"ההקלות יסייעו בסיכול טרור"

עו"ד ברקאי מצדד בהקלות אותן מתכוון השר ארדן להחיל למתן רישיון נשק לבוגרי יחידות קרביות: המתנגדים לא מחוברים למציאות הישראלית.

שמעון כהן , כ"ט בתמוז תשע"ח

סכנה או פתרון?
סכנה או פתרון?
צילום: רויטרס



טוען....

השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, מקדם מתווה חדש ומיקל יותר לקבלת רישיון לנשק. על פי המתווה החדש כל מי שעבר הכשרה צבאית ברמת חי"ר יוכל לשאת בנשק על פי קריטריונים מסוימים.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם עורך הדין איתמר ברקאי, מומחה לדין הפלילי, שמברך על המהלך וסבור כי הטיעונים הכלליים שנאמרים כביקורת על מהלך שכזה מתאימים למדינות אחרות ולא מחוברים למציאות הקיימת בישראל.

"בישראל היוזמה של ארדן מבורכת, כי היא מהווה מכפיל כוח ברחוב מול איומים שישראל חווה אותם, כמו איום הטרור, ומדינות אחרות לא חוות אותם. האיום הזה הוא לא איום שהצבא הוא שמתמודד איתו אלא אזרחים הם אלה שמתמודדים איתו ראשונים", אומר עו"ד ברקאי הסבור כי כאשר מגיע לזירת אירוע ביטחוני אזרח שעבר הכשרה של לוחם קרבי בצה"ל, הרי שהוא יעיל ונחוץ על מנת לסיים את האירוע במהירות האפשרית.

על המציאות החוקית הקיימת כיום, אומר ברקאי כי "חוק כלי הירייה מאגד שורה ארוכה של קריטרייונית שנוגעים להכשרה, לאופי השירות הביטחוני, בקבע, במילואים וכו', מתבסס על מקומות מגורים ומקומות עבודה שנמצאים באזורי עימות או באזורים שיש בהם סבירות גבוהה לפעילות חבלנית, ולכן הם מקבלים עדיפות בקבלת רישיון להחזקת נשק". השינוי אותו מבקש השר ארדן לקדם מתייחס למתן רישיונות נשק ליוצאי צבא. "עד היום הייתה הבחנה בין יוצאי יחידות קרביות, חי"ר רגיל, שהם רוב הכוח הקרבי בצה"ל, ועד היום מי שהשתחרר מגולני גבעתי או נחל לא בדרגה פיקודית של קצין מדרגת סרן, לא אושר באופן אוטומאטי לשאת נשק, למרות שאתה לוחם שהוכשר ובמשך שלוש שנים הסתובבת בתוך האוכלוסיה עם נשק ללא שום בעיה. לוחמים כאלה שמוכשרים בתפעול והחזקת נשק תמוה שהחריגו אותם מקבלת רישיונות נשק".

ברקאי מעיר ומציין כי מציאות זו לא הייתה כאשר מדובר ביוצאי יחידות מובחרות, שאצלם "גם ללא דרגת קצונה, מרגע ששוחררת משירותך הצבאי לא נתקלת בבעיה לקבל רישיון בעקבות היותך משוחרר מיחידה כזו".

על דבריו אלה נשאל עו"ד ברקאי אודות המגמה הצה"לית לצמצום נשיאת נשק מחוץ לבסיסים. לדבריו מגמה זו הייתה נכונה לפני מספר שנים כאשר היה ניסיון לצמצם יציאה עם נשק, אך אז דובר בנושאי נשק שאינם לוחמים בהכשרתם, ובמסגרת זו ניתן האישור ליציאה עם נשק לקציני מנהלה ואג"ם, ללא קשר בין הכשרתם לנשיאת הנשק.

באשר לחשש המועלה לא פעם ולפיו הגדלת מעגל נושאי הנשק עשויה להגביר את הסיכון למעשי רצח בתוך המשפחה, משיב עו"ד ברקאי ומציין כי "בכל מה שקשור לאלימות בתוך המשפחה ראינו שמנעו ממאבטחים לצאת הביתה עם נשק כדי לצמצם את התופעה הזו", והמציאות היא שאותם מאבטחים נושאי נשק לא עברו בהכרח הכשרה של לוחם קרבי. זאת לעומת תכניתו של השר המבקשת להתנות את הרחבת מעגל נושאי הנשק בהיותם בוגרי שירות קרבי המוכשרים לכך. במציאות שכזו "הסיכוי שייעשה שימוש בנשק כזה באופן עברייני הוא מינימאלי ולא כזה שעולה כדי הצורך להכפלת כוח ברחוב מול אירועי טרור".

באשר לחשש שמא ייעשה שימוש עברייני בנשק, אומר ברקאי כי "זליגת נשק לשימוש עברייני זה טיעון שעולה כל הזמן, אבל בפועל אנחנו רואים שגם מי שלא מחזיק בנשק ברישיון ורוצה להשיג נשק לא חוקי הוא יעשה את זה. הנשק יגיע אליו וביתר קלות עם או בלי רישיון".

"מעבר לזה", מדגיש עו"ד ברקאי, "לא כל אחד יקבל נשק. הדבר עדיין כפוף לאישורים ולבדיקה של משרד הפנים את כל מבקשי רישיון הנשק. היותך לוחם הוא תנאי אבל לא תנאי שאין בלתו. המשמעות של התיקון הזה לא מורידה אחריות מגורמי האכיפה כמו משטרת ישראל, וכמו שהמשטרה נדרשת לאכוף את החוק גם כשהקריטריונים נוגעים לקצין שמחזיק בנשק, היא תידרש לאכוף את החוק גם כשמישהו מיומן שאינו קצין מחזיק בנשק".