בדרך לאישור תכנית שקד

ועדת החוקה דחתה את כל הסתייגויות האופוזיציה בדרך לאישור החוק שיעביר סמכויות מבג"ץ לבית המשפט המחוזי בירושלים.

עוזי ברוך , כ"ח בתמוז תשע"ח

ועדת חוקה הבוקר
ועדת חוקה הבוקר
צילום: עצמי



טוען....

ועדת החוקה של הכנסת דחתה הבוקר (רביעי) את כל הסתייגויות האופוזיציה על הצעת החוק של שרת המשפטים איילת שקד להסמכת בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים לדון בהחלטות מנהליות של רשויות ישראליות ביהודה ושומרון.

נוכח רוויזיה שהוגשה, ההצבעה על הרוויזיה כמו גם על החוק עצמו תתקיים בתחילת השבוע הבא, מתוך מטרה להביא את החוק לאישור סופי במליאת הכנסת טרם יציאת הכנסת לפגרת הקיץ.

נכון להיום, קיימת חלוקה בין ישראל שבתוך הקו הירוק, בה נושאים רבים עברו כבר בשנת 2000 לסמכות בתי משפט לעניינים מנהליים, לבין יהודה ושומרון, שבהם עתירות מנהליות מצויות בסמכות בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ.

העברת סמכויות רבות מבג"ץ לבתי משפט לעניינים מנהליים תשיג שלוש מטרות עיקריות: הראשונה היא נורמליזציה של אזור יהודה ושומרון ומחיקה למעשה של "הקו הירוק" בכל הנוגע לסוגיות משפטיות.

השניה היא הפסקת האפליה הנהוגה מזה שנים רבות כלפי תושבי יהודה ושומרון וקיום יכולת לקיים בירור עובדתי ולהגיע לחקר האמת. כך, בעוד שענייני תכנון ובניה ב"ישראל הקטנה" נדונים בבית משפט לעניינים מנהליים שבו ניתן לקיים בירור עובדתי, הרי שבעתירות פלסטיניות לבג"ץ לא ניתן לקיים בירור עובדתי ובמקרים בהם המידע אינו מצוי בידי המדינה נקבעת המסגרת העובדתית, לא אחת בהינף יד על מקלדת.

באופן זה, התהפכו היוצרות: במקום שנטל ההוכחה יהיה על התובע, נטל ההוכחה עובר לנתבע – המדינה, וכך לא אחת פונו מתיישבים מביתם בהחלטת בג"ץ, כפי שהיה בפסקי דין עמונה ונתיב האבות.

המטרה השלישית של החוק החדש היא הורדת עומס מבית המשפט העליון. מדי שנה פלסטינים מגישים מאות עתירות לבג"ץ נגד צווי הריסה בגין בניה בלתי חוקית. הדבר "סותם" את המערכת, מונע אפשרות מעשית לבירור ענייני של העתירות ומביא להסדרים, שמרוקנים למעשה את צווי ההריסה מתוכן.

בנוסף לאלו, יעברו לסמכות בית המשפט לעניינים מנהליים נושאים נוספים. אחד מהם נוגע בעתירות נגד החלטות על כניסה ויציאה לישראל. כך, למשל, לפני חודש וחצי הממשלה אישרה נוהל שהובילו שרת המשפטים שקד ושר הביטחון ליברמן לפיו חייבים פלסטיניים לא יוכלו להיכנס לישראל. פלסטיני שיגיש עתירה בגין סירוב להכניסו לישראל יצטרך להגיש את העתירה לבית משפט לעניינים מנהליים במקום לבג"ץ.

גם צווי הגבלה יעברו לסמכות בית משפט לעניינים מנהליים. המשמעות היא שמתיישבים ישראלים ביהודה ושומרון או פלסטיניים שהוגשו נגדם צווי הגבלה לכניסה לאזורים מסוימים ביו"ש – המענה יהיה בבית משפט לעניינים מנהליים ולא בבג"ץ. כך גם ביחס לעתירות חופש מידע שיוחזרו לסמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים.

כחלק מהנורמליזציה, בסמכותו של בג"ץ יישארו עתירות נגד החלטות של מפקד כוחות צה"ל ביו"ש, שהוא הריבון בשטח. זאת, במקביל לעתירות נגד החלטות שרים בישראל שנידונות אף הן בבג"ץ.

ח"כ בצלאל סמוטריץ' אמר בדיון כי "העברת הדיון בעתירות מנהליות ביהודה ושומרון מבג"ץ לבתי המשפט המנהליים המחוזיים היא שלב חשוב בנורמליזציה ובהשוואת החקיקה ביהודה ושומרון לחקיקה המקובלת בתוככי הקו הירוק.

העברת הדיונים לבתי המשפט המחוזיים תנגיש את השירותים המשפטיים לתושבי יהודה ושומרון ובעיקר תהפוך את הדיון בהם למשפטי יותר ופוליטי פחות. אני מקווה שההטיה הקיימת בבג"ץ לרעת ההתיישבות והמתיישבים תתאזן בבתי המשפט המחוזיים שהם כאמור פחות פוליטיים ומוטי אג'נדה. לא עוד עתירות חסרות בסיס עובדתי ונעדרות הוכחות בסיסיות שמתקבלות רק כי מי שהגיש אותן הוא ערבי או ארגון שמאל".

"אני מודה לחברתי השרה שקד שקידמה את החוק הממשלתי וליו"ר וועדת החוקה ניסן סלומיאנסקי שניצח על מלאכת החקיקה בכנסת בכישרון ובמקצועיות. יחד נמשיך בעזרת השם לפעול להשוואת זכויות המתיישבים ולהחלת נורמליזציה ביהודה ושומרון".

השרה שקד אמר בתום הדיון, "בדרך לאישור הצעת החוק, הכנסת מעבירה היום מסר: זכויות תושבי יו"ש חשובות לא פחות מזכויות אזרחים בתוך הקו הירוק. חשיבות המהלך היא גם בהפחתת העומס הכבד המוטל על בית המשפט העליון.

טוב יעשה בג"ץ, שמטפל בכ 2000 עתירות מדי שנה, אם ידחה את העתירות חסרות הביסוס על הסף. במהלך שאני מובילה כעת נוריד עוד עומס לערכאות נמוכות יותר. אני מודה לשר הביטחון אביגדור ליברמן על השותפות בהובלת החוק וליו"ר ועדת החוקה ח"כ ניסן סלומינסקי על העבודה המקצועית בהובלת החוק בכנסת".