בשבע מהדורה דיגיטלית

הפער בין החלטות למציאות

נוסח החלטת הקבינט להסדרת היישובים ביו"ש שהגיע לידי 'בשבע' חושף כיצד כל ההחלטות נותרו על הנייר בלבד, למעט מינויו של ולרשטיין

ניצן קידר , ט"ו בתמוז תשע"ח

ממשלת הימין הציגה פתרון של הסדרה וכמעט לא נוקפת אצבע כדי לקדמו. נתניהו דרעי ובנט
ממשלת הימין הציגה פתרון של הסדרה וכמעט לא נוקפת אצבע כדי לקדמו. נתניהו דרעי ובנט
צילום: מארק ישראל סלם, פול

13 חודשים אחרי שהקבינט המדיני-ביטחוני קיבל החלטה ברורה וחד משמעית בנושא, הדיבורים על הסדרת היישובים נותרו בגדר דיבורים.

פנחס ולרשטיין אומנם מונה לראש צוות המשימה הייעודי להסדרת ההתיישבות, אבל כאן זה נגמר. מרבית ההתחייבויות שהיו כרוכות באותה החלטה לא מומשו.

החלטת הקבינט המדוברת הגיעה לידי 'בשבע' והיא מתפרסמת כאן לראשונה בניסוחיה המקוריים, כדי לבחון את הפער בין המילים להגשמתן. פרט להקמת צוות המשימה הייעודי להסדרה והסמכתו לפעילות במשך שלוש שנים, נכתב כי "הצוות יכלול עובדים ממשרד ראש הממשלה, משרד הביטחון ומהמינהל האזרחי באזור יהודה ושומרון, שיפעלו במשותף ליישום תוכנית העבודה של הצוות. מזכיר הממשלה או נציג מטעמו, עוזר שר הביטחון להתיישבות ומתאם פעולות הממשלה בשטחים או נציג מטעמו, יביאו לאישור ראש הממשלה ושר הביטחון בתוך 21 יום הצעה להגדרת תפקידי הצוות, הרכבו וסדרי עבודתו, לרבות אופן קביעת תוכנית העבודה שלו. תפקידיו וסדרי העבודה כאמור יאושרו על ידי היועץ המשפטי לממשלה ושר הביטחון".

וראו זה פלא. עברו 21 יום ועוד 21 יום והרבה פעמים חלפו להם שלושה שבועות. 13 חודשים אחרי, ועדיין אין הגדרה לתפקידי הצוות. תוכנית עבודה? מי צריך כזו כשרק פונקציה אחת אוישה ומתוך עשרה תקנים שאמורים לעמוד לרשות ראש הצוות נותרו עשרה בלתי מנוצלים.

נמשיך. "לשם הקמת הצוות יוקצו למשרד ראש הממשלה עשרה תקנים ייעודיים למשך תקופה של שלוש שנים, אשר לא פחות מארבעה מתוכם יושאלו למינהל האזרחי, יועמ"ש איו"ש ולמשרד הביטחון". תופתעו לגלות שמשכורות הברוטו שהוקצו לתקנים המדוברים עומדות על משכורות מגוחכות של כ‑6,500 שקלים. צוות כזה זקוק לאנשי מקצוע שבאזרחות מרוויחים פי שניים ויותר, ולא מתמחים. לא מפתיע, אם כן, שאין ולו קופץ אחד על עשרת התקנים הפנויים. חלק מהגופים גם לא ממש מעוניינים לקדם את ההסדרה, ולכן לא דחוף להם לסייע באיוש התקנים. בשורה התחתונה, לפני יותר משנה הוקצו בהחלטת קבינט תקנים, אבל כמו כל מה שקשור לצוות ההסדרה, הכול נותר על הנייר.

בהחלטת הקבינט נקבע גם כי "משרד האוצר יקצה למשרד ראש הממשלה תקציב בסך של עד 5 מיליוני שקלים לשנת 2017 עבור פעילות הצוות". יוק. יכול להיות שהאוצר הקצה, אבל הכסף בינתיים לא הלך לפעילות צוות ההסדרה.

הסעיף שיכול לעורר בעיקר צחוק אומר כי "הצוות יגיש לראש הממשלה ולשר הביטחון דיווח מדי שלושה חודשים אודות התקדמות עבודתו". על פי בדיקת 'בשבע' מעולם לא התקיימה פגישת דיווח כזו, וגם לא היה בה צורך ממשי, שהרי רק פנחס ולרשטיין עובד בצוות הזה לפי שעה.

העובדה שוועדת ההסדרה לא התקדמה ולו במילימטר, חשובה במיוחד לאור הטענה שמשמיע היועמ"ש אביחי מנדלבליט על כך שאין צורך בחוק ההסדרה, מכיוון שהממשלה פועלת להסדרה באפיקים אחרים, כמו אלו של הוועדה. המידע שהובא כאן מבהיר כי בפועל גופים שונים תוקעים את מימוש ההסדרה בכל צורה אחרת, ולמעשה רק חוק ההסדרה יכול להביא לפתרון הבעיה.

"יועמ"ש איו"ש אנטי התיישבות"

גרירת הרגליים הזאת לא נסתרת מעיניהם של חברי הכנסת. ועדת הפנים בראשות ח"כ יואב קיש ובשיתוף עם שדולת ארץ ישראל תקיים השבוע דיון דחוף במצב צוות ההסדרה, שאליו הוזמנו כל הגורמים הרלוונטיים. ח"כ בצלאל סמוטריץ', יו"ר שדולת ארץ ישראל בכנסת, זועם על המצב. "לקח להם שנה שלמה למנות את פנחס לתפקיד ראש הצוות. אף תקן לא אויש כי המשכורות שנותנים שם לא מתאימות לסוג העבודה שנדרשת שם. יש מלחמות קשות בנושא התקנים, לא התקבל התקציב. זה מה שהספיקו בשנה, אחרי שהיו אמורים לעשות את זה תוך שלושה-ארבעה שבועות".

"אני לא חושב שזו מריחה ומשהו נעשה מרוע. אני חושב שפשוט לאף אחד מהגורמים הרלוונטיים לא אכפת מספיק כדי לשנות את המצב. היו כמה דיונים אצל שר הביטחון בנוגע לאלימות נגד חיילים חרדים, שזה נושא חשוב מאוד, אבל לא היה אף דיון על מצב צוות ההסדרה. למה אף אחד לא עושה דיון שבו בודקים את המצב של יישום החלטת הקבינט?", תוהה סמוטריץ'.

"אם זה היה עובד כמו שצריך ופנחס ולרשטיין היה מקבל באמת סמכויות והתקנים היו מאוישים כמו שצריך והיו מתקיימים דיונים ופעילות, היינו נמצאים במקום אחר", הוא מוסיף, "בסופו של דבר יותר משלוש ורבע שנים אחרי הקמת הממשלה, יותר משנה אחרי קבלת החלטה על צוות הסדרה, לא הסדרנו אפילו מאחז אחד. הסדרנו בקושי רבע שכונה של 'כרם רעים' בגוש טלמונים-דולב", קובל סמוטריץ'.

הוא מזכיר ששרת המשפטים איילת שקד קידמה את ועדת זנדברג - צוות משפטנים בין-משרדי שממליץ על שורה של מתווים משפטיים להסדרת מעמדם החוקי של אלפי בתים בעשרות שכונות ומאחזים ביהודה ושומרון, אבל לטענתו גם את מסקנות הוועדה מעכב היועץ המשפטי לממשלה בתואנות שונות ומשונות.

"אנחנו נמצאים במצב שבו המינהל האזרחי לא מעוניין בכלל בצוות הסדרה, היועץ המשפטי לאיו"ש הוא אנטי התיישבות וחושב שכל ההתיישבות ביו"ש יושבת על שטח כבוש ומבצעת פשע מלחמה אחד גדול, היועץ המשפטי לממשלה לא מצליח לכופף את האג'נדה הזאת, למרות שיש לו את כל הכלים לעשות זאת, ולצד כל זה החלטת הקבינט לא ממומשת ואין שום הסדרה. המצב הזה בלתי מתקבל על הדעת ואנחנו ניאבק בו", מבהיר ח"כ סמוטריץ'.

תירוצים יש למכביר. יש מי שיאמר שהקצאת התקנים בוצעה בצורה רשלנית, אחרים יאמרו שיש מאחורי הקלעים ויכוחים וכיפופי ידיים מצד כל מיני גורמים שרוצים שצוות המשימה יפעל על פי הוראותיהם. הכול נכון והוא רק חלק מתיאטרון האבסורד של ממשלת ימין, שהציגה לבוחריה פתרון של הסדרה ולא נוקפת אצבע כמעט כדי לקדמו.

מפלגת האבודה

אלה לא ימיהם היפים של המחנה הציוני בכלל ושל מפלגת העבודה בפרט. הציפורניים ששלפה ח"כ ציפי לבני כדי להשיג את תפקיד יו"ר האופוזיציה, על ההטבות הנלוות אליו, הזכירו לנו שמדובר בחברת כנסת שעברה הכי הרבה סיעות, ותמיד אמרה שהאידיאולוגיה חשובה מהכיסא. אם זה אכן היה כך, אולי לבני לא הייתה משגרת איומים אל יו"ר המפלגה המאוחדת, אבי גבאי, שהאיחוד בין התנועה והעבודה לא יימשך אם לא תמונה לתפקיד.

המתחרה המרכזית שלה על כהונת תפקיד יו"ר האופוזיציה שהותיר אחריו יצחק הרצוג היא ח"כ שלי יחימוביץ'. היא, בניגוד ללבני, לא עושה רוח אלא ממתינה לדין התנועה. לא התנועה של לבני אלא מפלגת העבודה.

אבי גבאי נמצא בתווך. מצד אחד הוא מעדיף באופן ברור את יחימוביץ' על פני לבני. יותר מכך, הוא בכלל לא שלם עם השותפות שיצחק הרצוג רקם עם לבני בבחירות האחרונות. ייתכן שגבאי היה פועל לביטול השותפות, אבל הוא חושש לערער את מעמדו במפלגה שגם ככה לא ממש איתן. אם הייתה דרך משפטית לעשות זאת, חברי המפלגה היו כבר מגרשים אותו בעצמם. בינתיים ותיקי המפלגה מסתפקים בלנשוף בעורפו ולפתוח את הדלת בתקווה שיבין את הרמז וייצא ממנה לבד. גבאי גם ראה היטב את הסקר שפורסם השבוע ומראה שאם לבני תעמוד בראש המפלגה המאוחדת היא תקבל יותר מנדטים ממנו.

לבני, אגב, היא הבעיה הכי קטנה של גבאי. היא בכל מקרה הייתה עלולה להמשיך לתחנה הבאה ולמפלגה הבאה. ללבני יש מספר בודד של נציגים ברשימת המחנה הציוני שמורכבת ברובה ממפלגת העבודה. אחד מהם, עמיר פרץ, לא רואה את עצמו כבר מזמן כחלק מהמפלגה של לבני. אין לה כוח מיקוח אמיתי ובכל זאת היא מאיימת.

הבעיה המרכזית היא שליו"ר העבודה אין כמעט תומכים מבית. מאחורי הגב שלו כבר יש ח"כים שמדברים על עזיבת המפלגה ופיצולה, ואיתן כבל פתח עליו השבוע במטווח יוצא דופן. זה כבר לא קורה בחדרי חדרים. גורמים במפלגה מספרים לנו על חשש אמיתי שהמשך התנהלות כזאת יביא למפלגה מספר מנדטים חד ספרתי בבחירות הבאות. אלה שמביעים את החשש מעוניינים להילחם על הבית ולנסות לשנות, ולכן למרות הדיבורים בחוץ על הרצון להפיל את הממשלה, הם מתפללים שהיא תוציא ימיה, כדי שיוכלו לנסות ולאושש את מפלגתם הישישה.

יצחק הרצוג, שלזכותו ייאמר שמעולם לא התבטא לרעה על גבאי בפומבי, היה הראשון שזיהה ועשה אקזיט מוצלח לתפקיד שמתאים בדיוק למידותיו. למה להיות פוליטיקאי חבוט כשאפשר להפוך ליו"ר הסוכנות היהודית עם השפעה וכוח? סביר להניח שגם זה שיחק תפקיד אצל מי שהיה יו"ר האופוזיציה.

לאחרים אין את הפריבילגיה הזאת. חלקם עלולים למצוא את עצמם מחוץ לכנסת גם אם יצליחו להגיע בפריימריז למקומות 14 ו‑15. הם מחפשים את הראש של גבאי, מקווים שילך מעצמו, מנסים לזנב בו במוסדות המפלגה שהוא מעוניין להחליש.

אחד הפתרונות של גבאי יכול להיות הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ. זה שם שיכול לשנות הכול בשביל מפלגה כמו העבודה במצבה הנוכחי. העניין הוא שגנץ אינו מזוהה בדיוק עם ערכיה של מפלגת העבודה בדמותה הנוכחית, ובשלב הזה לא נראה שהוא גם מעוניין להיות מספר שתיים של מישהו. לבני, אגב, מוכנה להיות מספר שתיים של גנץ, אם רק יציע.

חשוב לציין שגנץ עצמו משאיר ערפל גדול באשר לעתידו הפוליטי. בשלב זה, כשאין בכלל בחירות באופק, הוא לא מתחייב ולא מדבר כלל על התמודדות. בסביבתו אומרים שפשוט עדיין לא קיבל החלטה אם להיכנס לחיים הפוליטיים, מחשש שמהרגע הראשון יחפשו את ראשו וינסו להדביק לו פרשיות, שגם אם אין בהן כלום ייצרו לו גיבנת ויורידו את ההילה הזוהרת שנקשרת בשמו.

בשורה התחתונה מצבה של מפלגת העבודה נראה בעת הזאת בכי רע. היא אבודה, כצאן בלי רועה. מפולגת יותר מאי פעם ואפופה פסימיות קשה. גבאי שומע אבל מתעלם מהרמיזות. "אני ממשיך בדרכי", הוא אומר למקורביו, שטוענים שלאחר שהיה לבחירה המועדפת של חברי העבודה אין שום סיבה שיוותר על כך. ח"כ איתן כבל, שראה כבר לא מעט מצבים קשים של מפלגת העבודה, חושש שהפעם זו תהיה התרסקות, אבל כרגע לא נותר לו ולאחרים שחושבים כמוהו הרבה מה לעשות חוץ מלהסתכל מהצד ולהבין שכשהם מדברים על "מנהיגות בדיחה", הבדיחה היא על חשבונם.

לתגובות: nitsankeidar@gmail.com