פרסום ראשון
נפתחה הדרך להסדרת מצפה כרמים

עמדת המדינה שהוגשה לביהמ"ש המחוזי מכירה באפשרות להחיל את סעיף תקנת השוק על השכונה, אך דורשת לצרף להליך את כל בעלי הקרקע הרשומים

שלמה פיוטרקובסקי , כ' בתמוז תשע"ח

מצפה כרמים - מבט מהאוויר
מצפה כרמים - מבט מהאוויר
צילום: לתפוס גובה - צילום אויר בשליטה מרחוק

פרקליטות המדינה הגישה היום (שלישי) לבית המשפט המחוזי בירושלים את הסיכומים מטעם המנהל האזרחי, בתביעת תושבי שכונת מצפה כרמים להכרה בזכויותיהם בקרקע עליה בנויה השכונה.

בסיכומיה מכירה לראשונה פרקליטות המדינה, באישור היועץ המשפטי לממשלה, באפשרות להחיל על הקרקעות בשכונה את "סעיף 5", סעיף תקנת השוק, ולקבוע לפיו כי הזכויות בקרקעות עליהן בנויה השכונה שייכות להם, מתוקף סעיף זה.

עם זאת, הפרקליטות דורשת שלא להכיר בזכויות אלו לפני שיצורפו להליך כל הבעלים הרשומים של חלקות הקרקע הרלוונטיות, מאחר שאם תתקבל הטענה להחלת סעיף 5, יעברו כל הזכויות בקרקע בשלמותן, כולל הזכות לבנות באזור בניה חדשה נוספת, לידי התושבים והישוב כוכב השחר.

הכרה ראשונה זו של המדינה, שנעשתה בעקבות מאמצים רבים שהופעלו מצד אנשי השכונה, ומצידם של שרת המשפטים איילת שקד וצוותה, עשויה לאפשר את הכשרתם של 16 מבני הקבע בשכונה, ובנייה של עוד למעלה ממאה מבנים חדשים ומבני ציבור.

נזכיר כי סיפורה של מצפה כרמים מתחיל עם הסכם המאחזים בתקופת ברק. השכונה הוקמה תחילה במיקום שונה באזור הישוב כוכב השחר, והועברה למקום הנוכחי בעקבות "הסכם המאחזים". המיקום נקבע לאחר שהתברר כי המקום נמצא בתוך שטח התב"ע של הישוב כוכב השחר, וזאת בניגוד למקום בו הוקם הישוב תחילה.

לאחר הקמת מצפה כרמים מחדש במיקומו הנוכחי אף החלה בו בניית קבע משמעותית, לצד המשך מגורים של חלק מהתושבים בקראוונים, ועתידו של הישוב נראה היה מובטח. אולם, לפני כשבע שנים, לאחר שהוגשה לבג"ץ עתירה, בטענה שהישוב הוקם על קרקע פלשתינית פרטית, נעצרה כל ההתפתחות של הישוב. למרות העובדה שהישוב הוקם במיקומו הנוכחי בהסכמת הרשויות, טענו אנשי הפרקליטות כי הקמת הישוב בוצעה שלא כחוק.

לאחר גילגולים שונים הגישו תושבי הישוב תביעת בעלות מכוח כמה עילות, אשר המרכזית שבהן היא סעיף 5 - סעיף תקנת השוק, הקובע כי מי שחכר בתום לב קרקע מהממונה על הרכוש הממשלתי והרכוש הנטוש ביו"ש בידיעה שהקרקע שייכת לממונה ולאחר מכן התברר שלא כך הדבר, זכויותיו בקרקע תהיינה בתוקף. התביעה מתבררת מאז שנת 2013 בבית המשפט המחוזי בירושלים, והליכי הבג"ץ נגד השכונה עוכבו בשלב זה.

כעת, לאחר הגשת תגובת המדינה יצטרך בית המשפט להכריע האם לאפשר לתושבי השכונה אכן להשלים את ההליך לקביעה כי סעיף 5 חל עליה, דבר שעשוי להוביל בסבירות גבוהה מאוד להסדרתה במקומה.

גורמים בימין המעורים בסוגיית מצפה כרמים אמרו לערוץ 7, "המהלך החשוב הזה התבצע תודות לשני אנשים: שרת המשפטים איילת שקד והיועמ"ש אביחי מנדבליט. שקד לחצה לשנות את עמדתו של וינשטיין ובעזרת שינוי עומק בטיפול בנושא יו"ש במשרד, והעברת התחום מטיפולה של המשנה דינה זילבר לטיפולו של המשנה ארז קמניץ, התשובות בנושאים אלו מקצועיות הרבה יותר. היועץ שעוד בכובעו כמזכיר ממשלה סבר שנכון להציל את הישוב ושהטעות נעשתה בתום לב , הוביל ביסודיות ומקצועיות את הטענה הנכונה והפעלת סעיף 5. אין ספק שבזכות עבודתה היסודית של שקד רוחות חדשות מנשבות גם מבית המשפט העליון וגם מהפרקליטות. רוחות מקצועיות הרבה יותר".

מתנועת "שלום עכשיו" נמסר בתגובה, "הודעת המדינה לבית המשפט המחוזי על הכוונה להעביר לידי מתנחלי המאחז "מצפה כרמים" את הקרקעות הפרטיות שהשתלטו עליהן בניגוד לחוק ובסיוע הרשויות היא שפל חדש בהידרדרות המוסרית והמדינית שאליה מובילה ממשלת נתניהו ושקד. בתחילת ההליך, בכתב ההגנה שהוגש ב-2014, טענה המדינה בתוקף שלא ניתן לתת את הקרקע למתנחלים, ומה שהשתנה מאז הוא בעיקר שהתחלף יועץ משפטי".

"מנדלבליט הוא היועץ המשפטי לממשלה הראשון בתולדות ישראל שמתיר במפורש גזל של קרקעות פרטיות של פלסטינים לטובת מתנחלים. בתור מי שלקחה על עצמה את האחריות על השטחים ב-51 השנים האחרונות, המדינה היתה צריכה להגן על זכויות הקניין של הפלסטינים שאין להם זכויות אזרחיות ואפשרות להגן בעצמם על אדמותיהם. העובדה שהמדינה נכשלה בכך לא יכולה להיות עכשיו תירוץ לגזל הקרקע והענקתה למתנחלים", הוסיפו בשלום עכשיו.