מבקר המדינה:
יותר מ-2 מיליון אזרחים בלי מקלטים

כרבע מהאוכלוסייה בלי מיגון תקני, בעיקר במגזר הלא יהודי. עוד קובע המבקר: תקציבים ממשלתיים מגיעים למאחזים לא חוקיים בבנימין.

עדו בן פורת , כ"ו בתמוז תשע"ח

יורדים למקלטים. אילוסטרציה
יורדים למקלטים. אילוסטרציה
פלאש 90

מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף שפירא, פרסם אחר הצהריים (שני) דוח על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2018.

הביקורת ברשויות המקומיות שנבדקו מקיפה מגוון נושאים, הן מערכתיים הן נקודתיים, שעוסקים בביטחון ובבטיחות, בקיום מכרזים והתקשרויות, בהקצאת מקרקעין, במתן תמיכות, בקבלת עובדים, באישור תקציבים בלתי רגילים ובהיבטים של תכנון ובנייה ושל רישוי עסקים.

בהתבסס על הנחיית המבקר לגבי ביצוע ביקורות בנושאים מערכתיים שיש להם נגיעה לכמה רשויות מקומיות, נבדק הנושא של מיגון ומקלוט בשטחן של רשויות מקומיות מהמגזר הלא יהודי בצפון ובדרום.

מהדו"ח עולה כי במרץ 2018 לא עמד מיגון תיקני לרשות כרבע מכלל האוכלוסייה (יותר מ-2 מיליון תושבים). במגזר הלא יהודי בצפון ובדרום מצב המיגון והמקלוט עגום במיוחד. כמעט למחצית מהתושבים במגזר זה (כ-550,000 נפש) אין מיגון תקני.

גם המחסור במיגון במוסדות החינוך במגזר הלא יהודי גדול במיוחד, ואין מיגון לשעת חירום לכ-38% מהתלמידים. ממצאי הדוח מחייבים טיפול ברמה הלאומית, הן במחסור החמור בתשתיות מיגון והן בליקויים הנוגעים לתחזוקת המקלטים ולציוד המצוי בהם.

ביקורת מערכתית נוספת שנערכה היא בנושא גביית ארנונה ממשרד הביטחון (דו"ח מעקב). הדו"ח מצביע בין השאר על התנהלות לא ראויה של משרד הביטחון במגעיו עם הרשויות המקומיות ועל סחבת והתחמקות שנקט כדי שלא יבוצעו מדידות במחנות הצבא השונים, אשר אילצו את הרשויות המקומיות להגיש תביעות משפטיות ולהגיע להסדרי פשרה עם המשרד.

טוהר מידות, מנהל תקין, בזבוז כספי ציבור

המבקר ערך ביקורות עומק גם במספר רשויות מקומיות, בהן עיריית ראשון לציון, עיריית אשדוד, עיריית רחובות, מועצה אזורית מטה בנימין ומועצה אזורית חבל מודיעין.

בפרק העוסק בעיריית ראשון לציון נבדקה עסקת מקרקעין בפארק האגם: חקירת המשטרה הקרינה על לוח הזמנים של ביקורת זאת ועל מועד פירסומה. הביקורת העלתה ליקויים חמורים בפעולות העירייה והוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ראשון לציון בכל הקשור לעסקה למכירת זכויותיה של העירייה על קרקע הצמודה לפארק האגם ליזם פרטי לשם הקמת מרכז לכנסים, אירועים ומסחר.

הפעולות נעשו תוך הפרת הדין ותוך מתן הטבות של ממש ליזם על חשבון הציבור. העירייה נתנה עדיפות לקידום האינטרסים הפרטיים של היזם על חשבון האינטרס הציבורי, תוך פגיעה בעקרון השוויון ופגיעה קשה באמון הציבור. העירייה אישרה תכנית איחוד וחלוקה שיזם היזם במגרשים נשואי הביקורת מבלי להבטיח את שמירת האינטרסים שלה בנכס שבבעלותה. העירייה החכירה ליזם ב-2010 את זכויותיה במגרש ליזם, ללא מכרז שלא כדין. העירייה הסתמכה על חוות דעת משפטית שהתבססה על עובדה שגויה; בישיבת מועצה אותה ניהל ממלא מקום ראש העירייה (דאז) הוחלט למכור את זכויות העירייה בנכס שבבעלותה ליזם, שוב ללא מכרז.

לראש העיר הייתה היכרות מוקדמת עם היזם. השניים ובנות זוגם גם בילו ביחד בחו"ל, דבר שהעמיד אותו במצב של חשש לניגוד עניינים לכאורה. ולמרות זאת הוא היה מעורב בתהליך קבלת ההחלטות ובדיונים פנימיים הקשורים ביזם בנושא עסקת המכירה.

משחק הכדורגל שהיה אמור להתקיים בין ישראל לארגנטינה העלה לסדר היום הציבורי את נושא חלוקת כרטיסי הזמנה - דהיינו, כרטיסים בחינם- למופעים ואירועים.

משרד מבקר המדינה כבר התריע בדוחות שפרסם, על התופעה שגורמת לתחושות אפליה וחוסר שוויון בין מקבלי כרטיסי ההזמנה, כמו בעלי תפקידים ציבוריים, לבין תושבים שנדרשים לשלם עבור רכישת הכרטיסים, ולמעשה משתתפים במימון האירועים באמצעות תשלום מיסים וארנונות.

בפרק אודות עיריית אשדוד עסק המבקר בחלוקת כרטיסי הזמנה למופעים ולאירועים: בשנים 2017-2014 התקיימו בנכסים שונים של עיריית אשדוד ושל שני התאגידים העירוניים שלה יותר מ-1,000 אירועים ומופעים, חלקם של אמנים ידועים, ובהם חולקו כ-15,700 כרטיסי הזמנה, שערכם הכולל עמד על כמיליון ש"ח.

עיריית אשדוד ושני התאגידים העירוניים שלה, פעלו בכל הקשור לחלוקת כרטיסי ההזמנה בהליכים פגומים, בחוסר שוויוניות ושקיפות, בניגוד לכללי המינהל התקינים ולהנחיות משרד הפנים, ובחלק מהמקרים אף עולה חשש למשוא פנים בחלוקתם. העירייה התרשלה בתפקידה ,דבר שהוביל לחלוקת כרטיסים שלא כדין, בין היתר, לעובדים בעירייה ובשני התאגידים העירוניים, לחברי מועצת העירייה ולגורמי תקשורת. במהלך הביקורת נמסר לעובדי משרד מבקר המדינה מידע חלקי, לא מדויק ובחלקו גם לא מהימן על חלוקת הכרטיסים, תוך כדי פגיעה בסדרי המינהל התקין.

הפרק אודות עיריית רחובות עסק בשיפוץ בית התרבות: העירייה החלה בשנת 2011 בשיפוץ בית התרבות בעיר באמצעות ה.ל.ר -החברה לפיתוח רחובות בע"מ". העבודות היו אמורות להסתיים לפי התכנון במרץ 2012. יותר משש שנים לאחר המועד האמור, באפריל 2018, טרם הושלם שיפוץ בית התרבות. במהלך תקופה זו גדל התקציב הכולל של הפרויקט מ-6 מיליון ₪ בקירוב לכ-11 מיליון שקל. התנהלותם הבלתי אחראית של העיר, ראש העיר וחברי המועצה ושל חברת ה.ל.ר בשיפוץ בית התרבות רצופה כשלים בתחומים רבים, מתאפיינת בגרירת רגליים ומלמדת על זלזול בחובתם לשמירת החוק והקופה הציבורית.

פרק מיוחד בדו"ח עסק במועצה האזורית מטה בנימין, שנה שניה ברציפות. במשרד המבקר טענו כי הביקורת שפורסמה בדו"ח אשתקד לא כללה ממצאים שהסתמנו כבר אז. לכן היה צורך להמשיך ולבדוק עוד נושאים לגבי מועצת בנימין. הביקורת הנוכחית מעלה פגמים חמורים במינוי עובדים בכירים במועצה האזורית מטה בנימין, ובהם בחירת מועמדים שבעת זכייתם במכרזים חלקם לא עמדו בתנאי הסף המתחייבים. עולה חשש שתוצאות מכרזים נקבעו מראש ותנאי הסף הותאמו למידותיהם של אלה אשר המועצה חפצה ביקרם. בפרט היו פגומים תהליך קבלת ההחלטות והאופן שבו מונה הגזבר לשעבר לתפקיד שנברא במיוחד עבורו.

לרשות המועצה האזורית עומד סכום של כמיליארד שקל במסגרת תב"רים -תקציב בלתי רגיל (תקציב פיתוח). מתוך סכום זה מממנים, בין השאר, תכנון והקמת תשתיות ומבני ציבור במאחזים לא מורשים.זאת חרף משוכות מדיניות, קנייניות ותכנוניות .יוצא אפוא, שהיא פועלת שלא כדין.

לטענת המבקר, משרדי החינוך, הפנים והתחבורה וכן הקרן הקיימת לישראל - מעורבים במימון תב"רים לתכנון ובנייה במאחזים לא מורשים בתחומי המועצה האזורית ובסביבותיה.

כך בעוד משרדי ממשלה וגופים אלה משקיעים ממשאביהם בעבודות בינוי ופיתוח בתחומי המועצה, זרוע שלטון אחרת - יחידת הפיקוח של המינהל האזרחי - משקיעה ממשאביה כדי לאתר בנייה בלתי חוקית ולצוות על הריסתה. לא זו אף זו, המועצה, במימון משרדי ממשלה, ממשיכה לבנות מבנים לא מורשים ופותחת תב"רים חדשים גם אחרי שהמינהל האזרחי הוציא כנגדם צווי הפסקת עבודה וצווי הריסה- למשל טיילת ושביל אופניים באיזור טלמון, שבחלקם הוקמו על קרקע פרטית.

הפרק אודות המועצה האזורית חבל מודיעין עסק בהתכנסות השנתית של המועצה: בחודש דצמבר 2016 קיימה המועצה התכנסות במלון יוקרה, באילת. השתתפו בה 87 נבחרים ועובדים של המועצה ושל התאגידים שלה, 80 בני זוג ו-12 ילדים. המועצה והחברה הכלכלית מימנו את ההתכנסות בסך של כ-513,000 שקל.

בגין התכנסויות דומות שהתקיימו באילת בשנים 2009 - 2016 הוציאו המועצה והחברה הכלכלית סכום הנאמד בכארבעה מיליון ש"ח (כחצי מיליון ש"ח לשנה). השתתפו בהן בין היתר שומרי הסף במועצה, ובהם מבקר המועצה.

השתתפותם של בני הזוג והילדים בהתכנסות מומנה באופן חלקי על ידי המועצה והחברה הכלכלית. מימון זה מהווה מעין הטבה פסולה. יתרה מזאת סכום המימון לא נזקף לעובדי המועצה ועובדי התאגידים שלה כהכנסה לצורך תשלום מס הכנסה. בנוסף, לעובדים שהשתתפו בהתכנסות ניתנה מתנה שעלותה 310 ₪ לעובד, אולם לא זקפו זאת כהכנסה לצורך תשלום מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי.

ההתכנסות שכונתה 'השתלמות' לא כללה כלל 'כל סוג של לימודים', כדרישות נוהל ההשתלמויות של המועצה. נמצא כי 50 מ-87 המשתתפים בהתכנסות לא נכחו באף ישיבה שנוהלה בה רשימת נוכחות.

רכש, התקשרויות, חובת המכרזים

בבסיס חובת המכרזים עומדת החובה החלה על רשויות המדינה לנהל את התקשרויותיהן על יסוד תחרות הוגנת, חיסכון ושימוש יעיל בכספי הציבור. בדוח הנוכחי ניתן דגש מיוחד לנושא השמירה על עקרונות דיני המכרזים: המועצה המקומית עספייא-התקשרויות עם נותני שירות במכרזים שאינם פומביים : המועצה התקשרה עם נותני שירות ללא מכרז כדין, פומבי או זוטא, וזאת בניגוד לדין ובסטייה מעקרונות היסוד של דיני המכרזים. ביקורת נוספת בעספייא עניינה שכירת מבנה להפעלת בית ספר. המועצה המקומית שכרה חלק ממבנה שנבנה ללא היתר בנייה כדין והפעילה בו בית ספר בניגוד לדין; משמע, השתמשה במבנה שלא עמד בהוראות המפורטות בדין ולא נבחן על ידי הגורמים הרלוונטיים שנדרש אישורם, ולכן עלול לסכן את שלומם וביטחונם של השוהים בו. המועצה אף שילמה מכספי ציבור בעבור השימוש בבניין הלא חוקי, ובכך נתנה יד להפרת חוק התכנון והבניה.

המועצה המקומית אעבלין: מדובר בליקויים, חלקם חמורים, בתפקוד המועצה והעומד בראשה ובפעולותיהם בנושא רכש והתקשרויות, העסקת יועצים ונותני שירותים וניהול כוח האדם. עלה גם מקרה של ניגוד עניינים חמור בין גזבר המועצה ובין מזכיר המועצה שלאחר עשר שנים טרם הוסדר, וכן התגלו ניגודי עניינים בהעסקת קרובי משפחה של ראש המועצה.

דוגמאות נוספות- במועצות המקומיות חורפיש, יסוד המעלה, מגדל, מזרעה, עילבון ופקיעין הועלו כשלים הנוגעים לפעולות בנושאי רכש והתקשרויות, בעריכת מכרזים ובהעסקת יועצים ונותני שירות, ונמצאו מצבים של ניגודי עניינים בהתקשרויות עם מקורבים של נבחרים ועם עובדי מועצה. הממצאים מעלים חשש לפגיעה בעקרון השוויון ולביצוע פעולות בניגוד להוראות החוק.

הדוח כולל פרקי ביקורת נוספים: עיריית גבעת שמואל- תמיכה במוסדות ציבור ואישור תקציבים בלתי רגילים. עיריית פתח תקווה- הקצאת מקרקעין ללא תמורה (דוח מעקב). המועצה המקומית ערערה בנגב – התקשרות לטיפול בפסולת ומרכיביו. המועצה האזורית הגליל התחתון – רישוי עסקים וניהול נכסים. הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה הראל.