בשלושה סרטונים שמתפרסמים היום (שלישי) מספרים ראש עיריית אריאל אלי שבירו, מנהל מחלקת הרווחה אלי גלעד ותושב העיר אליהו בן אליעזר, על הסיוע והתרומה הגדולה של אנשי קהילת נצרים בעיר אריאל.

קהילת נצרים, שהגיעה להתיישב בעיר אריאל לאחר הגירוש מגוש קטיף, הקימה גרעין בעיר תורני-חברתי שיזם פרוייקטים ייחודיים, ביניהם התנדבות לילית עם נוער בסיכון, גמ"ח מזון וסיוע לנזקקים, מרכז מתנדבים המפעיל מאות מתנדבים בשנה, שיעורי תורה ומורשת לסטודנטים באוניברסיטת אריאל, מרכז משפחה המעניק סיוע ומענה בתחומי זוגיות, הורות ומשפחה ועוד.

"פנו אלינו מהקהילה, כשהם שמעו שיש לי ילדה חולה והציעו את העזרה שלהם", מספר אליהו בן אליעזר, שבתו חלתה במחלה נדירה שהצריכה טיפולים רבים וטיסות לחו"ל. "קיבלנו את זה באהבה גדולה מאוד, לא ציפינו לזה. זה דבר שהלך והתעצם, הקשר הלך ונהיה יותר הדוק. אם זה עזרה כלכלית במצרכים, אם זה סטודנטים שהגיעו להיות עם הילדים שלנו, אם זה סתם בשביל לשבת, לדבר ולשמוע – כל אוזן קשבת שרצינו.

"גם הם פנו, גם אנחנו פנינו, זה היה רק בשמחה ובאהבה, הייתה נתינה שהיא לא מובנת מאליו, דבר שלא היה צפוי. אנשים שאנחנו לא מכירים, כשלא היה קשר למעשה לפני כן, וקיבלנו עזרה מאוד מאוד גדולה", העיד.

צילום: אולפני אתרוג

אלי שבירו, ראש עיריית אריאל, מסר גם הוא דברים על הקהילה וסיפר כי הקהילה מהווה עזרה ותרומה רבה לכלל התושבים:

"קהילת נצרים הגיעה לעיר אריאל לפני 12 שנה וזה נכס לעיר אריאל", מספר שבירו בסרטון. "אנחנו רואים את קהילת נצרים שהשתלבה בכל תחומי החיים בתוך העיר ותרמה הרבה מאוד לכלל התושבים וזה יכול להיות תושבים חילוניים ויכולים להיות גם דתיים. קהילת נצרים בעצם הצליחה להחיות מחדש בית ספר - נווה אריאל - בצורה מרשימה מאוד, והוא הפך להיות בית ספר אזורי.

קהילת נצרים עוזרת להרבה מאוד אנשים בתחום של גמ"ח, עוזרת ומטפלת בבני נוער בסיכון. כמעט בכל תחומי החיים, יש שיתוף פעולה מדהים, קהילה מאוד מגובשת, שמסייעת לי כראש רשות ונותנת הרבה מאוד לכלל התושבים בעיר".

בסרטון נוסף מדבר מנהל מחלקת הרווחה באריאל, אלי גלעד, ואומר כי כשנכנס לתפקידו שאלו אותו חברי הקהילה במה הם יכולים לעזור ולסייע לעיר אריאל. "כדי להסביר כמה קהילת נצרים חשובה פה באריאל, אני אספר על היום הראשון שפגשתי אותם. הגעתי לכאן שנה וחצי אחרי הגירוש מגוש קטיף, נפגשתי עם נציגי הקהילה. אני עמדתי לשאול אותם מה הם צריכים בתור מנהל הרווחה כאן, לשאול אותם במה אוכל לעזור להם.

"הדבר הראשון שהם שאלו אותי היה 'במה אפשר לעזור לך?' זאת אומרת, במה אפשר לעזור פה לתושבים? במה אפשר לעזור לאגף של השירותים החברתיים וכל אותם אנשים שזקוקים לנו?

"זה בעצם מה שמוביל את הקשר שלנו עם קהילת נצרים. אם אנחנו מדברים בהתנדבות, כשחסרים לנו אנשים לכל מיני משימות ולא משנה למי, אם זה יכול להיות אישה בודדה או איש בודד, משפחה נזקקת, ילדים שקרה משהו עם הוריהם - הטלפון שלנו זה לאתי וזאנה מקהילת נצרים או אנשים אחרים שאנחנו כבר מכירים אותם, אם זקוקים לעזרה חד פעמית או עזרה מתמשכת.

"אני רוצה להזכיר יריד חסד מדהים שעושים נוער נצרים כשכל הכסף נתרם לאנשים נזקקים באריאל. הם פשוט אומרים לנו 'תגידו לנו מה המשימות - אנחנו הולכים לבצע אותם'. אם זה כולל שנועד לאנשים בודדים ואנשים קשישים שהקהילה מפעילה, ונותן חיים לאותם אנשים ומשמעות לאותם אנשים. אני יכול להוסיף עוד כהנה וכהנה, זה פשוט קהילה שכל המטרה שלהם זה לעזור לאנשים תושבי אריאל", תיאר.

בימים אלה פונים חברי הקהילה לציבור הרחב ומבקש את תמיכתו בפרוייקט מימון ההמונים שהקימו לטובת המשך קיומם של הפרוייקטים שהקימו בעיר אריאל. הדף הוקם באתר GiveBack בשם: "ממשיכים את רוח נצרים", ונותרו פחות משבועיים לסיומו.

איציק וזאנה, אחד מחברי הגרעין המנהל את ביהמ"ד לסטודנטים באוניברסיטת אריאל, מספר על הקשר שנוצר בין העיר אריאל לבין תושבי נצרים לאחר הגירוש. "בסופו של יום הגירוש מנצרים הגענו לאריאל. קבלת הפנים החמה וההמונית שזכינו לה, הציתה מיד קשר מיוחד ביננו לבין העיר ותושביה", אמר.

"משנחשפנו לאתגרים הרבים שיש כאן , חיזק הדבר את ההחלטה להישאר. כשעלתה על הפרק סוגיית שוטטות הנוער בלילות יזמנו את הקמת פרוייקט בנצ"י לנערים בסיכון, כשנחשפנו לצרכים הרבים שנדרשים בתחומי רווחה וחינוך, הוקם מרכז המתנדבים הייחודי 'אור בעיר', שסטודנטים העלו את הדרישה להעשרה בתחומי יהדות וזהות, הרמנו את הכפפה והקמנו את בתי המדרש לסטודנטים, כך גם ביחס למועדון הגמלאים, לגמ"ח המזון, למרכז משפחה והורות ועוד.

''חברי הקהילה באו עם הרבה רצון לתת ולתרום, ומכוח זה הצטרפו עוד רבים מכל הארץ והוקמו פרויקטים שונים. מבצע התרומות הנוכחי בא לאפשר את המשך קיומם של המיזמים החשובים ואף להגשים אחרים שעודם בגדר חלום, אך הצורך בהם מורגש", העיד וזאנה.