לצד המאשימים את ממשלת ישראל הנוכחית באחריות למצבה הקשה של יהדות התפוצות והתמודדותה עם ההתבוללות, יש מי שטוען כי בעידן שבו יכול כל אדם לבחור לעלות לישראל והישארותו בגולה נעשית מדעת ומרצון, לא תוכל מדינת ישראל לעשות הרבה למענו.
בשבת האחרונה קיים ארגון תורה מציון במגדל עוז שבת מיוחדת עבור שליחים היוצאים לפעילות ציונית בתפוצות, וביומן ערוץ 7 שוחחנו עם ראש מטה איגוד ההסדר, מולי יסלזון, שהתייחס במפגש עם השליחים ליכולותיה של מדינת ישראל לחזק את הקהילות בעולם.
"אין ויכוח על כך שבדור המיוחד שלנו האפשרות להגיע לכאן היא הרבה יותר ריאלית, אבל עם זאת, הערבות ההדדית שלנו כעם היהודי מתוך הכותרת 'את אחי אני מבקש' היא יסוד ניצחי של העם היהודי. כחמישים אחוז מהעם היהודי לא כאן וכשאנחנו מתפללים על קיבוץ נדחי ישראל צריך להבין מה המשמעות", אומר יסלזון.
"האתגרים היום של חיזוק הקהילות וחיזוק הזהות היהודית בכל מקום בעולם ללא סייגים וגבולות, זו הצלת נפשות אל מול נטישה ועזיבה בכל שנה של מי שהוגדרו יהודים ונפלטים מעם ישראל. הרבה אנשים לא חשופים לדבר הזה ושליחים שיוצאים מעולם התורה, יחד עם הרבה שליחים מארגונים נוספים, הם ממוקדי מטרה לחיזוק הזהות היהודית. הם עובדים בבתי ספר ובמרכזים קהילתיים או תורניים.
''אנחנו, באיגוד ישיבות ההסדר, קולטים כארבע מאות צעירים מחו"ל שרבים מהם מתגייסים עם בני ישיבות ההסדר. לכן הקשר עם יהודי התפוצות הוא קשר בל יינתק לבל יידח ממנו יידח".
"אנחנו עושים השתדלות, לפעמים קטנה, אבל כל השתדלות קטנה של כל יהודי שנכנס לשליחות הזו מדגישה בפניו את החיבור לעם ישראל, שכרגע נמצא שלא בארץ ישראל לבין היושבים כאן", אומר יסלזון ועל כך אנחנו שואלים אם ייתכן שהעובדה שישראל שולחת שליחים ההופכים את ההישארות בחו"ל לנוחה יותר היא מנוגדת לשאיפה להעלות אותם לישראל. יסלזון משיב: "אין כאן עניין של נוחות. יש כאן עניין של הצלת נפשות, לגעת בנשמות של יהודים שנמצאים בכל מקום בעולם. להגיד שאם יהיה להם יותר רע יהיה יותר טוב, זו גישה לא נכונה".
"צריך לעשות את כל המאמצים. לממשלת ישראל יש משרד שעוסק בתפוצות, מדינת ישראל חזקה ויכולה לתמוך בהרבה מאוד קהילות. נכון שצריך לקרוא לעלייה, אבל עוד מעט לא יהיה עם מי לדבר. בוודאי שצריך לחזק את הקהילות שעוסקות בחסד, בקירוב נידחים ובדאגה לזהות. יש לנו אחריות לעניין הזה ואנחנו מצטרפים למאמץ הזה ומצדיעים לאותם שליחים שיוצאים למשימה הזו, ומקבלים בברכה את הבחורים שמגיעים אלינו לישיבות לקראת השנה הבאה".
לאחר שתיאר כמה דוגמאות מהפעילות של ארגונים כדוגמת 'תורה מציון' המקימים כוללים ומדרשות לבנות וחישוק המוסדות הללו על ידי צעירים המצטרפים לקהילות, שבנו ושאלנו אם אין בכך כדי לחזק את הישיבה על סיר הבשר של הישיבה בתפוצות במקום לעודד עלייה ארצה.
יסלזון סבור ש"באשר הוא שם, בכל מקום בו נמצא יהודי, שם יש לתת לו עזרה" ומזכיר את המודל של תנועת חב"ד ובתי חב"ד שהוקמו בכל מקום בעולם עם מסר של שליחות עם מוטיבציה אדירה לחיזוק יהודים באשר הם שם, ובדיוק על כך שאלנו אם המודל הזה בדיוק מלמד על ההבדל בין תנועת חב"ד שאינה רואה במדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו והאדמו"ר שלה בחר לשכן עצמו בארה"ב, ובשל כך יתכן וערכה של העלייה לישראל אינה בראש מעייניה, לעומת הציונות הדתית שתפיסתה הפוכה.
על כך משיב יסלזון כי תפקידו של אדם לעשות את השתדלותו, גם אם היא דליית מים בכפית מהים, גם אם היא קטנה. "אנחנו עושים את ההשתדלות שלנו והקב"ה יעשה את הטוב בעיניו. אין שום אמירה של שליחים שיישארו שם, אבל אנחנו עדים במשך עשרות שנים לכך שכאשר השליחים חוזרים לכאן הם מושכים איתם את הצעירים ורבים אחרים. אנחנו לא מתבלבלים.
''המסר מאוד ברור, אבל כל קריאה לחולשה, קריאה לניתוק ואולי אפילו להרע את התנאים שלהם, היא קריאה מנוגדת לכל היגיון. עלינו להושיט יד. כרגע יש מקומות בעולם ששם זו שאלה של כל יום. בכל יום יהודים הולכים לאיבוד והרבה אנשים לא ערים לתופעה הזו שצריכה להדיר שינה מעינינו".