'רפורמה חלקית רק תפגע בילדים'

בעמותת 'עלה' מבקרים את רפורמת החינוך המיוחד: ימנע שילוב ילדים בחינוך הרגיל. החרדים לא ברפורמה. משרד החינוך: מגדילים את השילוב.

שמעון כהן , כ"א בתמוז תשע"ח

רפורמה במחלוקת. משרד החינוך
רפורמה במחלוקת. משרד החינוך
צילום: יונתן סינדל, פלאש 90



טוען....

המחלוקת סביב רפורמת החינוך המיוחד נמשכת ככל שהרפורמה מתקדמת לקראת חקיקה.

הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים חוששים לפגיעה בסיכויי השתלבותם של ילדים במערכת החינוך הרגילה, ומנגד במשרד החינוך מציגים נתונים לפיהם הרפורמה תביא להשקעה נוספת ומשמעותית בחינוך המיוחד.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם הניה מרמורשטיין, סמנכ"לית מיצוי זכויות בעמותת עלה לילדים עם צרכים מיוחדים, מי שהייתה שותפה לדיוני ועדת החינוך על הרפורמה המתגבשת.

מרמורשטיין מספרת על התארגנותם של כמה עמותות העוסקות בילדי החינוך המיוחד וחבירתם לפקידים במשרד החינוך על מנת לגבש חוק חינוך מיוחד חדש שבו יתוקנו הליקויים והחסרים שבחוק הקיים.

"החסר הוא בהשתלבות ילדים בחינוך הרגיל, וגם בחינוך המיוחד יש חסר גדול בחינוך המוכר שאינו רשמי", אומרת מרמורשטיין. "חשבנו לחבור ולהכין חוק טוב יותר, אבל הם לקחו את היוזמה לידיים, ישבו עם הייעוץ הכספי והכינו חוק שנותן כף אחת אבל לוקח את כל הדלי". לדבריה "הילדים יהיו מקופחים, לא יקבלו מספיק טיפולים, לא יקבלו מספיק שעות סייעת בזמן הלימודים. זה כמו לקחת לילד חולה CP את כסא הגלגלים ולהגיד לו שיש כיסא עד שעה מסוימת ולא מעבר לה".

מרמורשטיין מציינת כי הגורם לכך שהרפורמה המוצעת כעת לקויה היא טענת משרד החינוך לפיה "מדובר בסכומים מאוד גבוהים, ולכן לא יכולים לעשות את זה מושלם. אני סבורה שהם מגזימים בטיעון הזה של העלויות", מעירה מרמורשטיין.

"צריך לתת את כל האפשרות גם לאלה שרוצים את השילוב. הם אומרים שמעכשיו ההורים יוכלו לבחור את המסלול עבור הילד שלהם, וזה נכון שההורים יבחרו, אבל אם יגיעו עם ילד עם צרכים מיוחדים לחינוך המשלב זה יהיה ללא התקצוב הנצרך עבורו וכך הילדים ייפלטו חזרה לחינוך המיוחד".

מרמורשטיין מבהירה כי הרפורמה אמנם משפרת את המצב הנוכחי, אך היא עדיין לוקה בחסר ומשום כך מקבעת מציאות לקויה לאורך שנים. "אם כבר עושים דבר חדש צריך לעשות אותו מושלם, שלא לקבע מצב לקוי". כשנשאלה אם אין מקום לקבל את הרפורמה הנוכחית בהתאם ליכולות הכלכליות ובעוד מספר שנים לפתוח את הרפורמה שוב ולבחון אותה על פי המציאות הכלכלית שתתפתח, משיבה מרמורשטיין ומציינת כי אמנם אנשי משרד החינוך אומרים שאכן הרפורמה תיבחן שנית בעוד מספר שנים על פי היכולות התקציביות, אך בהכירה את המערכת והמסורבלות שבה היא יודעת שדברים לא ישתנו לאורך שנים רבות, וזאת מעברת לאותם שבתקופה זו "יפלו חללים בדרך", כהגדרתה.

"אם היו מקשיבים קצת היו יכולים להוסיף ולעשות את התקציב מושלם", משוכנעת מרמורשטיין ומוסיפה: "ב'עלה' אנחנו מטפלים בילדי חינוך מיוחד בעלי לקויות קשות ואנחנו מופלים. אנחנו לא בתוך החוק. הם מבטיחים לנו לתגבר את הסכום לטיפולים רפואיים, אבל מדובר בתוספת שאינה קשורה לרפורמה אלא לעבודה קשה שלנו מאחורי הקלעים". לדבריה "המוכש"ר החינוך המיוחד מופלה כי הדברים מובטחים בעל פה ולא בכתב. הם מדברים על ההשקעה בסיוע רפואי אבל זה לא קשור לחינוך המיוחד".

ומה באשר לחינוך החרדי? לדבריה "החינוך החרדי בכלל לא בתוך החוק. כתוב במפורש שהוא בחוץ. ישבתי עם סגן שר החינוך מאיר פרוש והוא שואל איפה העמותות והיום נאמר לו כעת שאנחנו בפני בור פתוח, הם לא בתוך החוק כי אין כסף".

מרמורשטיין ממשיכה בביקורתה כלפי משרד החינוך: "מפריעה לי השמחה שלהם כשהם מדברים על השוויון והרפורמה הטובה שהם מביאים, כשאצלנו הורה אחר הורה יוצאים מועדות ההשמה כשהם בוכים אחרי שהם שומעים שלא יקבלו את מה שנאמר להם, לא פותחים כיתות חדשות, לא מוסיפים עזרים נצרכים. היינו מקבלים סייעת תגבור עבור הכיתות הקשות וזה לא כתוב כעת בשום מקום. בלעדי הסייעות לא נוכל לעשות דבר".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה לטענות כי "המשרד מקדם מהלך רחב היקף של חיזוק החינוך המיוחד ושיפור דרמטי של שירותי החינוך המיוחד, לצד הגדלת שילוב תלמידים בחינוך הרגיל והרחבת חופש הבחירה להורים. במתווה החדש יש תוספות תקציביות משמעותיות: מיליארד שקלים יוקצו לבינוי של מעל 1,000 כיתות לימוד, ועוד כ-300 מיליון בשנה יוקצו עבור טיפולים פרא-רפואיים, הכשרה וליווי מורים, יצירת מרחבים טיפוליים, מלווה בהסעות, תקציב למנהלים עבור רכישת שעות טיפול, והסדרת תפקיד רכז ההשתלבות בבית הספר".

עוד מציינת דוברת משרד החינוך כי "אין סיבה שתלמידי החינוך המיוחד ייאלצו לנסוע זמן ממושך לבתי הספר! בכוונתנו לתקן זאת, באמצעות התיקון לחוק - באמצעות בניית כיתות לימוד ופתיחת כיתות חינוך מיוחד במגוון רחב של בתי ספר".