לזהות את מקור הטראומה
לזהות את מקור הטראומהצילום: פלאש 90

בימים האחרונים דווח על שינוי נהלים בביטוח הלאומי ועל פיהם אזרחים הסובלים מפוסט טראומה בעקבות מה שמוגדר כמצב ביטחוני מתמשך יקבלו הכרה כנפגעי פעולות איבה גם ללא ציון האירוע ממנו נפגעו.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם ד"ר קרן מינץ-מלחי, מרצה באוניברסיטת אריאל, מומחית לפוסט טראומה, על משמעות החיים בצל הפוסט טראומה.

"יש כמה שלבים ורבדים בהתפתחות ההפרעה", אומרת ד"ר מינץ-מלחי ומפרטת: "בדיאגנוזה של פוסט טראומה יש שלבים בהתפתחות ההפרעה. יש תגובות ראשוניות בימים הראשונים, לאחר מכן בחודש הראשון ובהמשך מדובר בהפרעה פוסט טראומטית. יש אנשים שעברו בילדות מצבים מתמשכים בעקבות מצבור של אירועים. בדרך כלל מדובר באירועים בעקבות התעללות והזנחה וכו' ואז מדובר בתופעה הרבה יותר מורכבת".

על מצבי מלחמה מתמשכים אומרת מינץ-מלחי כי במצבים שכאלה "נראה במידה רבה תמונה דומה כי האישיות נרקמת כשכל הזמן אני דואג למצב הביטחוני והדבר יכול להשפיע על כל האופן שבו אני חווה את עצמי. אנחנו יודעים להגיד שיש מצבור סמפטומים שאנשים מתמודדים איתם. יש סימפטומים חודרניים כמו פלאשבקים ויזואליים של מראות ריחות או צלילים שחוזרים, יש סימפטומים של הימנעות, מצב שבו אדם נמנע מלעשות דברים כדי למזער את המפגש עם מה שמזכיר את האירוע הטראומתי. יש סימפטומים שמתאפיינים בעוררות יתר כמו בהלה והדוגמה הקלאסית היא חייל ששומע זיקוקים ומחפש מסתור מתחת שולחן כי יש לו תחושה שמשהו הולך לקרות. זו תגובה לא מותאמת של מערכת רגשית שיוצאת מאיזון".

"יש גם סימפטומים שקשורים במחשבות ורגשות שהולכות לכיוונים השליליים כמו חרדה, דיכאון, אנשים שלא סומכים על אנשים, שחשים שהעולם לא בטוח ויש שינוי יסודי באופן שבו אדם חווה את עצמו בעולם ואת העולם כמקום מוגן ובטוח".

"כשמדובר בפעולות איבה ידובר באירועים מתמשכים", אומרת מינץ-מלחי ומציינת כדוגמה מציאות בה ילד עסוק בתגובות הישרדות כי הגוף שלנו בנוי לשרוד מצבי טראומה, אך את זאת הוא עושה במקום להיות עסוק במשימות ההתפתחויות כמו לימוד, רכישת חברויות, בכך הוא מאבד יכולות לימוד, ריכוז וכיוצא באלה והדברים באים לידי ביטוי במספר לא מבוטל של אפיקים, בין השאר גם בפגיעה במצב הפיזיולוגי שמשתנה, במצבים מתמשכים של סטראס ואף בהשפעה על המערכת החיסונית ועוד.

"מחקרים בארה"ב מסוף שנות התשעים על אירועי דחק בגיל הילדות בדקו מצבור של מקרים כמו התעללות, אלימות מילולית, אלכוהוליזם, כליאה הורית ועוד, והמחקרים ראו באירועי ילדות כמשפיעים על הבריאות של אנשים עם יותר מחלות לב ריאה, בעיות של התנהגויות בריאות לא טובות שונות, לכן חשוב לתת הכרה".

בהמשך דבריה הדגימה ד"ר מינץ-מלחי כיצד ניתן לפענח את מקורות התנהגויותיו של מי שחי תחת פוסט טראומה, והדבר נעשה על ידי ניתוח משותף של תחושותיו בעת התפרצויות במקום העבודה או במקום אחר, ודרך הניתוח המשותף להגיע אל הרגע בו החל הכול וממנו לפענח את ההשלכות עד לימים אלה. "הרבה ממה שאנחנו חווים וחווינו מעצבים את מי שאנחנו והאופן שבו אנחנו חושבים ומרגישים וקיים חיבור בין הדברים. בטיפול אנחנו מבצעים את החיבור הזה ומסייעים לשחרר את ההשפעות מהאירועים בעבר על ההווה".