בשבע מהדורה דיגיטלית

הוא כן בישל, כבוד הרב

מישהו פישל, הטבח בישל, שני אמצעי תקשורת עשו מזה מטעמים, והכול על הגב של הבן שלי. אבא של חייל, הגרסה העצבנית

דביר שרייבר , כ"ב בתמוז תשע"ח | עודכן: 23:18

זכות הטבעוני גוברת על זכות הכשרות? אילוסטרציה
זכות הטבעוני גוברת על זכות הכשרות? אילוסטרציה
צילום: דובר צה"ל

הרבה שנים חלפו מאז, אבל אני עדיין זוכר את החיוך המריר שלה, אי שם במוצב של הנח"ל על גבול הצפון.

היא הייתה סמלת מבצעים עם חיוך ביישני וחצאית צבאית עד לרצפה, וכשהיא ראתה אותנו – שני חיילים חובשי כיפות שהזדמנו במקרה למוצב שלה – היא ניגשה אלינו ושאלה אם אנחנו מבינים בהלכות כשרות. "אני לא יודעת מה לעשות", היא אמרה, "אני הדתייה היחידה במוצב, והחבר'ה פה לא ממש מקפידים".

"לא ממש מקפידים" היה תיאור עדין למצב שבו כל מי שבא לו הכניס לתנור מה שבא לו ומתי שבא לו, בניגוד גמור לפקודות הצבאיות. אמרנו לה שחייבים להכשיר את המטבח. היא חייכה בעגמומיות. "גם אם אני אצליח להכשיר אותו", היא אמרה, "הוא יחזור להיות טרף עוד באותו יום".

הצענו לה לדבר עם הרב החטיבתי. היא אמרה שהיא לא רוצה לעשות בלגן. היא בכלל רצתה שירות לאומי, אבל בקיבוץ הדתי שלה הבהירו שאצלם כולם הולכים לצה"ל ואין על מה לדבר. אז היא התגייסה לצבא, אבל הצבא ממש לא התגייס למענה.

"טוב", הפך החיוך של הסמב"צית מביישני למריר, "אז אני אמשיך לאכול רק לחם עם שוקולד".

נזכרתי בחיוך המריר הזה בשבוע שעבר, כשקראתי ב‑ynet ידיעה סוחטת דמעות על טבח צבאי במוצב על גבול הצפון, גם כן מהנח"ל, שחטף מהמג"ד ריתוק אחרי שבישל בשבת אוכל ללוחם טבעוני ש"לא נותר (לו) מה לאכול במהלך סוף השבוע, זולת לחם שהוגש לשולחנות או סלטים". הכתב הצבאי יואב זיתון גם ציטט "גורמים המעורים באירוע", שטענו ש"הטבח פעל מתוך כוונות טובות וכדי שלא להשאיר את חברו הלוחם רעב" (שומעים את הכינורות ברקע?), ש"לאור הנסיבות המקלות של המקרה" המג"ד היה צריך להסתפק בעונש קל יותר וש"הסיפור הזה ממש מכעיס". לא חלילה בגלל שהטבח עבר על פקודות הצבא, אלא בגלל שהסגל הפיקודי של הגדוד, כמה נורא, לקח את הפקודות האלה ברצינות. צריך היה להסתפק בנזיפה, יעני קריצה, ולהגיד לו שלא יעשה את זה שוב. זאת אומרת שכן יעשה, למה מה הוא כבר עשה. הוא האכיל לוחם רעב, לא ככה?!

ואז בא אורי משגב ואמר לעצמו שאם ynet הסתפק בנימה ביקורתית, הוא כבר יבהיר לכל העולם את המזימה הקונספירטיבית של זקני ציון נגד החילונים המסכנים. "ברבים מבסיסי צה"ל, ודאי אלו העוסקים בפעילות מבצעית", כתב משגב ב'הארץ', "מפעילים לעיתים את המטבח בשבת בניגוד לפקודות ההדתה היבשות. מבשלים כשצריך, מחממים כשצריך, שוטפים כלים כשצריך. הדבר נעשה בהסכמה שבשתיקה, תוך העלמת עין. לא הפעם. סגן מפקד הפלוגה, קצין דתי, מילא טופס תלונה. המג"ד, דתי ומתנחל, שפט את הטבח לשבועיים ריתוק (!). לפני זה גם זימן לבסיס רב צבאי שערך לטבח שיחת נזיפה חמורה, והסביר לו שבאשמתו יהיה צורך להכשיר מחדש את המטבח כולו".

הבנתם? הרה"ג משגב קובע שהפקודות הצבאיות לגבי כשרות הן "הדתה" וכולם מבינים שלא צריך לקיים אותן, חוץ מסמ"פ דתי (רחמנא ליצלן) ומג"ד שהוא גם דתי וגם מתנחל (געוואלד!), ורב עבדקן (משגב מכנה אותו "כהן דת") שמעלה על המוקד טבח אומלל שבסך הכול ריחם על חברו הרעב. הו, הו, ההומניות.

איך אמר חכם חנוכה? "הוא לא בישל, כבוד הרב". זאת אומרת הוא כן בישל, וטוב שכך. שאף רב לא יתערב, ושהקצינים הדתיים יבינו שהתפקיד שלהם הוא לאכוף את פקודות הצבא רק אם הן נוגעות לשילוב חיילות ולשירת נשים, ושאחר כך יקבלו בהבנה את העובדה שלא מקדמים אותם מעבר לדרג המח"ט, אם במקרה הם לא קופצים לפני זה על רימון בלבנון וממלאים את ייעודם כ"דתי ומתנחל".

לא פולקלור

מי שקורא את המדור הזה (שמעתי שיש כמה שאשכרה עושים את זה) מכיר את הפינה "אבא של חייל" שמופיעה פה מפעם לפעם. ובכן, האבא הוא אני, והחייל, במקרה, משרת כרגע במוצב בו אירע הבישול בשבת. מתוך נאמנות לצה"ל ולחבריו הלוחמים, הוא לא התלהב לשתף אותי בפרטים, אבל בגלל שאני עיתונאי מקצוען (סתם, אני לא, אבל אבא חופר אני כן), הצלחתי להבין שהסיפור לכשעצמו נכון: הטבח לא טרח בערב שבת (אולי בגלל שהתרשל, אולי בגלל שהדרג המנהלתי מעליו לא עדכן אותו שהחייל הטבעוני יהיה במוצב בשבת), ולחייל הטבעוני לא היה אוכל מבושל בשבת. אז הטבח בישל בשבת, נתפס וחטף ריתוק.

ושלא יובן לא נכון – חובתו של צה"ל היא לדאוג למזון איכותי והולם גם לטבעונים. אבל גם בישול טבעוני צריך להיעשות לפני שבת, כי בישול בשבת מטריף את הכלים. רק שלפי הפלורליסט הדגול משגב, זכותו של הטבעוני למזון מבושל גוברת על זכותו של הבן שלי, ועוד המוני חיילים שומרי כשרות, לאוכל כשר.

"במהלך השירות הוא (החייל החילוני, ד.ש) נדרש לקיים בכפייה שלל מצוות ואיסורים שהוא לא מאמין בהם ומנוגדים לאורח חייו ואמונותיו...", כותב הנשגב. באמת, מר משגב? בפעם הבאה שהבן שלי יגיע למד"ס וימצא שם מדריכה עם מכנסיים קצרים וגופייה (שוב, בניגוד לפקודות), גם אז תכתוב על כפייה המנוגדת לאורח חייו, או שתצרח שזו הדרת נשים ושיתמודד? למה מהחייל הטבעוני אתה לא דורש להתמודד?

יש לך מושג, אדוני רב השגב, כמה פעמים חיילים דתיים נשארים רעבים בגלל שהצבא הבטיח להם בשר חלק, אבל לא הבטיח לקיים? אתה יודע כמה פעמים הבן שלי וחבריו אכלו במשך ימים שלמים רק לחם וגבינה, בגלל בעיות כשרות או סתם בגלל שהטבחים התרשלו? ואיפה היית כשלקחו אותם לסדרת חינוך (סדרת חינוך, כן? לא פעילות מבצעית), ובבוקר יום שני לאף אחד לא היה אכפת שלא דאגו להם לספר תורה? גם על זה היית כותב, או שאתה מתערב רק אם מדובר במג"ד דתי (ומתנחל! מתנחל!!!) שמעניש חייל על הפרת פקודה?

התפיסה שעומדת מאחורי הכתבות בווינט ובהארץ היא מה שחילונים אומרים לפעמים לדתיים, משפטים כמו "אתה רוצה להגיד לי שלא-לוהים באמת אכפת אם אתה מערבב בשר עם חלב?", או "אל תיכנס למטבח, ככה לא תדע מה קורה שם והכל יהיה בסדר". או בלשונו הזהב של המשגב: הסכמה שבשתיקה, העלמת עין.

אז לא, כבוד האדמו"ר השגיב. אין פה שום הסכמה. שמירת מצוות היא לא פולקלור, כשרות היא לא בדיחה ושבת היא לא תחביב. בדיוק כמו שלא תגיד לטבעוני שלא יקרה לו כלום אם הוא יאכל קצת מזון מן החי. וכן, לרוב החיילים חשוב מאד שהאוכל בצה"ל יהיה כשר. אתה יודע מה? גם אם היה מדובר במיעוט, עדיין כך היה צריך לנהוג. מדינה יהודית וזה, אתה יודע. כן, אתה יודע, רק מתכחש. וכן, גם אם בכל הבסיס יש רק חיילת אחת שומרת כשרות, עדיין צריך לדאוג לכך שהיא תוכל לאכול קצת יותר מלחם עם שוקולד. גם אם כל מיני נשגבים בעיני עצמם נורא היו רוצים שהיא תשתחווה לרגליהם ותעריץ את הא‑לוהים שאין להם.

ספירת הגומר

היום חמישה ימים לחופש, שהם רק ההתחלה של המבוא של הפתיחה. הרחמן הוא יחזיר לנו את האחד בספטמבר במהרה בימינו, אמן סלה.

*** כדור אחד, פעמיים ביום ***

תובנות מהשבוע השלישי של גביע העולם:

1. המיסטיקנים אומרים שבסוף ארגנטינה עפה בגלל שהיא לא באה לירושלים. הריאליסטים אומרים שזה בגלל שמירי רגב קיללה אותם. ואני אומר שזה הרבה יותר פשוט: מי שלא מחויב להסכמים, לא מחויב על המגרש. מי שלא מחויב על המגרש חוטף רביעייה ועף הביתה.

2. ברכות ללואיס סוארז מאורוגוואי, שהצליח לעבור כבר ארבעה משחקים ועדיין לא נשך אף אחד.

3. פוטין שם עוד איקס על החגורה: גרמניה עפה, פולין בחוץ, ארצות הברית בכלל לא הגיעה. יכול להיות שאחרי סגירת הגיליון גם אנגליה הפסידה, וכל אויבותיה המסורתיות של רוסיה הלכו פיזדטץ.

4. ישראל הודיעה שהיא תעביר סיוע הומניטרי לכל הנפגעים מהתוקפנות הרוסית, הן בדרום סוריה והן בספרד.

5. ואגב ספרד, פורטוגל, ארגנטינה וגרמניה – עוד מישהו רוצה לומר שאין קשר בין מה שקורה במונדיאל לחשבון הפתוח עם העם היהודי?

לתגובות: dvirshrayber@gmail.com