מקום לתפילה שקטה. רחבת הכותל הדרומית
מקום לתפילה שקטה. רחבת הכותל הדרומיתצילום: יונתן זינדל, פלאש 90

הרחבה הדרומית של הכותל, זו שמיועדת לאכלס בעיקר את מי שאינם אורתודוקסים הופכת לאט לאט לאזור מבוקש.

כל מי שמעוניין להתפלל בשקט ובניחותא או להצטלם על רקע הכותל באופן משפחתי, יכול לבוא לרחבה הדרומית שניצבת ריקה ברוב שעות היממה. יש אפילו מניינים שקבעו את מושבם דווקא ברחבה הזאת, כדי להראות שאין לה באמת דורש. בכמה הזדמנויות, כמו חג השבועות, יום ירושלים, יום העצמאות וחול המועד פסח, התקיימו שם תפילות לא קטנות של חובשי כיפות סרוגות, בהפרדה מלאה, ואף נציג שאינו אורתודוקסי לא מחה על כך.

יעקב, אחד המתפללים מספר שכל תפילה במקום, שקולה מבחינתו כתפילה ברחבת הכותל הגדולה. "התחושה מרוממת מאוד, להיות שותפים בגאולה של חלק נוסף של הכותל המערבי זה דבר מיוחד מאוד". גם בצלאל זיני, ראש המטה המשותף לשמירה על קדושת הכותל, אומר שמדובר במגמה מתמשכת, שכן אין עניין להשאיר את הרחבה ריקה, כפי שהיה מאז הקמתה ובמשך זמן רב. "אנחנו שמחים לראות את מאות המתפללים בעשרות המניינים שכבר מגיעים למקום בצורה ספונטנית, הרחבה הדרומית של הכותל הופכת להיות מקום תפילה מקובל וקבוע, והגיע הזמן גם לשים בה מחיצה קבועה", הוא מוסיף.

הרחבה הדרומית הפכה לנושא שיחה בשבועות האחרונים, כשהרפורמים באמצעות נציגות בינלאומית מנסים להפעיל לחץ לא מתון כלל כדי לקדם חלק כלשהו ממתווה הכותל המקורי, אבל כזה שיביא להם איזשהו הישג ואולי אפילו שליטה במתרחש ברחבה הזאת, שבמקור נבנתה בעבורם אבל מאז נותרה בעיקר לאחרים. בשבועיים האחרונים החליף נתניהו שניים מהשרים בוועדה המטפלת במקומות הקדושים כדי לאפשר בנייה ברחבת הדרומית של הכותל המיועדת לרפורמים, ובצעד תמוה סירב לאשר את התפטרותו של השר לשירותי דת דוד אזולאי מהוועדה.

אורן הניג, דובר מרכז ליב"ה שמצוי עמוק מאוד במאבק נגד הרחבה הדרומית, מנסה להסביר את המצב הנוכחי. "כל נושא הכותל התחיל לפני שנתיים וחצי לאחר הבטחה של ראש הממשלה לרפורמים. היה משא ומתן ארוך בין המפלגות החרדיות לרפורמים ולרב רבינוביץ', ואז השרים התבקשו לאשר את המתווה. הבעיה המרכזית שעלתה במתווה הייתה ההכרה ברפורמים, משום שהייתה אמורה לקום ימנהלת שתתוקצב מגורמים ממשלתיים שבה יפעלו באופן בולט גורמים רפורמיים. הם גם היו אמורים לקבל כניסה מעורבת, בנוסף לכניסת הגברים וכניסת הנשים בנפרד".

המתווה נעצר, אולם הפרשה ממש לא הגיע לסיום. "כיום יש ניסיונות שונים להחזיר את מתווה הכותל בצורה כזו או אחרת לסדר היום, גם אם באופן בלתי רשמי. מנסים לעשות את זה בשלבים. לרחבה הדרומית אין היום היתר בנייה, אז עכשיו מנסים להעניק היתר בנייה מסודר ולעשות שם שיפוץ. הרפורמים מנסים להשיג הכרה חוקית רשמית או באמצעות תקנה, וכל הישג מבחינתם הוא הישג. הם מפעילים לחץ כבד על הממשלה בכל דרך, כדי שתהיה להם דריסת רגל. אנחנו חוששים שאומנם לא יחזרו למתווה הכותל, אבל זה יהיה שלב ראשון בדרך לחזרה למתווה ההוא".

לממשלה אין סמכות

עו"ד ד"ר שמואל ברקוביץ', מומחה לענייני ירושלים והמקומות הקדושים בישראל, חושב שכל הפעילות בכותל הדרומי נעשית שלא מתוך סמכות. "החלטת הממשלה מה‑31 בינואר 2016 להקמת רחבה נוספת בכותל, עומדת בניגוד לחוק. הסמכות הבלעדית לקביעת סדרי התפילה בכותל המערבי היא של הרבנות הראשית לישראל. מכיוון שאיש לא קיבל את אישורה של הרבנות הראשית לישראל להקמת הרחבה הדרומית, ובמיוחד כשהיא מתנגדת לכך בתוקף – אי אפשר מבחינה חוקית לעשות את זה".

אז הרבנות הראשית היא הגורם היחיד שמוסמך לקבוע בכותל.

"הכותל המערבי לכל אורכו הוא מקום קדוש ליהדות. בנוסף לכך, כאשר יש לנו מושג דתי, והמחוקק הישראלי לא נתן למושג הזה הגדרה חדשה משלו, הרי שברור שכדי לברר את קדושתו של מקום מסוים צריך לדבר עם האוטוריטה העליונה בדת הנוגעת בדבר. בג"ץ קבע כבר פעמים רבות שכשהדת הנוגעת בדבר היא היהדות, הסמכות היא של הרבנות הראשית. לכן ברור שהיה צריך לפנות לרבנות הראשית. יותר מכך, בחוק השמירה על המקומות הקדושים נאמר שהשר הממונה על ביצוע החוק הוא שר הדתות, ונאמר שכאשר הוא יתקין תקנות בנושא הוא יתייעץ עם הדת הנוגעת בדבר. כלומר, שאי אפשר לעסוק בסדרי התפילה בכותל בלי לקבל את עמדתה של הרבנות הראשית לישראל".

אז כל החלטה אחרת בעצם תהיה מנוגדת לחוק.

"אי אפשר לעשות את הרחבה הדרומית לפי המשפט הישראלי ולא משנה איך ינסו לסובב את זה. הממשלה לא יכולה לקחת את הסמכות של הרבנות או של השר לשירותי דת. אז מה היא עושה? צוות מטעם הממשלה גיבש מסקנות, והם פנו לבעל הסמכות שהוא השר לשירותי דת, כדי שהוא יתקין את התקנות על פי מה שנראה להם. אבל השר לשירותי דת לא מוכן לכך. הוא מתנגד מכוח החוק שאומר לו שני דברים: האחד, צריך להתייעץ בנושא עם הרבנות הראשית ולא עם הממשלה, השני הוא שהשר עצמו הוא חרדי ולא מוכן לחתום על תקנות שיביאו להקמת רחבה שבה תהיה תפילה מעורבת של גברים ונשים, מוזיקה בשבת ותפילת נשים עטויות בטלית ותפילין".

ד"ר ברקוביץ' אומר כי מי שגורם בעצם לטלטלה, בניגוד לתפקידו, הוא בית המשפט העליון. "בג"ץ, בהרכב הנוכחי שלו ובאווירה הנוכחית שלו, אין ספק שהוא חותר ליישום מתווה הכותל ולהקמת הרחבה הדרומית, והוא לא קיבל עד עכשיו את הטיעון שמי שמוסמך לקבוע שם זו הרבנית הראשית. כך יש לנו מצב אבסורדי, שאומנם הממשלה הקפיאה את מתווה הכותל בלחץ החרדים, אבל באותה החלטה נאמר שהשר הנגבי ימשיך לבחון את העניין. בפועל, לפי התשובות שהפרקליטות מביאה לבג"ץ, למרות הקפאת ההחלטה, הממשלה ממשיכה בביצוע של הרחבה הדרומית בפועל בעידודו של בג"ץ".

לא לחולל מחלוקות

השר יובל שטייניץ, חבר הוועדה שאמורה לדון בנושא מטעם הממשלה, אינו מבין על מה המהומה. ביום מינויו הסביר כי "בדיון התקשורתי עסקו בקדושת הכותל בטענה שמכבדים את הרפורמים והקונסרבטיבים, אבל לא בכותל. אותו טיעון אפשר היה לומר על ירושלים. ירושלים כולה קדושה, אז המשמעות שלא ניתן לקונסרבטיבים ולרפורמים להקים בעיר בתי כנסת? לא צריך לחולל מחלוקות איפה שאפשר להכיל את כלל הזרמים של העם היהודי. רחבת הכותל לא תיפגע מכך".

הוא לא הסתיר גם את דעתו שלו בסוגיה. "אין לי בעיה עם הכותל האורתודוקסי איך שהוא היום, אבל יש לי בעיה עם העובדה שמונעים מהרפורמים והקונסרבטיבים להתפלל בו. עלינו לעשות מאמצים גדולים יותר מול יהדות העולם".

בינתיים, במכתב ששלחו הרבנים הראשיים לשר הדתות הם דרשו לשנות את התקנות לשמירה על המקומות הקדושים, כך שיהיה כתוב באופן ברור שהתקנות חלות על הכותל לכל אורכו, והסמכות במקום היא סמכות הרבנות הראשית בלבד. גורם ממשלתי המקורב לנושא מסביר שמטרת המכתב היא להעביר לראש הממשלה מסר ברור שיהיה מאבק מתמשך נגד הרחבה הדרומית.

להערכת משפטנים, דרישה זו של הרבנות הראשית עשויה לשים סוף לדרישותיהן של התנועות הרפורמיות, מכיוון שלאחר שינוי התקנות לא תהיה כל אפשרות לשופטי בג"ץ להעניק לחוק פרשנות שעומדת בניגוד להלכה ולמסורת.

במטה המשותף לשמירה על קדושת הכותל כבר מתכננים את הפעילות הבאה ברחבה הדרומית. הסוגיות המשפטיות פחות מעסיקות את המתפללים הבאים לרחבה – הם באים דווקא כדי להבהיר את המסר שלהם: קדושת הכותל חלה גם על הרחבה הדרומית, ואין לשייך אותה לציבור שרוצה לשנות את המסורת והמנהגים הנהוגים בכותל המערבי מימים ימימה.