע להפרטה, על רשות החברות לוודא שתתבצע עבודת מטה מקיפה ועדכנית, שבה ישתתפו משרדי הממשלה הרלוונטיים, בנוגע להשפעת ההפרטה על הכלכלה והמשק ובנוגע לאתגרים ולקשיים הצפויים להתעורר במהלך ההפרטה.

"בעבודת המטה יש לבחון את ההשפעות האפשריות של ההפרטה על השוק המקומי, ובכלל זה את ההשלכות על חוסנן של החברות הממשלתיות, וכן את ההשפעות האפשריות על עלויות הרכש של המדינה מהחברה המופרטת בטווח הארוך", כותב המבקר.

''כמו כן, על משרד האוצר ומשרד הביטחון לבחון גם בהמשך את ההשפעות של מכירת תעש מערכות לאלביט על השוק הביטחוני בארץ, לרבות על עלויות הרכש של משרד הביטחון ועל חוסנן של החברות הביטחוניות הממשלתיות. זאת בין השאר כדי שלא תפגע אספקת אמצעי הלחימה הדרושים לצה"ל", הוסיף שפירא.

תגובת משרד הביטחון:

''בימים אלה מגיע לסיומו תהליך הפרטת תע"ש שנמשך למעלה מ-15 שנה. במהלך השנים הללו נבחנו מספר אפשרויות להפרטת החברה או למיזוגה, אשר במסגרתן בחן משרד הביטחון את כל ההיבטים הקשורים למבנה השוק הביטחוני ולהשפעות הכלכליות והביטחוניות של ההפרטה, תוך שמירה על האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל.

''ככלל, נתח משמעותי מפעילות משרד הביטחון הינו מול ארבע תעשיות ביטחוניות מרכזיות, כשלכל אחת מהן מערכות אמל"ח בלעדיות בתחומים ספציפיים והן מהוות כספקים בלעדיים עבור משרד הביטחון. במשך השנים פיתח משרד הביטחון מנגנוני פיקוח ובקרה, כלכליים ותמחיריים, על הרכש מהתעשיות הביטחוניות, זאת מעבר להיותו לקוח מרכזי ולעיתים בלעדי (מונופסון) ויש בכך כדי ליצור מנגנון של איזונים ובלמים.

''כמו כן, במסגרת הסכמי ההפרטה דאג משרד הביטחון לעגן מנגנונים כלכליים שישמרו על התחרות בשוק מול תעשיה אווירית ורפאל וכן על מחירי הרכש של משרד הביטחון באלביט.

''בנוסף לכך, דאג משרד הביטחון והבטיח כי במסגרת ההפרטה יישמרו קווי הייצור וכן יכולת ייצור עצמאית במדינת ישראל בתחומים ספציפיים שנקבעו על ידי המשרד לרבות תשתיות ייצור שצפויות לעבור מרמת השרון לרמת בקע או לכל מקום אחר במדינה כפי שיאשר המשרד.

''לאורך כל הדרך, משרד הביטחון שיתף פעולה עם הליך הביקורת, היה קשוב להערות מבקר המדינה והציג בפני המבקר ויתר הגורמים המעורבים בהליך ההפרטה את כל המסמכים והנתונים הרלוונטיים לרבות עבודות מטה, ניירות עמדה וניתוחים נוספים המבססים את האמור לעיל''.