בשבע מהדורה דיגיטלית

שוויון בנתק

הן הקואליציה והן האופוזיציה נמצאות במצב זהה – פילוג פנימי סביב חוק הגיוס

ניצן קידר , כ"ב בתמוז תשע"ח

האיום החסידי לפרוש מהקואליציה התקבל בהפתעה. לפיד עם ליצמן וגפני
האיום החסידי לפרוש מהקואליציה התקבל בהפתעה. לפיד עם ליצמן וגפני
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

משהו קורה בכנסת ישראל. זהות מטרות גורמת לחלק מהאופוזיציה, שאין ספק לגבי עומק השסע בינה ובין הקואליציה, להצביע פעמיים בתוך שבוע אחד בעד הצעות חוק שמקדמת הקואליציה.

חוק קיזוז כספי המשכורות למחבלים ובני משפחותיהם נתמך על ידי רוב האופוזיציה. חוק הגיוס נתמך על ידי סיעת יש עתיד, למגינת ליבם של יתר חברי האופוזיציה.

לגבי חוק קיזוז משכורות המחבלים, אפשר פשוט לומר שהצדק ניצח. גם בשמאל וגם בימין מבינים את חשיבות המהלך, וכששומעים חברי כנסת מהמחנה הציוני מדברים על נחיצות החוק וחשיבותו, הדבר מעיד על הקונצנזוס הנדיר שהושג סביב נושא נפיץ בדרך כלל – יחסי ישראל והפלשתינים.

בחוק השני המציאות מסובכת יותר. המחנה הציוני לא תמכה בחוק הגיוס מכל מיני סיבות, אף אחת מהן לא הייתה עניינית. עיון מדוקדק בחוק מעלה את המסקנה שהנוסח הנוכחי שלו אולי אפילו חריף יותר מזה של חוק הגיוס הקודם. נקבעו יעדים ומכסות, נקבעו כללים, אין שריונים למתמידים אם החוק מתבטל ויש אפילו סנקציות פליליות. בסיעה של יאיר לפיד הבינו זאת מהרגע הראשון.

ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) התקשה להבין השבוע מה רואים במחנה הציוני שלא רואים במפלגתו. "בחוק הזה הגדילו לעשות והוסיפו סנקציות כלכליות, שבחוק של יש עתיד בעבר לא נדרשו. בחוק שלנו דובר על 1,800 עילויים שנשארים בכל מקרה, גם אם החוק מבוטל, מה שאין בחוק הזה. אני חושב שהוא מחמיר יותר עם החרדים", אומר שטרן.

מנגד, גם הפילוג בתוך חלק מהסיעות החרדיות הוא גדול. בש"ס יודעים בדיוק לאן מכוונים – החוק רע מבחינתם, אבל עם שינויים כאלה ואחרים הוא יהיה בגדר נסבל. אבל אצל אחותה האשכנזית המחולקת לשתי סיעות, המצב שונה. גורם ביהדות התורה סיפר ל'בשבע' כי "יש בסיעה מי שהופתע לשמוע את סגן השר ליצמן מכריז על אפשרות של עזיבת הקואליציה. זה לא דובר כלל בתוך הסיעה ולא סוכם. יש כאן חוק שאפשר לתקן ונוכל לחיות איתו".

מי שראה כיצד מתנהלת הוועדה בכנסת שעוסקת בחוק הגיוס, ראה כיצד מנהלים דיון ענייני. בלי פרובוקציות, בלי הרבה רעש, עם המון רצון טוב לפשרה. המפלגות החרדיות יודעות שלא בטוח שכל זה יהיה מנת חלקן גם בממשלה הבאה. ביהדות התורה יש מי שמרגישים שהם נגררים אחרי אינטרס של ח"כ אחד או שניים, במקום לעשות את מה שבאמת טוב לציבור. השאלה הגדולה ביותר היא אם בתוך פחות משבוע, מועד תום מושב הקיץ, אפשר להגיע להסכמות. השעון מתקתק וגם בג"ץ נושף בעורפה של הממשלה בנוגע לחוק גיוס חדש.

ההערכה הרווחת, נכון לסוף השבוע הזה, היא שאם יהיו פשרות – הן ייסגרו הרחק משולחן הוועדה לכל המאוחר בתחילת השבוע הקרוב. אם הצדדים יראו שהפערים עדיין גדולים, תיעשה פנייה לבג"ץ תוך הצגת תהליך ההידברות בוועדה, בתקווה שיינתן עוד זמן לחקיקת החוק שתתרחש במושב החורף.

קיזוז בלי מתנגדים

בחזרה לחוק קיזוז משכורות המחבלים. הפלשתינים הודיעו שהם אינם מתכוונים להיכנע ללחץ בנושא, אבל במדינות אחרות השינוי כבר מתחיל. ארצות הברית הודיעה על הפסקת המימון שמועבר למחבלים ובני משפחותיהם. גם אוסטרליה ומדינות נוספות עשו כך.

ישראל פעלה במישור הבינלאומי מאחורי הקלעים כדי שזה יקרה, ובכל זאת לא הייתה הראשונה שחוקקה את החוק. מדוע? הוויכוח סביב החוק בתוך הקואליציה נגע למנגנון ההשהיה שלו. בסופו של דבר, המליאה אישרה את ההצעה בלי הסעיף שביקש להכניס ראש הממשלה, לפיו הקבינט יקבל שיקול דעת נרחב אם לקזז את הכספים בפועל או לא.

הכנסת בעצם אמרה שבמקרה זה אין צורך באיזונים ובלמים, כי המצב פשוט: שילמת כסף למחבלים ולמשפחותיהם – לא תקבל את כספי המיסים כדי לעודד פגיעה במדינת ישראל. הרשות הפלשתינית משלמת יותר ממיליארד דולרים בשנה למחבלים הללו, כפרס על מעשי הזוועה והטרור שביצעו.

ראש הממשלה, שרואה את המפה המדינית, יודע שאם וכאשר תוכנית אמריקנית לשלום תוצג כשהפלשתינים חלק ממנה, הוא כבר לא יוכל להמשיך בקיזוז. הפעם, וזה לא קורה הרבה בממשלה הנוכחית, הראש הימני יותר ניצח: מנגנון ההשהיה בוטל, ואם ראש הממשלה ירצה למצוא פרצה כדי לבטל את הקיזוז הוא יצטרך לחזור לכנסת.

יש חשיבות רבה באישור החוק הזה ובמסר שהוא מעביר לעולם על נחישותה של ישראל להיאבק בתשלום המשכורות למחבלים, בעיקר מכספי סיוע בינלאומיים. במפה הבינלאומית אכן נרשמת תזוזה: ההחלטה אומנם קיבלה הדים בעיתונות הערבית הבינלאומית, אבל מחוץ לה לא נשמע שום גינוי. האיחוד האירופי דמם, מדינות ערב המתונות שתקו, ורק הפלשתינים ניסו לקבל כותרות. הם קיבלו אותן, איך לא, בעיקר בעיתונות הישראלית.

הפלשתינים הולכים ומאבדים קרדיט בינלאומי. הפניית הגב לאמריקנים נעשית בדיוק בתקופה הלא נכונה, כשהנשיא טראמפ נמצא במסע נחוש להחזיר את ארצות הברית למרכז העניינים הדיפלומטי, אחרי שנותיו של הנשיא הקודם אובמה. אפשר לראות זאת בסוגיה האיראנית, כשלאט לאט חלק ממדינות אירופה וגם מדינות ערביות מתחילות ליישר קו עם משטר הסנקציות.

גם בסוגיה הפלשתינית דואגים אנשיו של הנשיא לדבר באוזני כל מי שאפשר על חוסר שביעות הרצון. בשיחה האחרונה בין טראמפ למלך עבדאללה, על פי גורמים אמריקניים, טען המלך כי הוא מיואש מההנהגה הפלשתינית. הנשיא שמע והפנים. בשיחות שקיימו כאן באחרונה ג'ארד קושנר וג'ייסון גרינבלט, שליחיו של טראמפ למזרח התיכון, דיברו כבר על שיתופי פעולה אזוריים. טראמפ לא מתכוון לחכות לפלשתינים, אבל רוצה לדאוג שההנהגה תרגיש את זעמו. הוא לא איש שמוכן לסבול התעלמות.

בינתיים ישראל היא המרוויחה הגדולה. השבוע נחגג יום העצמאות האמריקני, ובשנה האחרונה – בוודאי בסוגיה הישראלית-פלשתינית – לישראל יש רק הישגים. 'תוכנית המאה' לא הוצגה וכנראה גם לא גובשה סופית. "כשתגובש", אומר לנו גורם אמריקני בכיר, "היא תהיה הרבה יותר טובה מכל מה שהכרתם עד כה מממשלים אחרים".

האם הגישה האמריקנית כלפי הפלשתינים תחדור בסופו של דבר ליתר מדינות העולם, בין היתר בזכות סיפור התשלום למחבלים? ימים יגידו, אבל יש סימנים ראשונים לכך שהתשובה חיובית.

הסדרה בהמשכים

ימים ספורים אחרי שהצגנו כאן ב'בשבע' את החלטת הקבינט המקורית בנוגע לצוות ההסדרה במשרד ראש הממשלה, ואת חוסר ההתקדמות במרבית הסעיפים שלה, התכנסה השבוע ועדת הפנים של הכנסת לדיון מיוחד בסוגיה, ביוזמת שדולת ארץ ישראל בכנסת.

ההישג המרכזי הוא שלראשונה מאז הוקם הצוות, סוף סוף הגיש משרד ראש הממשלה לאוצר בקשה להעביר את התקציב שהוקצה לו, בסדר גודל של כמה מיליוני שקלים. נציג התקציבים באוצר אף הפתיע וסיפר שבמשרד המתינו שהממשלה תבקש את הכסף, אבל היא התעכבה יותר משנה.

התקציב צריך להיות מאושר בוועדת הכספים עוד לפני תום מושב הקיץ, אבל גם האישור שלו לא יפתור את הבעיה שנותרה פתוחה – איוש עשרת התקנים שהקצה הקבינט. המשכורות הנמוכות יחסית לא גורמות לאף איש מקצוע לקפוץ על ההצעה.

לדיון החשוב הזה לא הגיעו נציגי משרד ראש הממשלה. מי שכן הגיע, כדי להמחיש את חשיבות הנושא, הוא יושב ראש הכנסת. היו"ר יולי אדלשטיין לא חסך ביקורת: "תפקידו של הבית הזה למצוא פתרונות של חקיקה להסדרת ההתיישבות. קמה ועדה, כבר שנה וחודשיים ששום דבר לא קרה עם זה. אני חושב שמתפקידו של הבית הזה הוא לפקח. אם אין כוונה להקים את הוועדה הזאת, אז צריך להגיד: חברים, טעינו. אני מבקש שהוועדה הזאת תמשיך לפקח ותדרוש תשובות ברורות בנושא".

בתום הדיון קראה הוועדה לממשלה להחליט לאלתר על הכנת רשימה מיידית של יישובים ושכונות המיועדים להסדרה, ולקבוע כי יישובים אלו יהיו בתחתית סדר העדיפויות להריסה. בנוסף לכך היא קראה לאפשר למועצות האזוריות שהיישובים ייכנסו לשטח השיפוט שלהן במסגרת ההסדרה, לספק ליישובים אלה את מלוא השירותים המוניציפליים והתשתיות. ראוי לציין שהעבודה הזאת, רשימת יישובים להסדרה ומיפוי שלהם, נעשית גם בימים אלה, כהכנה לרגע שבו הצוות יתחיל לפעול במלוא הכוח.

גם בממשלה התעוררו בימים האחרונים. כמה משרי הליכוד והבית היהודי דאגו ליידע את ראש הממשלה באשר לחוסר שביעות רצונם מהעובדה שמהלך הסדרת היישובים תקוע. זה עדיין לא אומר דבר. לנתניהו יש סדרי עדיפויות, ולא בטוח שנושא ההסדרה הוא זה שמעסיק אותו כרגע. אחד השרים סיפר לנו שלהערכתו, בקרוב תגבר הדרישה מראש הממשלה להתייחס לנושא בקולו במטרה להכריח אותו לקדם את הנושא, שתקוע בעיקר בתוך משרדו.

יותר מ‑3,000 משפחות בכ‑70 יישובים ממשיכות בינתיים להמתין. שתי ועדות מקצועיות כבר ישבו על המדוכה ונתנו את כל הכלים המשפטיים. הכנסת אמרה את דברה. עכשיו רק צריך שמישהו יתעורר כדי שהצוות הזה יצא לדרך, ויחל בעבודה שלשמה הוקם.

לתגובות: nitsankeidar@gmail.com