מנהיג ציבור - שילה אדלר על אביו ז"ל

שילה אדלר תכנן להודיע על מועמדותו לראשות המועצה האזורית בנימין. מותו של אביו דחה את ההכרזה. "העולם כבר איננו כפי שהיה".

שילה אדלר , ט"ז בתמוז תשע"ח

שילה אדלר ואביו
שילה אדלר ואביו
צילום: באדיבות המשפחה

אבא לא היה אדם פוליטי. הוא אף סלד מפוליטיקה. זכור לי שלילה אחד שר בממשלה, רמטכ"ל לשעבר, עבר בין רגע ממפלגה למפלגה, אבא כל כך כעס על מכירת הערכים תמורת כיסא, שהתקשר אלי דבר ראשון בבוקר להביע את אכזבתו הרבה.

ביום שני, לפני כשבועיים, הייתה אמורה להתקיים פתיחת המסע שלי ליעד הבא אך לבורא עולם תוכניות אחרות. אבא החזיר את נשמתו לבורא יום קודם, ביום ראשון, והעולם כבר איננו כפי שהיה.

אז איך אני קם עכשיו מהשבעה כשאישיותו של אבא, כל כך ממלאת אותי וממשיך הלאה? ימי השבעה, חידדו ודייקו את תחושת השליחות שהייתה העיקר בשביל אבא, ניקו את התפל ומיקדו את המהות.

זו הייתה דרכו של אבא בעולם, בהקמת חיספין שברמת הגולן, בחינוך בעיירת בית שמש של פעם, בשיקום האולפנה באבן שמואל, בהקמת הישיבה פורצת הדרך "חברותא", ובחזרה לשטח לחינוך כיתה בתיכון "הימלפרב", לאחר עמידה בראש הפירמידה כראש המנהל לחינוך דתי.

ואולי, זה מה שלמדתי מאבא? אבא שמעולם לא החליט בשבילי, אבל בלי הרבה מילים כיוון לנתינה משמעותית, לעיסוק במהות ולא בתפל, בבחירת מקום המגורים, הן בתחום העיסוק, בהליכות החיים, ובכלל.

אני יודע שדמותו תלווה אותי כל הזמן, כדי להזכיר לי מה העיקר ומה התפל, כדי לכוון לנתינה מתוך
שליחות, והעמדת תחום החינוך בראש הפירמידה.

מתוך כבוד לאבא החלטתי להמתין עם היציאה למסע החדש, עד תום 30 ימי האבל, על מנת שאוכל להתרכז באופן מלא באבל, בצער ובהכלת דמותו של אבא.

אבא זה אבא, עין במר בוכה. אבא היקר והאהוב, שליוות אותי במחשבות, בדילמות ובעיקר בהחלטות החשובות בחיי, אתה כל כך חסר לי, ברגעים משמעותיים אלו של הבחירה, הבחירה בחיים.

מתפלל להיות שליח ציבור נאמן.

ת. נ. צ. ב. ה