הרב גלעד: קולו של הרב עמיטל חסר לנו

הרב יהודה גלעד מתגעגע לרבו ומורו הרב יהודה עמיטל, "הוא לימד אותנו קודם להיות 'מנטש' ורק אחר כך יראת שמיים".

בני טוקר , כ"ח בתמוז תשע"ח

הרב עמיטל ז"ל
הרב עמיטל ז"ל
פלאש 90

קולו חסר

שמונה שנים לפטירתו של הרב יהודה עמיטל מייסד וראש ישיבת הר עציון, הרב יהודה גלעד ראש ישיבת מעלה גלבוע, רב קיבוץ לביא וחתנו אומר לערוץ 7 כי קולו של מורו ורבו חסר היום בציבוריות הישראלית.

"קשה להאמין ש-8 שנים חלפו, דמותו חסרה גם לנו כמשפחה אבל גם כמורי ורבי בהיבט הציבורי, קולו המקורי חסר בציבוריות הישראלית".

לדבריו הרב עמיטל ז"ל היה קשוב לצרכי הדור, דתיים וחילונים כאחד, "הרב עמיטל היה קודם כל ראש ישיבה מעמיק שמחויב להלכה אבל גם עם אוזן רגישה למצוקות של הדור, כל תלמידיו זוכרים את הסיפור על האדמו"ר הזקן והאדמו"ר האמצעי שישבו ולמדו תורה ובחוץ תינוק בוכה.

האדמו"ר האמצעי היה שקוע בלימוד ולא שמע והאדמו"ר הזקן יצא לטפל בתינוק כשהוא חזר הוא אמר לאדמו"ר האמצעי שצריכים ללמוד תורה אבל לא עד כדי כך שלא שומעים שילד יהודי בוכה. בקרב תלמידי הר עציון יש האומרים שברכה נוספת צריכה להיאמר 'לשמוע קול של ילד יהודי בוכה', צריכים להיות קשובים למצוקות של הדור להיות מסוגלים להנגיש את המסר האנושי והמוסרי של התורה".

הרב גלעד מציין שהרב עמיטל ידע להחיל דעות נוספות, "הוא ידע להבין גם אנשים שהלכו לדרך אחרת ולנסות לסלול דרך אל ליבם. אנחנו עוסקים היום בשאלות רבות של יחסים בין דתיים לחילונים והוא תמיד אמר שכפייה דתית מרחיקה יהודים מאבינו שבשמיים, גם בסוגיית המתח בין ימין לשמאל הוא לימד אותנו שלא כל האמת נמצאת בצד אחד ויש אמת מורכבת וצריך שיהיה כבוד והערכה גם כלפי נכרים ולהבין שהתורה נתנה לנו לא כדי להשפיל עמים אחרים אלא התורה היא בשורה לאנושות כולה.

הרב עמיטל היה גם תובעני מאוד כלפי עצמו ואחרים וזכורה האמירה שלו שאני לא רוצה לגדל עמיטלים קטנים אלא תלמידים שיחשבו לבד וגם יתווכחו עם רבותיהם. לקראת הימים הנוראים כמו כל שנה חסרה לי התפילה שלו כשהוא מתחטא לפני קונו מתוך בכי של יהודי ששרד את השואה".

לדבריו השיטה של הרב עמיטל היתה מונעת חיכוכים רבים בכל תחום כולל בצה"ל, "הוא תמיד אמר שקודם צריכים להיות מנטש ורק אחר כך יראת שמיים. כמי שמעורב היום דרך תלמידיי בצבא. אני יכול לומר שאפשר להגיע להבנה ולמצוא פתרונות ששני הצדדים יהיו מרוצים בלי שתהיה תחושת הדתה או דחיקת רגליים".