בשבע מהדורה דיגיטלית

סרבנים

מול סרבני החיסונים התרופה הטובה ביותר היא דוגמה אישית של הרופאים

ד"ר חנה קטן , י"ח בתמוז תשע"ח

ד"ר חנה קטן
ד"ר חנה קטן
צילום: דוד הוכברג

לפני שנים, כשהיינו אברכים צעירים בישיבת שעלבים, התפשטה השמועה שישנם אברכים שהחליטו לא לחסן את ילדיהם.

רק שמע זאת הרב מאיר שלזינגר, ראש הישיבה דאז, הוא כינס את האברכים והודיע שמשפחה שלא תחסן את ילדיה דינה להסתלק מקריית החינוך שעלבים, ושתואיל בטובה לארוז את פקלאותיה חיש מהר. חלפו שנים, ומשרד הבריאות מאיים בסנקציות פליליות, כולל מאסר וקנסות כבדים, נגד הורים שלא יחסנו את ילדיהם. ההחלטה התקבלה לאחר התפרצות מחלת החצבת ביישוב איתמר, ובעקבות שמועה על סירובם של כמה הורים ביישוב לחסן את ילדיהם. מאידך, יש אוכלוסיות בפריפריה שמבקשות לקבל חיסון נגד שפעת, ולא זוכות לכך עקב מחסור בתקינה של אחיות. עולם הפוך ראיתי.

דוגמה אישית

כמה קשה לרופא מול מטופל שמצפצף על כל המוסכמות הרפואיות. וכאן, אין כמו דוגמה אישית כדי להשפיע על הרגלי הבריאות של המטופלים שלנו. מחקר שפורסם לאחרונה ובו השתתפו חוקרים ישראליים וקנדיים, מצא כי מטופל נוטה יותר להישמע להוראות הרופא ולבצע בדיקות סקר וחיסונים כשהרופא מספר לו שאף הוא בעצמו נוהג כך. מתוך מאגר נתונים של שני מיליון מטופלים וכ‑2,000 רופאים מתחומים שונים, נמצא ש‑50 אחוזים מהמטופלים שקיבלו דוגמה אישית התחסנו בעצמם.

כך גם בתחום הפעילות הספורטיבית, תחום שהפך לקו הראשון ברפואה המניעתית. גם שם ישנה עלייה של עד 50 אחוזים בפעילות הספורטיבית של פציינטים לאחר שהרופא ממליץ על כך, ובמיוחד אם הוא נאה דורש וגם נאה מקיים. רופא שעוסק בספורט גם ירגיש יותר ביטחון להמליץ על כך לפציינטים שלו, מן הסתם.

אין כמו דוגמה אישית כדי להשפיע על הרגלי הבריאות של המטופלים
איור: עדי דוד

חלוק לבן

מזמן טענתי שהלבוש שלי כרופאת נשים הוא משמעותי מאוד למטופלות, ורק חבל שמס הכנסה לא רואה זאת עמי עין בעין. בכלל, המראה של הרופא משפיע על הפציינט, ואני מזהה שכפי שבנות בוחנות את המורות שלהן לפי הלבוש, כך המטופלות בוחנות את הציפורניים הקצוצות והטבעיות שלי בעין חסרה.

סקר שנערך בקרב 4,000 מטופלים בעשרה בתי חולים בארצות הברית, הצביע על כך שלבוש הרופא משפיע על שביעות רצון המטופלים מהשירות הרפואי. לפני המטופלים הוצגו 14 תמונות של לבוש רופאים, שבע של נשים ושבע של גברים, ובהן ירדו לפרטי פרטים כמו מכנסי ג'ינס או מכנסיים שהם חלק מחליפת בית החולים, חולצה עם צווארון ושרוולים קצרים (טי שרט) או חולצת כפתורים, נעלי טניס או נעלי עור בצבע שחור, נעלי עקב או נעליים שטוחות.

הנחקרים נתבקשו לדרג עד כמה נראים בעיניהם הרופאים שבתמונות כאמינים ואמפתיים. 40 אחוזים ציינו כי לבוש הרופא משמעותי להם. הלבוש הפורמלי, חלוק לבן, קיבל את הדירוג הגבוה ביותר בעדיפות המטופלים, במיוחד בקרב בני 65 ומעלה. במקום השני דורג מה שמכונה "סקראבס" – בגדי הצוות הרפואי - בצבעיו השונים (לבן, סגול, תכלת וירוק), כינוי שניתן בעקבות סדרת טלוויזיה אמריקנית העוסקת באנשי הצוות הרפואי.

גרביים צבעוניות נגד דיכאון

חבל שלא בדקו גם אילו גרביים גורבים הרופאים. מדוע? בארצות הברית שיעור ההתאבדויות הגבוה ביותר הוא בקרב רופאים. אחד מכל ארבעה רופאים חווה מחשבות אובדניות, אחד מכל חמישה רופאים אובחן ומטופל בדיכאון, ואחד מכל 50 רופאים הודה בניסיון התאבדות בעבר. אז החליטו לגייס לנושא את הגרביים הצבעוניות. איך?

ה-1 ביוני הוכרז כיום העלאת המודעות למצוקה הרגשית שחווים רופאים עקב הלחצים המתלווים למקצוע. בכל רחבי הרשתות החברתיות, רופאים ואנשים בעלי מודעות לבעיה העלו תמונות של גרביים צבעוניות שעוצבו במיוחד לכבוד הרופאים, כמחווה של הזדהות עם מצוקתם.

אין קונצנזוס

אכן, קשה לשאת את כאביהם של הרבים על צווארך. תשאלו את הרבנים. גם הם עוסקים בסרבנים, אך מסוג אחר - סרבני גט. יש מי שפתרו את בעיית הסרבנות בדרך הקלה. בארצות הברית הסכמי קדם נישואין מקובלים ונפוצים. ארגון הרבנים האורתודוקסי דורש מרבניו כדבר שבשגרה להחתים את הזוגות הנישאים על הסכם זה. מושלם. אז מדוע מה שטוב לכאורה ליהדות ארצות הברית איננו מתאים לנו?

מתברר שרוב הדיינים בארץ סוברים שהסכמי קדם נישואין אינם מסייעים כלל, ואי אפשר לרבע את העיגול. לא לשווא אין קונצנזוס הלכתי לגבי אף אחד מעשרות נוסחי ההסכמים הללו, מפני שבשעת פקודה הם עלולים לגרום לממזרות. החשש מההסכם הוא שייווצר מנוע לחץ על הבעל לגרש את האישה, והבעל חייב על פי התורה לגרש ברצון חופשי לגמרי. הסכם קדם נישואין לרוב הדעות לא מאפשר את זה. הדיינים מנסים להקל עד כמה שאפשר, עד הקצה ההלכתי, אבל הם לא יכולים מעבר לכך. לקח שנים רבות עד שניתנו לדיינים סמכויות לעשות הרחקות דרבנו תם, ואולי בעתיד אף יותר להם להלקות בעל רשע או להרעיב אותו. אבל מדובר בחבל דק עד מאוד. מה שברור הוא שהדיונים על סרבני גט אינם מוסיפים טוב לבלבול הקיים בליבות בני הנוער לגבי הרצון להקים משפחה.

שוברות שוויון

ויש עוד סוג של סרבנות. אני הצטרפתי לאחרונה לקבוצה של סרבניות שוויון. הצהרתנו היא כי מושגים כמו נשיות, אימהות ומשפחה הם מרכזיים בזהות שלנו ואינם ניתנים לטשטוש. בכנס הראשון של עמותת 'שוברות שוויון' שהתקיים לאחרונה, הוצגו משפטים מתוך הסילבוס שנלמד בלימודי מגדר אוניברסיטאיים, וסמרו שערות ראשינו.

משפטים כמו "העובר ברחם האם הוא למעשה טפיל על האם", "'עתיד האנושות הוא יצירת יצור א-מיני שיהפוך לבן האנוש הבא", "המין האנושי צועד לעיקור של עצמו", "המין האנושי יתחבר עם רובוטים ועם חיות, וייווצר עולם חדש", זאת ועוד.

בכנס עלה קטע מתוך מחקר של ד"ר עינת רמון, על כך שאחד הסרבנים הוותיקים מול הלוחמים במוסד המשפחה עוד לפנינו היה הוגה הדעות א"ד גורדון. הייתה לו תפיסה מאוד משמעותית על מקומה ומהותה של האימהות, ובהתאם לכך בקיבוצו דגניה לא הייתה מעולם לינה משותפת - ובצדק. אני זוכר איך בימי ההתמחות המאתגרים, כשהייתי חוזרת הביתה לאחר תורנות של 40 שעות, חצי צולעת, טרוטת עיניים ורק מבקשת לישון, בעלי היה מסתכל עליי ברחמים ומזכיר לי לנשום קצת מהנחת של ילדינו, למרות העייפות. כי הרגעים הללו של האימהות המקודשת עם הילדים, הם המתוקים ביותר וכמה הם חולפים מהר.

לתגובות: drchana2@gmail.com