בשורות לילדים - לא מכנס השמאל

כשהבנתי שארגוני שמאל הם מארגני הכנס על ילדי עזה והרש"פ הבנתי שמצוקתם האמתית של הילדים הללו תוסתר ואף תתעצם בעקבות הכנס. דעה

שמעון כהן , י"ט בתמוז תשע"ח

קייטנה שכזו
קייטנה שכזו
צילום: עבד רחים קאעטיב, פלאש 90

כששמעתי שבכנסת מתקיים כנס מיוחד שידון במצבם של הילדים ברשות הפלשתינית. שמחתי. סוף סוף מישהו דואג לילדים המסכנים האלה, חשבתי לתומי.

אבל כשהבנתי שמאחורי הכנס הזה עומדת סוללת ארגוני, פעילי וח"כי שמאל קיצוני, הבנתי שלמגינת ליבם של ילדי הרש"פ ורצועת עזה תשועה לא תבוא להם מהכנס הזה.

לתומי סברתי שאכן הגיעה העת להראות, לא רק בכנסת אלא בפני העולם כולו, את מצוקתם האמתית של ילדי הרשות הפלשתינית ורצועת עזה.

קיוויתי שסוף סוף יראו לעולם איך מיליארדים רבים מוזרמים להנהגה הפלשתינית (ותסלחו לי אם אני לא עורך כאן הבחנה בין הרש"פ לחמאס. באמת אין צורך) על מנת שזו תדאג לילדים ולרווחתם, להקמת בתי חולים ומרפאות, הקמת חוגי העשרה, מגרשי ספורט, ברכות שחיה, פיקוח על תזונה בריאה בבתי הספר ועוד ועוד, אבל במקום זאת הכספים זורמים היישר לכיסים התפוחים ממילא של הנהגת הרש"פ או להברחת אמל"ח, לחפיר מנהרות טרור ולתכנון פיגועי תופת.

קיוויתי שסוף סוף יראו לעולם איך ילדים קטנים נתלשים בכוח מזרועות אמותיהם ומוצמדים לאנשי "הזרוע הצבאית" (בעברית, מחבלים) של הרש"פ והחמאס והופכים למגן חי עבורם כשהם יוצאים למבצעי ירי על כוחות צה"ל.

קיוויתי שסוף סוף יראו לעולם איך ילדים קטנים נחשפים למראות נוראיים של מעשי טבח שמבצעים אנשי פתח' בבני משפחותיהם המשויכים לחמאס ולהיפך, מראות שנחרתים במוחם ונצרבים בנשמתם הרכה ללא מגן ומושיע.

קיוויתי שסוף סוף יראו לעולם סרטונים ובהם בתי הפאר עצומי המידות המעוטרים בבריכות שחיה מסוגננות של מנהיגי הרש"פ, בעוד במרחק עשרות מטרים מהם ילדים בלויי סחבות ויחפים מנסים למכור פיתות או מצתים בקרבנות הרחוב כדי לפרנס את הבית, ואין מי שדורש עבורם חוק חינוך כלשהו.

קיוויתי שסוף סוף יראו לעולם איך משחקי ילדים כמו עפיפונים הופכים לכלי מלחמה בידיהם מגואלות הדם של מנהיגי הרש"פ, ואיך כישרון העפת עפיפון של ילדים בני 8 הופך לכלי משחית.

קיוויתי שסוף סוף יראו לעולם איך בבתי הספר של הרש"פ והחמאס מחנכים לגזענות מהזן הנחות ביותר כאשר הם מטיפים לנשמותיהם הרכות של הילדים שהיהודים הם לא יותר מאשר בני קופים וחזירים וכל תכליתנו בעולם היא להרוג אותם ולאכול את אבריהם הפנימיים (כן, ממש כך. מצטער על הניסוח הבלתי מעודן).

קיוויתי שסוף סוף יראו לעולם כמה דוגמיות מתכניות הילדים של הטלוויזיה הפלשתינית, הנתונה למרות ולאחריות הראיס, ובהן שירי עידוד לילדים למות מות שאהידים ולשאוף לרצח וטבח יהודים.

קיוויתי שסוף סוף יראו לעולם איך קייטנות הופכות למחנות אימונים צבאיים, תחרויות ספורט הופכות לאנדרטאות לרוצחים ובתי ספר נקראים על שם מבצעי טבח ותמונות ענק שלהם נתלים מעל מגרש המשחקים.

קיוויתי שסוף סוף יראו לעולם איך בתי ספר הופכים למנגנון העברת כספים ממדינות העולם ומארגוני האו"ם השונים לטובת מכונת המלחמה הפלשתינית ואין פוצה פה ומצפצף.

קיוויתי שסוף סוף יראו לעולם שברש"פ מי שרוצח תינוקות וילדים קטנים מקבל משכורת מנופחת ומשפחתו זוכה לכבוד ולהלל על ידי נציגי השלטון, אותם נציגי שלטון שלוחצים ידיים בטרקלינים אירופיים.

קיוויתי, אבל כשהבנתי שמאחורי הכנס נמצאים ארגוני שמאל וח"כי שמאל הבנתי שכל זה לא יקרה. לקח לי עוד כמה דקות להבין שהמצב אפילו חמור יותר. הכנס מבקש בעצם לחזק בדיוק את כל אותם ארגוני שלטון פלשתיניים המתעמרים בילדים, ואולי, תאמינו או לא, הם ממש רוצים לתת לאנשים הללו מדינה משלהם... לא יאומן!