שרי הממשלה ידונו היום בישיבתם בהדחתה של השרה מירי רגב מראשות הוועדה שאמורה להכריע בסוגיית מתווה הכותל והרחבה רחבת הכותל באופן שיאפשר תפילה גם לרפורמים ולקונסרבטיבים.
רבה של ירושלים, הרב שלמה עמאר, פונה במכתב לשר החקלאות, השר אורי אריאל, בבקשה לעמוד עמידה איתנה ונחרצת נגד המהלך של ראש הממשלה, המבקש "לסלול הדרך לתת לרפורמים לרמוס מקום הקודש ברגל גאווה".
בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס השר אריאל לבקשתו של הרב עמאר ובראשית הדברים הוא נשאל אם יוכל לעשות צעד כלשהו מעבר להרמת אצבע בהצבעה הממשלתית. אריאל מצידו מציין כי גם הרמת אצבע נגד היא מעשה שאין לזלזל בו, ומציין כי במהלך ההצבעות החוזרות שהתקיימו סביב סוגיית מתווה הכותל עלה בידי מתנגדי המתווה להפוך את הקערה על פיה ולהביא לשינוי של 180 מעלות, כהגדרתו, לעומת ההצבעה הראשונית שהוצירה אותו, את השר אלקין ואת השרים החרדיים לבדם בהתנגדותם.
איך בוחר ראש ממשלה יהודי להביא החלטה מזעזעת כזו דווקא בי"ז בתמוז? זה מזכיר לי את ההחלטה של שרון לעשות את הפינוי דווקא בתשעה באב?
בדבריו תוהה השר אריאל "איך בוחר ראש ממשלה יהודי להביא החלטה מזעזעת כזו דווקא בי"ז בתמוז? זה מזכיר לי את ההחלטה של שרון לעשות את הפינוי דווקא בתשעה באב? זה קרה כי הוא לא מסתכל על הלוח העברי", אומר אריאל ומזכיר כי רק בעקבות בקשות מיוחדות החליט בשעתו שרון לדחות את העקירה ולא לבצע אותה בתשעה באב.
"יש סמלים בעולם היהודי. אנחנו צמים היום את צום י"ז בתמוז ודווקא היום ראש הממשלה בוחר להעמיד את הדברים".
על עניין הדחתה של השרה רגב, נשאל אריאל אם היא עצמה מדיחה את עצמה בשל קושי מצפוני לפעול לקידום המתווה, או שמא מדובר בקבלת תכתיבו של ראש הממשלה. אריאל מציין כי רגב "כפי שהיא צוטטה בתקשורת היא הייתה נגד ההרחבה של הרחבה. "זה לא עניין טכני. זה לתת לרפורמים מעמד בישראל. זה דבר שלא עולה על הדעת. יש רבנות אחת בישראל, זו הרבנות שאותה הקים הרב קוק ושום זרם אחר לא יקבל מעמד, עם כל הכבוד שיש לנו ליהודים מהעולם. השרה רגב אומרת שהיא לא רוצה לתת יד לעניין הזה והפתרון שנמצא זה ההדחה. גם אם אולי זה נעשה בתיאות איתה זו עדיין הדחה. ככה לא מנהלים מדינה וגם זה מזכיר לי ששרון הדיח את השרים כדי שיהיה לו רוב לקבל החלטות. ככה לא מנהלים עניין. כולם צריכים להצביע נגד ואני מקווה שזה מה שיקרה".
בהתייחס לקולות שמגיעים מכיוונה של יהדות ארה"ב ומתארים קרע בינם לבין ישראל, טענות על כך שהמדינה אמורה לייצג את העם היהודי כולו ולא רק את הישראלים, שהכותל אמור לאחד את כלל הרבדים בחברה היהודית ולא לערוך פילוגים על פי רמת הקפדה במצוות, אומר השר אריאל: "מאוד חשוב לנו לאחד את העם היהודי, וכל יהודי שרוצה לבוא להתפלל בכותל המערבי מוזמן, אבל הכול לפי הקביעה והדעה של הרבנות הראשית. הם לא יקבלו מעמד בארץ. יש להם את המעמד שלהם בחוץ לארץ וזה עניינם. אנחנו כאן עובדים לפי הרבנות הראשית וכך יהיה".
"מדינת ישראל לוקחת אחריות על יהדות התפוצות בכך שהיא מעבירה כמיליארד שקל לקהילות בתפוצות. פעם זה היה הפוך, הם תמכו בישראל, עכשיו שיראל מספיק חזקה ולוקחת אחריות על אחינו בתפוצות. הם לא ילמדו אותנו מה לעשות בארץ. אם הם רוצים, שיעלו לפה ויהיו שותפים לנו בכל דבר ואז יהיו שותפים גם בקביעת האג'נדה המדינית הפוליטית והדתית".
והאם במידה ויהיה כאן גל עליה רפורמי וקונסרבטיבי, תהיה מוכן לקיים איתם שיח על המרחב הציבורי-דתי בישראל? אריאל משיב: "לא. אני לא מוכן. יש כאן דברים קבועים והם בנפשנו, אבל אם יהיו להם כל כך הרבה בוחרים הם יעשו מה שהם מבינים וזה לא יהיה תלוי בידי. יש רבנות אחת בישראל, לא שתיים ולא שלוש ובוודאי לא ארבע".
באשר לעמדת חבריו לסיעת 'הבית היהודי', השרים שקד ובנט, שעל פי פרסומים שונים תומכים במתווה הכותל, מטיל אריאל ספק בדיווחים הללו. "אני לא בטוח שכך זה עומד. אני מקווה שזה יהיה אחרת ולפחות שלא נצביע בעד. זה המינימום שנדרש בעת הזו, ואני מקווה שאכן כך יהיה".
במענה לבקשת הרב עמאר כתב השר אריאל: "קיבלתי את מכתבך ואכן אתנגד להצעה, כפי שהתנגדנו עד כה להצעות קודמות ולא אתן יד לדרך זו. בכניסתנו לימי בין המצרים חשיבות גדולה לשמירת הקדושה שכן ימים אלה עתידים להפוך לימי שמחה, לשנה הבאה בירושלים הבנויה".