המחוזי פסק 13.5 מיליון למשתפי פעולהאלירן אהרון

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, השופט משה דרורי, פסק כי על הרשות הפלסטינית לשלם פיצויים בסך 13.5 מיליון למשתפי פעולה עם ישראל שעונו על ידי הרשות.

עו"ד נתי רום ממשרד רום, ארבוס, קדם שייצג את משתפי הפעולה מספר בראיון לערוץ 7 על פסק הדין "זה המעט שאנחנו יכולים לתת, נחמה קטנה למי שמסר את הנפש כדי להציל אנשים בישראלים. אנחנו שמחים מאוד שהצלחנו לקחת כספים שמוחזקים כאן ואמורים להגיע לרשות ובמקום לתת פרס לטרור הגיע הזמן לתת מזור לאנשים שאנחנו חייבים להם את חיינו. אנחנו מקווים שהמדינה תעביר להם את הכסף בצורה חלקה".

בפסק הדין התקדימי של סגן נשיא בימ"ש המחוזי בירושלים השופט משה דרורי, המשתרע על מעל אלפיים עמודים מפרט השופט את הקביעות המשפטיות אשר הובילו אותו לקביעת הפיצוי, תוך תיאור של מסכת העינויים אשר עברו משתפי הפעולה במרתפי הרשות הפלסטינית לאורך השנים.

באחד מהמקרים נקבע כי הרשות הפלסטינית אחראית על רציחתו של אחד מהעצורים, אשר הוא יהודי מצד אימו, שנרצח בידי אנשי הרשות בכלא בשכם בשנת 2002. עוד נקבע כי אחיו למחצה, יהודי תושב קרית ארבע, הוחזק גם הוא בידי הרשות הפלסטינית ועונה בתקופת מעצרו.

במקרים נוספים נקבע כי הרשות ניסתה לחטוף חלק ממשתפי הפעולה משטח ישראל ולהחזירם לעינויים ומעצר לאחר שברחו. במקרים רבים העינויים והמעצרים נפסקו רק בהתערבות כוחות צה"ל אשר שחררו את משתפי הפעולה במהלך מבצע חומת מגן.

בפסק הדין קובע השופט דרורי, "כאשר הרש"פ עוצרת אדם חשוד – לשיטתה – בשיתוף פעולה עם ישראל, משמעות הדבר היא כי המעצר הינו בעילה ביטחונית, שאינה בסמכות הרש"פ, אלא רק בסמכות ישראל עפ"י הסכם הביניים. פועל יוצא מכך הוא כי המעצר הינו בלתי חוקי".

"למעצר של הרש"פ בעילה שאינה בסמכותה, ובפרט כאשר מדובר בעילה ביטחונית, ישנן השלכות ביטחוניות בפני עצמן, מפני שהמעצר נועד – מבחינתה של הרשות – להכווין את התנהגותם של תושביה כנגד מדינת ישראל ובעד תמיכה בפעולות טרור. מחמת כן, גם תובענה אזרחית, שהגיש מי מתושבי הרש"פ בעילה של מעצר זה – לרבות התובעים בתיקים שבפניי, נושאת נפקויות ביטחוניות" קובע השופט.

לעניין העינויים אותם עברו התובעים קובע השופט "לא אוכל להימנע מלומר את הדברים הבאים: עיון רצוף בכל חומר הראיות, כולל התצהירים המפורטים של התובעים, והעלאתם בזיכרון של אותם עדים שהעידו על העינויים, כאשר חלקם הציגו בפניי במהלך עדותם אברים פגועים – כל אלה אינם דברים קלים. אכן, בית משפט נחשף בתיקים רבים למצבים קשים".

"אך, במקרה זה מדובר ברצף של עשרות תובעים, המעידים, כל אחד לחוד, על אירועים, כאשר התמונה המפורטת נכתבת בפרקים הפרטניים. לאחר כתיבה פרטנית זו, אין מנוס מלומר כי מדובר בהצבר ראיות, מהם עולה כי הרש"פ – על כל שלוחותיה ומנגנוניה שפורטו בהרחבה בפרקים הפרטניים – נהגה באלימות חמורה, כולל עינויים קשים, כלפי התובעים", קובע השופט.

אחד התובעים, אחמד, מספר כי בזמן ששהה בחקירות, נולדה לו בת שהיתה בפגייה בבית חולים. כשהרשות הפלסטינית גילתה על כך, היא הורתה להפסיק את הטיפול הרפואי שניתן לבתו. התינוקת לא קיבלה חמצן וכיום היא סובלת מנכות בשל כך.

העינויים שאחמד עבר כללו גם כיבוי סיגריות על גופו ופציעתו באמצעות סכיני גילוח, עד שהחוקרים נאלצו לאשפזו בבית החולים בג'נין.

"בישראל זה לא היה קורה", הוא אומר לערוץ 7, ''בישראל כשחוקרים אותך מכירים בזכויות שלך ומתייחסים אליך כמו שמתייחסים לכל אדם. למה כל הערבים רוצים לעבוד בישראל? למה כולם רוצים לחגוג כאן בישראל? כי יודעים שכאן יותר טוב.

''ברשות הפלסטינית מספיק שמישהו רוצה לסגור אתך חשבון, הוא מספר לכולם שאתה משתף פעולה ואז לוקחים לך את הכול, כולל את האדמה שלך", מתאר אחמד.