בשבע מהדורה דיגיטלית

שבתון לחקלאי

שנת השמיטה הקרובה תחול רק בתרפ"ב, אבל יוזמה חדשה של משרד החקלאות תסייע לחקלאים לפתוח כבר השנה חיסכון שיאפשר להם לשבות בשמיטה.

יוסף ארנפלד , כ"ב בתמוז תשע"ח

החקלאי יחסוך שליש, המדינה תשלים שני שליש. שדה חקלאי
החקלאי יחסוך שליש, המדינה תשלים שני שליש. שדה חקלאי
צילום: הדס פרוש, פלאש 90

עד שנת השמיטה הבאה עלינו לטובה, בראש השנה של שנת תשפ"ב, יעברו יותר משלוש שנים, אבל בניגוד למנהג היהודי המקובל לדחות דברים לרגע האחרון, הגיע הזמן להיערך מבעוד מועד.

אחד האתגרים העומדים לפתחם של החקלאים הוא החיוב ההלכתי בהשבתת הקרקע בשנה השביעית. חקלאים המעוניינים להדר בהשבתת הקרקע לחלוטין בשנת השמיטה, מבלי להזדקק לפתרונות הלכתיים המאפשרים קיום מלאכות מסוימות או כרוכים במכירת הקרקע לנוכרי באופן זמני כמו היתר המכירה ואוצר בית דין, נקלעים לא פעם למצוקה כלכלית.

השבוע השיק שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל את קרן השמיטה - מסלול חיסכון מצטבר לחקלאים בהשתתפות המדינה. על פי הנוהל שפורסם באתר משרד החקלאות משביתי משקים, משתלות עצי פרי ומשביתי כרם יין יוכלו להתחיל כבר עכשיו ביצירת חיסכון על שמם, שישמש כמענק לשנת השמיטה הקרובה. על כל הפרשה של החוסך תשתתף המדינה ותשמור על התחייבות לטובת הגדלת החיסכון.

מנגנון החיסכון נבנה במודל המזכיר קרן השתלמות שבו על כל הפרשה של החוסך משתתפת המדינה באחוז כלשהו לטובת הגדלת החיסכון, כך שבתום התקופה מצטבר סכום נאה המאפשר לחקלאי לחיות בכבוד בשנה השמיטה. תנאי הסף בבקשות של משביתי המשקים הם פשוטים וברורים, והן מטופלות כל עוד המשק או החקלאי אינו פועל במסגרת הסדר היתר המכירה, הגידול המושבת לא עבר שינטוע במהלך שנת השמיטה, וכן המשק המושבת אינו נמצא באזור הערבה הדרומית, דהיינו מנחל פארן ודרומה.

"הרעיון הוא בדומה למורים שיש להם שנת שבתון, כאשר במהלך שש השנים קודם לכן הם חוסכים יחד עם המדינה, ואז הם יכולים לצאת ללמוד או לעיסוקים פרטיים אחרים", מסביר השר אריאל. "כמובן שלא כל אחד יכול לקחת מתי שהוא רוצה, אלא רק בשנת השמיטה. הצלחנו להגיע להבנה עם משרד האוצר, שהחקלאי שם שליש והמדינה משלימה שני שלישים נוספים בתוכנית חיסכון שמאפשרת לו לשמור על השמיטה כהלכתה באופן מלא. זו בשורה גדולה ויש התעניינות גדולה מאוד".

מה בעצם השתנה? גם קודם לכן המדינה תמכה בחקלאים משביתים.

"עד עכשיו בכל שנת שמיטה החקלאים היו רבים עם משרד האוצר, ורק בסוף השנה מעדכנים אותם בהפסדים ומגיעים להבנות. פעמים שהם קיבלו סכומים יפים ופעמים שפחות. אנחנו רוצים לעגן את זה בצורה מסודרת לבסיס התקציב. מצד אחד אנחנו דורשים מהחקלאי אחריות מינימלית, ומצד שני אנחנו אומרים לו שיש ידיעה ודאית כמה הוא יקבל מהמדינה".

מה לגבי מי שייזכרו להצטרף למיזם ברגע האחרון?

"אפשר להצטרף לקרן בכל שנה", הוא מבהיר, "ככל שמצטרפים יותר מוקדם, חוסכים יותר. במסגרת הסיכום עם משרד האוצר, דאגנו להשאיר תקציב של כמה מיליוני שקלים לשומטים שיגיעו ברגע האחרון. הם כמובן לא יקבלו כמו החקלאים שחסכו, אבל בהחלט נדאג שיקבלו מענה טוב ולא ירעבו ללחם. בסוף אנחנו רוצים שהחקלאים ייחשבו כמו מורים שיש להם קרן השתלמות שנפתחת פעם בשבע שנים בשמיטה, לכן אנחנו דואגים שתהיה העדפה למי שמגיע ברגע הראשון".

חבלי לידה

החקלאים שומרי השביעית מברכים על היוזמה. פנחס אפלטון, חקלאי ותיק ממושב מרגליות בגליל העליון, מגדל אבוקדו לפרנסתו. כבר שלוש שמיטות שהוא משבית לחלוטין את המשק שלו. "עבדתי קצת וגם אשתי, אז הסתדרנו, ברוך ה'", הוא מספר על השמיטות הקודמות. הבשורה על המיזם של משרד החקלאות מעודדת אותו. "אני ממילא שומר שמיטה, וכל שקל שייכנס בתקופה הזאת פשוט יעזור. אם אני יודע מראש שיש לי סכום, זה מאוד יקל עליי".

במהלך השנים הוקמו במטרה לסייע לשומרי השמיטה כמה קרנות פרטיות, שמגלגלות לא מעט כספים. מטבע הדברים, הקמת הקרן הממשלתית לא קלה לעיכול בשבילן. כזו היא למשל קרן השביעית, הגוף הגדול ביותר שמייצג חקלאים שומרי שמיטה ומעניק להם תמיכות נרחבות. גאב"ד קוממיות הרב מנדלזון, מי שעומד בראש קרן השביעית, הוציא מכתב התנגדות ובו הוא מבקש מהנוגעים בדבר במשרד החקלאות ובמשרד האוצר להניח לחקלאים עם רעיונות ויוזמות חדשות: "הותירו את המסורת המכובדת של שת"פ והסיוע לחקלאים גיבורי הכוח כפי שהיה עד כה, ללא כל הגבלות וסייגים שרק יכבידו על החקלאים וירחיקו אותם מקיום מצוות השמיטה", כלשונו.

במענה לפרסומים מדגיש השר אריאל כי אנשי משרד החקלאות ישבו עם אנשי קרן השביעית, עוד בטרם יצא הנוהל, ונתנו פתרונות למלוא הבקשות של קרן השביעית. "ובכל זאת בחרה קרן השביעית להתנגד לנוהל ולצאת נגדו", הוא אומר בתמיהה. אסמכתא לדבריו הוא מביא ממכתבו של הרב אפרתי, מראשי קרן השביעית: "בתחילה סברנו כי מכיוון שרוב החקלאים שומרי שמיטה לא ייכנסו לתכנית החיסכון הואיל והם מתקשים למצוא טרף לביתם ובוודאי אין בכוחם לחיסכון, הרי שהתוכנית תזיק לשמירת שמיטה... מחובתנו לציין כי השר אריאל וסגן שר האוצר הרב יצחק כהן פעלו ואף הצליחו שיינתן מענה נפרד לחקלאים שאינם חוסכים בקרן". אך למרות האמור לעיל, באופן די תמוה, הוא חותם כך את מכתבו: "השאלה הובאה קמיה מרן הגר"ח קנייבסקי והוראת מרן שליט"א הייתה להשאיר את המצב הקיים". במילים אחרות, הוא מכריע שלא לשתף פעולה עם הקרן.

למרות זאת השר אריאל לא נבהל ורואה זאת כחלק מחבלי לידה. "כדרכם של מיזמים חדשים, תמיד יש בעיות והארות וזה בסדר. השמיטה הזאת תהיה הרבה יותר משמעותית מבחינת שמירת שמיטה מקודמתה, ואני בטוח שזו שתבוא אחריה תהיה עוד הרבה יותר טובה. אני בטוח שאחרי שיראו שזה עובד ויהיה ניסיון של משרד החקלאות, ההתנגדויות ייעלמו. ברוך ה' אנחנו מתקדמים התקדמות משמעותית".

לסייע גם למטעים

על אף שבשמיטה האחרונה העבירו מכון התורה והארץ אלפי שקלים לחקלאים שהשביתו לחלוטין את קרקעותיהם, מציינים במכון כי החקלאים שמשביתים לגמרי את הקרקע בשמיטה הם רק חלק קטן מתוך מערך החקלאים בישראל, וכי הפתרון המוצג במיזם של משרד החקלאות נוגע לחלק מזערי ואינו דואג לתמונת המצב הכוללת של השמיטה במדינת ישראל.

"בגידולי שדה לא קורה כלום אם משביתים את הקרקע לשנה, אבל במטעים המצב הרבה יותר מסובך", מסביר מוטי שומרון, אגרונום במכון התורה והארץ, "חייבים להמשיך להשקות ולטפל במטע, אין אפשרות לתת לו ללכת לאיבוד, כי הרי בשנה השמינית מתכוונים להמשיך לגדל בו. כך גם לגבי כרמים. זה לא פשוט. המחיר עלול להיות שבמהלך השנה השמינית ואפילו התשיעית תהיה ירידה רצינית ביבול. אני מכיר כמה כורמים ששנתיים אחרי השמיטה עדיין הרגישו היטב את התוצאות. ללא ספק יש כאן הימור של החקלאי".

שומרון מחדד כי הבעיה לא מסתכמת בגידול עצמו: "חקלאים שמגדלים לייצוא, של פרחים או ירקות, יש להם בעיה. ברגע שאדם מפסיק לעונה שלמה, הוא בעצם יצא מהשוק. יהיה לו קשה מאוד, אם בכלל, לחזור לשוק". הוא מציין נקודה נוספת שלא קיבלה התייחסות: גידול ירקות במצעים מנותקים. "יש בזה לא מעט יתרונות, שאפשר להמשיך לגדל ואין בזה קדושת שביעית", הוא אומר, "מאידך, מדובר בעלויות מאוד גבוהות, להעמיד את השטחים ולהתאים אותם לשנה אחת. אבל זה טוב גם לציבור החרדי שלא סומך על היתר המכירה ומוכן לקנות מזה בשעת הדחק".

פרט לפתרונות הטכניים למחסור בפירות וירקות בשוק על ידי היתר מכירה או ייבוא, מבחינתו מדובר בסוגיה מהותית של מחיקת אוצר בית דין. "הרעיון של השמיטה הוא שהפירות יהיו קדושים בקדושת שביעית ויימכרו באוצר בית דין. אם נלך על מהלך גורף של השבתת משקים, בשביל מי שלא סומך על היתר המכירה אין בשוק כלום, רק ייבוא. השאלה אם זה מה שאנחנו רוצים. יש חוגים חרדיים שזו משאת נפשם, אבל זה גורם שלא יהיה מוצר כזה. אלא אם כן יהיה מסלול נוסף לאוצר בית דין, שאף פעם לא הצליחו לכסות את העלויות ותמיד היה צריך עזרה ותמיכה של המדינה כדי להתאפס כלכלית. כמו שיש קרן למשביתי משקים, צריך גם קרן שתומכת באלה שלא השביתו, עשו אוצר בית דין וספגו הפסדים".

"צריכה להיות אמירה שאנחנו רוצים בשביעית לאכול פירות שקדושים בקדושת שביעית. זוהי מהותה של השמיטה", הוא מבקש, "לא רק לא לעבוד, אלא גם שיהיו לנו פירות בקדושת שביעית. במציאות שאנחנו מדברים עליה, אם מישהו משבית את המשק יכול להיות שלא יהיו פירות בכלל. כל הפסוקים מדברים על זה. 'ואכלו אביוני עמך' - למה ה' התכוון, לעלים של העצים? זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת".