סיון רהב-מאיר
סיון רהב-מאירצילום: אייל בן יעיש

אני כותבת את השאלה הבאה בחשש ובתסכול: האם כל עובדה שמתפרסמת צריך ללכת ולבדוק אישית?
כבר שבוע שאני לא מבינה איך חרדי העז לעכב ביותר משעה טיסה של "אל על".

איך דבר כזה קורה? מי החצוף הזה? ומי הדיילים שמאפשרים לו להתנהג ככה? כמובן שהיה לי ברור שהעובדות נכונות, הן הרי פורסמו וצוטטו בכל מקום. ואז קיבלתי את המייל הזה מכתריאל שם-טוב:

"שלום סיון, הייתי על הטיסה המדוברת מניו יורק, הטיסה ש'חרדים עיכבו במשך שעה ורבע', לפי הכותרות. אשתי ואני חגגנו 25 שנות נישואים, וב-18:00 בערב היינו צריכים להמריא חזרה. פשוט לא האמנתי כשקראתי את כל הכתבות. היינו אמורים להמריא ב-18:00, אבל הודיעו לנו עוד לפני העלייה למטוס שיש עיכוב עד 18:45. זה גם היה כתוב על המסך בטרמינל, בלי קשר לאף נוסע, כמובן. עלינו למטוס וזה לקח זמן, לפחות עד 19:10 לדעתי. להערכתי, כל הסיפור עם החרדים לקח 5 דקות, לא יותר.

"אני כמובן לא מצדיק את ההתנהגות שלהם ואסור לעכב טיסה אפילו בדקה. כאדם חרדי לא נתקלתי מעולם בהתנהגות כמו שלהם. אבל שמעתי אותך מזדעזעת בתקשורת, ושמעתי עוד רבים עוסקים בכך וכועסים, וכיוון שהייתי שם, אני לא מבין איך הסיפור הזה תפס את כולם. זה הרי נשמע כל כך הזוי, איך לא בודקים? וזה גורם לישראל לנזק בינלאומי, לשם הטוב שלנו בכל עולם, אז מה קורה פה? התלבטתי כמה ימים אם לפנות אלייך, אבל חשוב לי שיידעו את האמת. יש לי עוד עדים רבים לסיפור הזה שהיו במטוס, אם צריך".

מיהרתי לפנות ל"אל על" ושם מסרו לי כעת את התגובה המפתיעה הבאה: "אכן, הפרטים שפורסמו בנושא לא היו מדויקים, בלשון המעטה. בפועל האיחור לא היה קשור כלל לאירוע שפורסם. ההסעה של המטוס אל עבר מסלול ההמראה בשדה התעופה ניו יורק בשעות הערב נמשכה כשעה ללא קשר למקרה. הטיפול בשני הנוסעים שסירבו לשבת במקומם התרחש אחרי שהמטוס כבר התנתק מהשער, והוא נמשך דקות ספורות בלבד. נמשיך לעשות הכל כדי להסיע את נוסעינו בנוחות, בבטחה ובהתאם ללוחות הזמנים".

אני ממש לא רוצה שהפוסט הזה ייגן איכשהו על אותם 2 אנשים. אני רוצה שהוא ייגן על 8 מיליון אנשים מפני דיון ציבורי מתלהם, שבכלל לא מבוסס על עובדות.

(פורסם בדף הפייסבוק של סיון רהב מאיר)