"אני אף פעם לא מציב מטרות בתחילת העונה. אני פשוט דורש מקסימום מאמץ". דיוויד בלאט
"אני אף פעם לא מציב מטרות בתחילת העונה. אני פשוט דורש מקסימום מאמץ". דיוויד בלאטצילום: Sergio Perez, רויטרס

הוא המאמן המעוטר ביותר בישראל, זה שזכה בהכי הרבה תארים בכדורסל האירופי והיה במרחק נגיעה מטבעת האליפות ב‑NBA.

את הטבעת הזאת הוא כבר לא ישיג השנה כנראה, אחרי שחתם באחת הקבוצות החזקות באירופה – אולימפיאקוס היוונית.

"ב-NBA כנראה כבר לא אאמן בעונה הזאת", מספר דיוויד בלאט ל'בשבע', אחרי שניהל משא ומתן עם כמה קבוצות בליגה הטובה בעולם. "לצערי הרב, למרות שעברתי תהליכים בקבוצות לא מעטות, ב‑NBA זה לא יצא. אז אני חוזר לאירופה".

העובדה שאופציית ה-NBA לא הסתדרה, אינה גורמת לבלאט שמץ של רגשי נחיתות. "אני לא יודע אם אחזור לאמן ב‑NBA. רציתי את זה, אבל זה לא יצא ואינני יודע אם יצא בעתיד. אם כן – מה טוב. אם לא, אשמח להמשיך ולעשות הכי טוב מה שאני עושה ברמות הגבוהות במקומות אחרים".

לו מכבי תל אביב, שסבלה מעונות פחות טובות מאז עזבת אותה עם זכייה ביורוליג, הייתה פונה אליך, היית נענה?

"למכבי תל אביב יש מאמן ויש לו חוזה. אני מכבד את זה וכרגע לא חושב בכלל על הכיוון. זו גם שאלה לא רלוונטית ואפילו קצת לא הוגנת. יש להם מאמן, ולכן אני לא אתייחס לזה".

קבוצה אחרת בליגה הישראלית הייתה באה בחשבון?

"אני אסכם את זה במשפט אחד עם חיוך: יש כבר בלאט אחד בליגה הישראלית (תמיר, בנו של דיוויד, שסיים עונה מצוינת במדי הפועל חולון, נ"ק). לא צריך עוד אחד".

NBA זה לא הכול

בלאט הוא אולי מודל לחלום של כל מאמן ישראלי ואולי גם של מאמנים ברחבי העולם. המוטו שלו הוא עבודה קשה, חיבור קבוצתי וכפי שכבר הספקתם להבין מתשובותיו – צניעות. הנוסחה הזאת עובדת היטב בכל מקום שאליו הגיע.

המאמן בן ה-59, נשוי לכינרת ואב לארבעה ילדים שאחד מהם, כאמור, משחק בליגת העל, נולד בפרבר של בוסטון. הוא היה שחקן מצטיין בנבחרות הפוטבול והכדורסל בתיכון. הענף עם הסל משך אותו יותר והוא שיחק בנבחרת אוניברסיטת פרינסטון, כשבמקביל הוא מסיים תואר ראשון בספרות אנגלית. ב‑1981 הגיע למכביה עם נבחרת ארצות הברית, שזכתה בטורניר, והתאהב בישראל. הוא עלה ארצה, שירת בצה"ל ושיחק בכמה קבוצות בליגת העל, עד שנאלץ לפרוש עקב פציעה.

הוא אימן את הפועל גליל עליון ואת מכבי תל אביב כעוזר מאמן ואחר כך כמאמן ראשי. הוא עשה חיל באירופה כמאמן בדינמו סנט פטרבורג ובדינמו מוסקבה, בבנטון טרוויזו, באריס סלוניקי, באפס פילזן ובדרושאפקה הטורקית, אותה הוביל בעונה האחרונה. באמתחתו גם אימון של נבחרת רוסיה בשנים מוצלחות במיוחד.

הדובדבן המקצועי, לפחות מבחינת אוהד הכדורסל המקומי, הוא אימון קליבלנד קאבלירס, אחת הקבוצות הבולטות ביותר בליגת ה‑NBA, שאיתה הגיע עד לגמר הפלייאוף, נגיעה מהאליפות המיוחלת.

שחקנים ישראלים צריכים לשאוף ל‑NBA? זה מוצג לא אחת בתקשורת כפסגת השאיפות של שחקן כדורסל.

"יכול להיות שיש שחקנים שיכולים לשאוף ל‑NBA אבל אני לא מכוון דווקא לשם. ה‑NBA היום הוא לא המקום היחיד בעולם שאפשר לשחק בו כדורסל ברמה הגבוהה. אולי זה נחשב למקום הכי טוב, אבל זה לא נכון בהכרח. יש מקומות ששחקנים מתאימים יותר למשחק ב‑NBA ויש כאלה שהם הרבה יותר מתאימים להיות שחקנים מובילים ברמות הגבוהות שלהם באירופה – ואנחנו רואים את זה אחר כך, כשהם מביאים את הנבחרת שלהם להישגים.

"הגישה שלי היא ששחקן, או כל אדם, צריך לעשות את המקסימום שהוא יכול כדי להגיע למצב שהוא ממצה את הפוטנציאל שלו. ברור שלא כל אחד יהיה מייקל ג'ורדן, אבל כל אחד יכול להוציא את המקסימום כדי להפוך להכי טוב שהוא יכול להיות".

כשאתה מסתכל מהצד על מצבו של שחקן הכדורסל הישראלי הממוצע – מה אתה יכול לומר עליו?

"אני לא רואה שהמצב של השחקן הישראלי שונה מהותית מהמצב שהיה בעבר. אני חושב שההשקעה של השחקנים צריכה להיות מירבית והמחויבות צריכה להיות כזו שתביא אותם לקבוע את עתידם ואת הגורל שלהם".

בסוף העונה הנוכחית הליגה הישראלית כמעט הושבתה לפני הגמר, בשל טענות של השחקנים הישראלים על פגיעה בהם ועל הצורך לתקן או להשאיר על כנן תקנות, כדי שמעמד השחקן הישראלי לא ייפגע.

"אני תמיד הייתי בעד שהשחקנים וכל סביבת הכדורסל לא יסתמכו על חוקים כאלה ואחרים כדי לקדם שחקנים. אני יותר בעד תהליכים, עבודה ומחויבות ומוכנות לעשות את המקסימום ולהשיג את המקסימום. אם יש לי טענה לשחקן ישראלי, היא שאני לא יודע אם יש הרבה שעושים את המקסימום. אני כמובן מכיר כאלה שכן, אבל זה לא מספיק. העובדה שאנחנו מדברים על חוקים ולא על מאמצים, כבר מצביעה על כך שיש בעיה".

איך מסתכלים על הליגה שלנו באירופה? יש לנו כמה נציגים שמשחקים שם.

"נכון להיום, ואני מדגיש – לנקודת הזמן הזאת, לא מסתכלים על הכדורסל הישראלי כמקור לשחקנים לרמות הגבוהות. אבל דווקא הדור הצעיר שיש בישראל הוא מקור לאופטימיות, אם ידעו לעבוד כמו שצריך.

"יש גלגל סובב בעולם השחקנים. יש מחזורים יותר טובים ויש מחזורים פחות טובים. אני חושב שהמחזורים הנוכחיים עתידים להוציא לנו כמה שחקנים מאוד משמעותיים, שיהיה להם חלק דומיננטי בעתיד הכדורסל הישראלי ואולי גם הבינלאומי, לפחות ברמות הגבוהות ביותר באירופה".

יש לך בן שמשחק בליגת העל הישראלית. את אותם מסרים שאתה חולק איתנו, אתה חולק גם איתו?

"כל מה שהזכרתי כאן, ששחקן צריך לשאוף הכי גבוה ולא להיתלות בחוקים או בתקנות, זה בוודאי קשור לבן שלי. הוא עובד כמו שצריך. למעשה, הוא עובד מעל ומעבר כדי להוציא מעצמו את המקסימום שהוא יכול. הוא עשה את זה לאורך כל הקריירה הצעירה שלו והוא ימשיך לעשות את זה כי מדובר בחלק מההרגלים שלו ומהגישה שלו. הוא דוגמה נהדרת לאיך שחקנים צריכים להתייחס למקצוע שלהם".

הוא שואף להגיע לאירופה או אפילו ל‑NBA?

"הוא לא שם לעצמו תקרת זכוכית. הוא עובד יום יום בשביל להיות הכי טוב שהוא יכול ולאן שזה ייקח אותו – זה ייקח אותו. בעיניי זו הגישה הכי נכונה. כי יש שחקנים שמצליחים להוציא חוזים טובים פה בישראל ושמחים על כך ולא חושבים על משהו אחר. זו דרך חיים ואין לי טענה אליה. אני גורס שאנשים שרוצים להוציא את המקסימום מעצמם לא צריכים להציב תקרה, אלא לשאוף להכול".

ומה עם המאמנים הישראלים? היכן אתה ממקם אותם על הסקאלה?

"אם יש מקור לגאווה ישראלית בענף הכדורסל מבחינה אירופית, אני חושב שבראש ובראשונה זה המאמן הישראלי. לטעמי לא מדברים על זה מספיק וראוי שייתנו למאמן הישראלי את הכבוד המגיע לו. מספיק להסתכל בעשרים השנים האחרונות ולבדוק כמה מאמנים ישראלים יצאו לחו"ל והצליחו. הרשימה ארוכה מאוד וזה לדעתי נתון מרשים ותעודת כבוד לענף".

"גאה בהיותי ישראלי"

בלאט סיים עוד עונה מוצלחת מאוד מבחינתו, הפעם דווקא לא במפעל האירופי הבכיר היורוליג, אלא במפעל המשני – היורוקאפ. גם את העונה הזאת הוא סיים כשקבוצתו זוכה והופכת אותו למאמן השלישי בהיסטוריה שזכה בשלושת המפעלים הבכירים בכדורסל האירופי.

"זאת הייתה עונה נהדרת ומיוחדת", הוא מסכם, "נהניתי מכל רגע. אומנם לא היינו השנה ביורוליג, אבל הכדורסל היה מהנה, השחקנים הוציאו מעצמם הכי הרבה שאפשר וכתוצאה מכך גם ההישגים באו. הייתה עונה מאוד משמחת וכיפית".

אימנת בטורקיה במשך שנתיים, שבמהלכן היה לרגע שיפור ביחסי המדינה עם ישראל ושוב הידרדרות משמעותית. הרגשת את זה?

"לא, אף פעם לא הרגשתי יחס שונה על רקע זה שאני ישראלי. אני לא מסתיר כלל את העובדה שאני ישראלי, אבל בהרבה מקומות מתייחסים אליי כמאמן אוניברסלי. אולי כי יש לי היסטוריה כבר בכמה מדינות באירופה, ואני מניח שגם בגלל העובדה שבנוסף לאזרחות הישראלית יש לי דרכון אמריקני. פחות רואים אותי כנציג של לאום ויותר כאדם ומאמן. אבל שלא יהיה ספק, אני מאוד גאה בעצם היותי ישראלי".

מה סוד ההצלחה שלך כמאמן?

"אני חושב שאצלי זה קשור בראש ובראשונה במחויבות שלי למקצוע, לשחקנים שאני עובד איתם ולדרך שאנחנו עוברים כדי למצות את הפוטנציאל. אצלי זה לא מתחיל במטרות. אני אף פעם לא מציב מטרות בתחילת העונה. אני פשוט מבקש ודורש מקסימום מאמץ. אם זה עובד כך, אז התוצאות באות".

בלאט מתבונן כבר יותר מארבע שנים בליגה הישראלית מרחוק, חלק מהתקופה מאירופה וחלקה מארצות הברית. הליגה הישראלית עברה בשנים האחרונות תהפוכות רבות, כשעד לעונה הנוכחית, מכבי תל אביב איבדה את הבכורה בליגה לכמה שנים וקבוצות קטנות פרצו קדימה וגם נסוגו לאחור. הדוגמה הבולטת ביותר היא מכבי חיפה, שחזרה לליגת העל אחרי שנעדרה ממנה שנים רבות והפכה לגורם משמעותי – כולל זכייה באליפות אחת. בשנה שעברה היא עוד הייתה בגמר הפלייאוף ובתום העונה האחרונה ירדה ליגה.

ליגה הפכפכה ופחות יציבה, אחרי עשרות שנים של שליטת מכבי תל אביב בליגת העל בכדורסל, זה טוב או לא טוב?

"מבחינת האוהדים זה בוודאי מעניין. מבחינת ההתקדמות של הליגה, אני לא חושב שאפשר לומר טוב על מצב שבו יש קבוצות שבשנה אחת הן בצמרת הליגה ושנה אחר כך הן יורדות ליגה. אני לא אומר שכל שנה בדיוק אותן קבוצות צריכות להיות בפלייאוף או לקחת אליפות, אבל כשיש חוסר יציבות של קבוצות מובילות בליגה, זה מצביע על משהו לא טוב. הייתי רוצה לראות יותר יציבות בקבוצות המובילות לאורך זמן".

אי אפשר שלא לדבר על מכבי תל אביב. פעם זו הייתה אחת הקבוצות הכי יציבות, אימת הליגה, והיום - גם לקחת אליפות בישראל נחשב מבחינתה הישג משמעותי.

"מה שבאמת מאפיין קבוצות מצליחות ואפיין את מכבי לאורך המון שנים הוא היציבות של הסגל והמאמנים. זה משהו שאנחנו לא רואים אצלם בשנים האחרונות. זו נקודה שבה מכבי תל אביב צריכה להתחזק בחזרה. מצד שני, חשוב מאוד להגדיר נכון את ההצלחה. אם ההצלחה נמדדת אך ורק בתארים, אז בהחלט מכבי תל אביב איבדה גובה. אבל אם ההצלחה נמדדת במערכת, באוהדים, ביכולת להגיע לרמות הגבוהות ובסיקור התקשורתי – זו קבוצה שנמצאת גבוה מעל ומעבר לכל האחרות".

עוד קבוצת צמרת שסבלה העונה מחוסר יציבות היא הפועל ירושלים.

"זו קבוצה שהגיעה להישגים ולקחה אליפויות בשנים האחרונות. צריך לזכור שלא כל יום פורים ולא כל שנה לוקחים אליפות. גם כאן השאלה היא כיצד המערכת ממשיכה לשמור על יציבות, המשכיות וגם על חזון. אני קורא ורואה שאורי אלון (בעלי הפועל ירושלים בעונות האחרונות, נ"ק) עזב את הקבוצה. השאלה היא לאן פניה ואם המהלך הזה טוב. נדע את התשובה בתוך שנה-שנתיים. בקבוצות כאלה, שהוכיחו את יכולתן, ההמשכיות היא המפתח. אני מקווה להצלחה שלהם. אני רוצה לראות קבוצות חזקות שמצליחות גם בזירה המקומית וגם בזירה האירופית. ירושלים אולי לא השיגה בשנתיים האחרונות את מה שרצתה באירופה, אבל אני מקווה שזה יבוא".

אתה מדבר על יציבות, אבל יהיו שיאמרו שהיציבות משעממת. הנה, גולדן סטייט לקחה את אליפות ה‑NBA בפעם השלישית.

"זה ספורט תחרותי והקבוצה הכי טובה צריכה לנצח. אחד היתרונות של הפלייאוף בליגת ה‑NBA הוא שאין בה פיינל-פור אלא סדרות אליפות. קבוצת NBA שלוקחת אליפות, בסופו של דבר היא באמת הקבוצה הכי טובה. אם גולדן סטייט עשתה זאת בשלוש מתוך ארבע השנים האחרונות היא פשוט הייתה הכי טובה, ללא ספק. זו לא צריכה להיות בעיה וזו לא הקבוצה הראשונה שעושה רצף אליפויות".

אולי אוהד הכדורסל הממוצע פשוט לא שבע. מצד אחד הוא רוצה קבוצות חזקות ומצד שני הוא מקטר כשיש אלופה אחת יותר מדי זמן מבחינתו.

"אני חושב שאנחנו כבני אדם תמיד אוהבים להתלונן על משהו. במקום להעריך קבוצה שעושה את זה לאורך זמן, אנחנו מתלוננים שהם טובים מדי. אני לא מבין את התלונות האלה. הרי השנה זה היה יכול להיות גם אחרת. אם יוסטון לא הייתה מאבדת את כריס פול, לא בטוח שהיא לא הייתה עוברת את גולדן סטייט בגמר המערב והכול היה נראה אחרת. אבל זה המשחק וצריך להעריך קבוצה שמגיעה להישגים".

"רוצה לאמן את הבן שלי"

בלאט הוביל את נבחרת רוסיה תחת שרביט אימונו למדליית זהב באליפות אירופה אחת, למדליית ארד בשנייה ולמדליה אולימפית באולימפיאדת לונדון 2012. את נבחרת ישראל הוא לא אימן, לפחות עד היום, אבל שימש כמה שנים כעוזר המאמן.

זה משהו בקריירה שלך שהיית רוצה לעשות? או שהיית שם עם רוסיה וזה הספיק?

"הייתי שם, אבל אף פעם לא עם נבחרת ישראל. הייתי אמור לאמן אותה, אבל בסופו של דבר לא אימנתי. לא חשבתי על התפקיד הזה לאחרונה, אבל מי יודע, אני לא מגביל את עצמי וגם זה יכול לקרות בעתיד".

יש לך את רוב התארים האפשריים בכדורסל הבינלאומי שמאמן יכול לבקש לעצמו. איזה עוד חלום יש לך להגשים? טבעת אליפות ב‑NBA?

בלאט מפתיע. "החלום שלי הוא להגיע לנקודה שבא אאמן את הבן שלי בקבוצה ושם אסיים את הקריירה. זה לא יהיה בקרוב וייקח עוד שנים, אבל זה החלום".

זה חלום צנוע מאוד.

"אני בנאדם צנוע", עונה בלאט בלי שמץ של שחצנות. לכל אורך השיחה איתו ניכר שבלאט יודע את מקומו, אבל לא עושה מזה עניין. כשאני מתעקש בעניין טבעת האליפות ב‑NBA הוא עונה: "אני יודע שיכול מאוד להיות שזה לא יקרה. אבל היי, הגעתי לגמר ה‑NBA וזה לגמרי לא רע".

מה אפשר לאחל למאמן שיש לו כמעט הכול, לקראת עונה נוספת של כדורסל?

"שתהיה לי ההזדמנות לאמן אנשים טובים ולעזור להם להגיע למיצוי הפוטנציאל שלהם. כי זה באמת מה שמשמח אותי".