בשבע מהדורה דיגיטלית

השילוב הראוי

חוק שמשרד החינוך מקדם אמור לעשות סדר בתחום החינוך המיוחד בישראל, ולסייע לילדים בעלי צרכים מיוחדים להשתלב במערכת החינוך הרגילה

עפרה לקס , כ"ב בתמוז תשע"ח

להורים תינתן יותר זכות בחירה. אילוסטרציה, למצולמת אין קשר לכתבה
להורים תינתן יותר זכות בחירה. אילוסטרציה, למצולמת אין קשר לכתבה
צילום: דוד כהן, פלאש 90

כשהבן של רויטל לן-כהן היה בן חמש ובא איתה לגן השעשועים, חברה שפגשה פנתה אליה בפליאה ואמרה: "וואו, ולא ידעתי שהוא יכול לתת 'כיף' ולדבר עם ילדים בני גילו'.

לן-כהן, שנאבקת כל השנים על שילוב בנה המתמודד עם אוטיזם בחינוך הרגיל, השיבה לגברת: "זה בגלל שהוא נמצא בסביבה של ילדים 'רגילים'. אם הוא היה הולך לגן של חינוך מיוחד, הוא לא היה לומד את זה". לן-כהן, עורכת דין במקצועה, כבר שנים לא עובדת. הטיפול בבנה דורש זמן רב וגם לא מעט כסף. הטיפולים המשלימים שבנה, היום בן 15, זקוק להם מגיעים לעשרת אלפים שקלים בחודש. "השלמת שכר למשלבים שלו, טיפולים פרא-רפואיים, הוראה מתקנת, כל מה שהוא לא מקבל בבית הספר", היא מסבירה.

תיקון לחוק החינוך המיוחד שעבר השבוע בוועדת החינוך של הכנסת אמור להקל על לן-כהן ועל משפחות אחרות המבקשות לשלב את ילדיהן בחינוך הרגיל. ואולם החוק, שיובא בקרוב לאישור המליאה, ביקש אומנם להטיב עם המערכת, להוסיף תקציבים ולסייע בשילוב הילדים, אלא שהוא סופג ביקורת נוקבת מארגוני ההורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים. הם טוענים שהחוק יוביל דווקא לכך שיותר ילדים לא ישולבו בחינוך הרגיל אלא יגיעו למוסדות החינוך המיוחד, מה שיגזור עליהם אופק בעל תקרת זכוכית נמוכה מאוד. לטענת ההורים רף הזכאות שמציב החוק החדש לקבלת שירותי חינוך מיוחדים אינו ברור דיו. למודי סבל ממערכת שמנסה לחסוך על גבם, הם חוששים שהוועדות החדשות שיקבעו את הזכאות ייטו לאשר סלים מצומצמים לילדים. טענה נוספת היא שהחוק לא מכין מספיק את בתי הספר של החינוך הרגיל לקבל ילדים מיוחדים. כלומר, אם ילדים בעלי צרכים מיוחדים בכל זאת יגיעו לחינוך הרגיל, בתי הספר לא יידעו איך להתמודד איתם.

רק 35 מפקחים

"הבנו שמשהו לא עובד בחינוך המיוחד. בשלוש השנים האחרונות הוספנו לתקציב החינוך המיוחד שניים וחצי מיליארד שקלים, אבל ראינו שככל שהוספנו תקציבים היקף הבעיות רק עלה", כך מספר דודי מזרחי, מנהל אגף התקציבים במשרד החינוך. בעקבות כך הוקמה ועדה בין-משרדית שפגשה ושמעה מומחים ממגוון תחומים. הוועדה ישבה על המדוכה כמעט שנה, ובסיומה ניסחה את החוק החדש. מזרחי מבהיר כי לב החוק הוא מנגנון קביעת הזכאות של הילדים, בקרה ופיקוח עליו. "הבנו שבוועדות הקיימות אין מספיק אנשים, יש ניגוד עניינים וגם אצלנו במשרד הייתה בעיה של פיקוח ובקרה". הבעיות הללו גרמו לכך שגם במקרה שהילד היא אמור לקבל סל של טיפולים, הוא לא תמיד קיבל אותו. פעמים רבות המוסדות ניידו את השעות האלה, של טיפול פסיכו-סוציאלי, טיפול פרא-רפואי או הוראה מתקנת, למקומות אחרים במוסד. "כשיש רק 35 מפקחים בכל הארץ, זה לא מספיק כדי לוודא שהילד שזכאי לטיפולים האלה אכן מקבל אותם".

מזרחי מבין את חוסר האמון העמוק של ההורים שבעי הוועדות והביורוקרטיה. "כנראה שהמדינה ואנחנו הרווחנו את זה ביושר", הוא מודה בכאב, אולם מבטיח שמעכשיו זה ייראה אחרת. "בוועדות החדשות יהיו אנשי מקצוע מתחום החינוך המיוחד, עם השירות הפסיכולוגי, רווחה ועוד. המטרה היא שהשירות יהיה מקצועי יותר". מזרחי מסביר שתיקון המנגנון הזה, כולל קביעה מסודרת ושקופה של סל הטיפולים שהילד זכאי להם, היא לב ליבו של החוק החדש.

באותה הזדמנות הוחלט ליישם גם את המלצותיה של השופטת בדימוס דליה דורנר, שקבעה שההורים יוכלו לבחור אם ילדם ילמד במסגרת החינוך הרגיל או המיוחד, וכי סל הטיפולים שלו ילך איתו. "נכון להיום אין להורים אפשרות לבחור. ההורה יכול לבקש, אבל הוועדה מחליטה. עד היום הורה שרצה שהילד שלו ישולב בחינוך הרגיל עבר שבעה מדורי גיהינום". החוק החדש, מסביר מזרחי, יניח בפני ההורים את החלטת הוועדה ואת הפירוט, מה יקבל הילד אם ילך למסגרת של חינוך מיוחד ומה יהיה סל הטיפולים שלו אם יגיע למסגרת הרגילה. ההורים יבחרו.

מזרחי גם מתייחס לתלמידים שיש להם לקויות למידה או בעיות קשב וריכוז אך אינם מגיעים לסף החינוך המיוחד ולכן לא תוקצבו מספיק. הורים לילדים כאלה מוסיפים אלפי שקלים בחודש על מגוון טיפולים ואינם זכאים לשום תמיכה מהמדינה. בשביל הילדים האלה תיתן המדינה תוספת של 240 מיליון שקלים, תקציב שייכנס כבר בשנת תשע"ט.

למרות שנראה כי הושקעה כאן חשיבה מקיפה, שלל ארגוני ההורים לילדים עם צרכים מיוחדים מתנגדים לרפורמה. "זה מקומם אותי. במסגרת הרפורמה אנחנו מוסיפים חצי מיליארד שקלים, וחלק מהארגונים טוענים שזו רפורמה איומה ונוראה", אומר מזרחי, "אלה פשוט אמירות שקריות. ברפורמה אין פגיעה של שקל בחינוך המיוחד ובשילוב בחינוך הרגיל".

המערכת לא מוכנה

עו"ד רויטל לן-כהן, שעומדת בראש קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, היא מהמתנגדים החריפים לחוק החדש. היא חושבת שהוא פוגע באופן משמעותי במי שמבקש לשלב את ילדיו בחינוך הרגיל: "הושקעו בו המון תקציבים, אבל בשילוב יש מיעוט תקציבים ותת תנאים". לדבריה, למרות שנקבע בוועדת דורנר כי ההורים יכולים לבחור וסל הטיפולים של הילד הולך איתו, הרי שילד שהולך לחינוך המיוחד מקבל שנת לימודים ארוכה יותר, יום לימודים ארוך יותר והזנה. "כל זה שווה הרבה מאוד כסף שילד שהולך לשילוב לא מקבל. הדבר הזה יגרום להורים לבחור בחינוך המיוחד. בכסף הזה, שמגיע לילד, אני רוצה לקבל עוד שעות סייעת, עוד שעות הוראה מתקנת, אני רוצה להקטין את הכיתות הרגילות כדי שיוכלו לקבל את הילדים המיוחדים". בנוסף לכך טוענת לן-כהן כי המערכת כלל איננה מוכנה לקלוט את ילדי השילוב. מורים שאין להם הכשרה בחינוך המיוחד יצטרכו לנהל כיתה שיש בה ילדים שמתמודדים עם מגוון של לקויות. הסתדרות המורים הביעה אף היא דאגה מיישומו של החוק באופן נמהר מדי, מבלי שהמורים יקבלו הכנה נדרשת ומבלי שבתי הספר יקבלו את כוח האדם הדרוש.

במשרד החינוך אומנם אומרים שהם יעשו את עבודת ההכנה הדרושה, אך לן-כהן הייתה רוצה לראות קו תקיף יותר של המשרד: "היום משרד החינוך לא יכול להכריח את המורים לקבל הכשרה של חינוך מיוחד. אני מצפה מהמשרד להגיד למורים שזו הכשרת חובה, כמו שמורה לכיתה א' חייב להיות בעל הכשרה לחינוך לגיל הרך".

"ההורים רוצים ליישם את כל ההמלצות של כל הוועדות ככתבן וכלשונן, אבל זה עולה 900 מיליון שקל בבסיס התקציב, כל שנה, כסף שאין למשרד החינוך", אומר מזרחי בתגובה. "כשהיינו צריכים לקבל החלטה אסטרטגית מה עושים, אם אנחנו עושים תיקונים משמעותיים או שנחכה עד שיום אחד יגיעו ה-900 מיליון, החלטנו לעשות את זה עכשיו. יש עשרות אלפי ילדים שלא יכולים להשתלב בחינוך הרגיל, שאין להם מענה, ילדים עם פיגור בינוני מורכב. קשה יותר לשלב אותם ואנחנו צריכים לדאוג גם להם לכיתות. אי אפשר לקחת את כל התקציב לטובת שילוב".

חוק בן שלושים שנה

"אני לא דן אף הורה, גם אם הוא יטיח בי דברי בלע ומשטמה, וזה קרה", אומר יו"ר ועדת החינוך חבר הכנסת יעקב מרגי, "אבל הארגונים לא הוגנים. יש ניצול ציני של ההורים לילדים עם הצרכים המיוחדים. עם כל הדה לגיטימציה והדיסאינפורמציה, אם אני לא הייתי יושב בעצמי בתוך הוועדה גם אני הייתי משתכנע שהחוק רע". ח"כ מרגי אומר ששליש מדיוני הוועדה שלו, והם לא מעטים, מוקדשים לנושא החינוך המיוחד. "אני כל כולי מגויס לנושא הזה. החוק הקודם נחקק לפני כמעט 30 שנה. כל מה שקרה מאז ועד היום היו נהלים ונוהגים שהתקבעו במהלך השנים והם לא פעלו לטובת ההורים. כעת החליטו לעשות סדר בכל הנושא".

ההורים טוענים שהחוק החדש מסליל את הילדים לחינוך מיוחד, בכך שילד שילך ללמוד בבית ספר של חינוך מיוחד יקבל יותר מילד שיגיע לבית ספר רגיל.

"נכון. ילד שילך לחינוך הרגיל לא יקבל הארכת יום לימודים ושנת לימודים ארוכה. לא הסתרנו את זה. אבל ילד בשילוב מקבל ערך מוסף. יש סביבו המון לוגיסטיקה. מישהו תמחר את הערך הזה? את הלוגיסטיקה? יש בדברים האלה חוצפה. הורה רוצה להתחשבן עם המדינה ולומר חסכת או לא חסכת? אנחנו מביאים מיליארדים לתקציב החינוך ואני סונט במשרד החינוך ובודק שזה מגיע לכל ילד".

מרגי מדבר גם כחבר כנסת אבל גם כאבא. "עד היום השילוב במדינת ישראל היה ללא מעטפת. אני אבא לילד שהיו לו קשיים אובייקטיביים משלו בתוך המערכת. המורה לא ידע מה מתחולל אצל הבן שלי ולא ידע מה צריך לעשות איתו. מעכשיו תהיה מעטפת, יהיו חדרי הכלה ויהיה בבית הספר צוות רב-מקצועי". החוק יוחל בהדרגה משנת הלימודים תש"פ כפיילוט, ומרגי מבטיח לעקוב אחרי יישומו.

ציפי כץ היא אמא לשלושה ילדים שהתמודדו עם קשיי קשב וריכוז, ויסות חושי ואתגרים נוספים, ונזקקו להוראה מתקנת. כל חייה היא נאבקת על השילוב שלהם. שניים נמצאים בחינוך הרגיל ואחד בחינוך המיוחד. לקויות הלמידה, הפרעות הקשב והריכוז ולקויות רבות נוספות אינן מוכרות בביטוח הלאומי. כל ההוצאות על הטיפולים והתמיכה הרגשית והנפשית בהם מושתים על הבית. החוק החדש אמור להיות בשורה בשבילה, כאשר לראשונה מוסיפים סכום נכבד לטיפול בילדים האלה, אבל מניסיונה הרב והכאוב היא לא מאמינה. שעות שניתנו לילדים שלה בעבר נלקחו על ידי המנהל לילדים אחרים. כשניסתה להעביר את הבן שלומד בחינוך המיוחד לחינוך הרגיל היא נתקלה בתשובה שאין תקציב לתת לו את מה שהוא צריך ובחוסר רצון מפליג. "אין אכיפה בשטח, לא הייתה ולא תהיה. המורים לא מבינים בתחום ולא מוכשרים לטפל בחינוך המיוחד. יש תיאוריה ויש מציאות ואין תיאום ביניהן".

גם מבחינת לן-כהן הכנסת חוטאת לילדים בעלי הצרכים המיוחדים. "חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות וגם בג"ץ קבעו שזכות בסיסית של אדם היא להיות חלק מקהילה. חינוך מיוחד הוא שירות ולא מקום. מוסדות לחינוך מיוחד זו תפיסה חברתית מוטעית מבחינה מוסרית ומשפטית. אנשים לא אמורים להיות מזוהים לפי האבחון שלהם". מבחינתה החוק החדש דורס את ערך היסוד של שוויון והיא מתכוונת לעתור לבג"ץ.