בשבע מהדורה דיגיטלית

רועדים מפחד

תושבי טבריה מספרים על לחץ נפשי בעקבות 14 רעידות האדמה שהתרחשו שם בשבוע האחרון, ובעירייה יודעים על יותר מאלף מבנים ברמת סיכון.

יוסף ארנפלד , כ"ט בתמוז תשע"ח

רעידות מעל דרגה 4 בסולם ריכטר יגרמו לנזקים משמעותיים. נזקי רעידת האדמה בטבריה
רעידות מעל דרגה 4 בסולם ריכטר יגרמו לנזקים משמעותיים. נזקי רעידת האדמה בטבריה
צילום: דוד כהן, פלאש 90

מאיר השכיב את בתו הפעוטה לישון בדירתו שבטבריה, כשפתאום רצפת הבית התחילה לרעוד ולזוע. אשתו בדיוק פתחה את המקרר ומוצרים התחילו ליפול החוצה. "תפסתי את הילדה ורצתי איתה החוצה. שכנה שגרה מעלינו התחילה לצרוח מפחד", הוא נזכר, "אחרי זה נרגענו וחזרנו הביתה".

המחזה חזר על עצמו למחרת, לפנות בוקר. "קפצנו מהמיטה בבהלה", ממשיך מאיר לתאר. "מאז, כל פעם שהולכים לישון מתחילים לרוץ לי סרטים בראש". לנוכח הטראומה שחווה הוא לא ממש מרגיש בטוח, אבל מאמין שמה שצריך לקרות אכן יקרה. "זה מה שמרגיע. פרט לזה מנסים להתכונן ולקרוא את ההוראות וכמובן שהמדינה צריכה לעשות כל מה שבאחריותה, לחזק את המבנים שצריכים חיזוק".

במהלך השבוע האחרון פקדו את מרחב העיר טבריה 14 רעידות אדמה בדרגות שונות, החל מ‑3 ועד 4 וחצי בסולם ריכטר, וגרמו ללא מעט נזקים. הרעידות מגיעות כתוצאה מהשבר הסורי-אפריקאי, הידוע כשבר פעיל. הרעידה הגדולה האחרונה באזור התרחשה לפני כמאה שנה, אז נחרבה טבריה כמעט כליל. "היו בעבר אירועים כאלה, אבל אני לא זוכר מקבץ כזה גדול של רעידות אדמה בתקופה כל כך מצומצמת", מעיד מוטי לביא, מהנדס העיר טבריה. "היו פה ושם, אחת לכמה שנים הייתה רעידה קלה, אבל לא היה מצב כזה של 14 רעידות רצופות בתוך שבוע".

עיריית טבריה נמצאת כרגע בשלב שבו מנסים להעריך את הנזקים ולסווג אותם לפי עוצמתם. "אנחנו בודקים את יכולת העמידות של מבנים במקרה של רעידת אדמה, נסווג את המבנים לפי רמות הנזק ונגבש המלצות להמשך פעולה, לפי סדרי עדיפות. כרגע מה שיש לנו ביד אלו נתונים של בדיקות שנעשו לפני ארבע שנים, והסקר הזה כולל בתוכו 1,200 מבנים בעיר שנמצאים ברמת סיכון כזו או אחרת".

נכון לעכשיו כ-1,100 מבנים בטבריה נמצאים ברמת סיכון גבוהה וצריכים טיפול מיידי של חיזוק. "אנחנו לא רוצים לחכות לרעידה בעוצמה גבוהה יותר שעלולה לגרום להרס של המבנים האלה, לכן כדאי להקדים ולחזק אותם. כל עוד הרעידות הגיעו לעוצמה של עד 4 בסולם ריכטר הנזקים יהיו מינוריים, אבל ברגע שחלילה תהיה רעידה חזקה יותר צפוי נזק משמעותי", מתריע לביא.

פרט לסימון מבנים בעייתיים, סומנו גם אזורים שלמים עם רמת סיכון גבוהה יותר. "יש אזורים שבהם הבנייה לכתחילה מועדת יותר לפורענות. במוקדים האלה אנחנו מטפלים בראש ובראשונה. אנחנו מודעים לבעיות הללו עוד לפני הרעידות", מבקש לביא להדגיש, "כך למשל בשכונת מורדות טבריה יש מוקד עם בעיית ביסוס של המבנים, היות שהם נבנו על תוואי של מילוי, וכעת יש שקיעות כתוצאה מבעיות הידרולוגיות. אפילו נאלצנו לפנות שלוש משפחות מהבית שהתגוררו בו".

אין אזור בטוח

כבר שנים רבות שד"ר אפרים לאור מתריע על חוסר היערכות מספקת לרעידות אדמה. לאור, מומחה לרעידות אדמה וראש מרכז חקר אפר"ן ב‑HIT, התראיין גם כאן ב'בשבע' והתריע בנושא לפני כמה חודשים. לדידו, גם מי שמרגיש בטוח יותר מתמיד כי הוא לא מתגורר בטבריה וסביבותיה, צריך להתחיל לדאוג. "שאף אחד לא יחיה על ענן. נכון שזה נראה כאילו יש מקומות יותר מסוכנים ויש פחות. אבל זה אקראי לגמרי. אף אחד בעולם עוד לא מצא חוקיות בנושא רעידות האדמה. לכן הסיכון הוא ממשי מאוד", הוא מתריע. "זה יכול לקרות בכל רגע וגם יכול להתרחש יותר מאוחר. אנשי המקצוע מדברים על הרבה הרוגים ורבבות פצועים ומאות אלפי מבנים בארץ שעלולים להינזק. הדבר הזה הוא מאוד רציני".

כך למשל, רעידת האדמה שהרסה את צפת לפני כמאה שנה אירעה במצפה שלם - 160 קילומטר דרומה, באמצע ים המלח. "צריך לבדל בין מה שמעניין בעלי מקצוע ובין מה שצריכים לדעת אנשים מן השורה. מבחינתם כל הארץ, כולל המבנים שמסביב לעיריית תל אביב, הם באותה רמת סיכון מעשית כמו הבית שלי במושבה כינרת, שנחשבת לאזור סיכון. הבית שלי עמיד, המשפחה מתורגלת - וזה לא מעסיק אותנו. כשהבית שלנו יימעך - ברדיוס של עשרה קילומטרים לא יישאר איש".

לדעת לאור כל אחד ואחד מאזרחי מדינת ישראל חייב להכין את עצמו. "אי אפשר לשרוד רעידת אדמה בלי להתכונן. כל האנשים שנוטלים תרופות כרוניות על בסיס קבוע, ויש מיליון וחצי כאלה בארץ, צריכים לשאת עליהם את כמות התרופות המספיקה למשך עשרה עד עשרים ימים, לכל מקום שבו הם הולכים. הדבר הזה קריטי, אין שום דרך שבה המערכת הממסדית שדרכה אנחנו מצטיידים בתרופות תוכל לתת מענה בזמן אמת". פרט לתרופות הוא ממליץ על הצטיידות במים, מזון ופנסים עם סוללות רזרביות, נרות ומסמכים אישיים. "לא מדובר על הוצאה גדולה באופן חריג, אלא בסך הכול להקדים רכש", הוא מבהיר.

המלצה נוספת של ד"ר לאור היא התקנת אמצעי התרעה. "מי שיכול להרשות לעצמו, שיתקין מערכת אזעקה מיוחדת לרעידות אדמה, שנותנת בין 5 ל‑30 שניות של התראה מוקדמת שמאפשרת הגעה למקום בטוח". לדבריו מערכות כאלה הותקנו בלא מעט בתי ספר. "תרגלתי לא מעט בתי ספר בעצמי. בבית הספר של הבנות שלי, שבו לומדים 300 תלמידים, אחרי הדרכה ותרגול של התלמידים והצוות, לקח 12 שניות עד שכולם היו בחוץ במקום בטוח. אלו דברים שאפשר לעשות מעכשיו לעכשיו".

העיקר לצאת לשטח פתוח

לעומת ד"ר לאור, בפיקוד העורף מבקשים למקד את התופעה. "האזורים המועדים לפורענות הם אלה שנמצאים על קו השבר הסורי-אפריקאי, הם גם מרגישים את זה יותר מכל הארץ", מדגיש בכיר בפיקוד העורף בשיחה עם 'בשבע', "יש אסכולות שגורסות שהלחץ שמשתחרר באופן מדורג מונע רעידה חזקה יותר, כי זה משתחרר בטפטופים והלחץ מתמתן בין הלוחות. יש שסוברים שזה מסמל רעידה קרובה ועוצמתית יותר. בהיסטוריה, אזור השבר הסורי-אפריקאי הוא אזור רווי ברעידות. אומנם שרשרת כזאת של רעידות לא קרתה בשנים האחרונות, אבל ב‑120 השנים האחרונות היו מאות כאלה באזורים הללו".

בפיקוד העורף ניתחו את כל האירועים של רעידות האדמה ברחבי העולם שבהם נטלו חלק, והגיעו למסקנה שהמענה הראשוני והעיקרי אמור להגיע מהמרחב האזרחי. כך למשל, בני המשפחה הם אלה שיימצאו בבית והם אלה שיצטרכו לתת את המענה. לכן במהלך השנים האחרונות הכשיר פיקוד העורף את רוב הרשויות במדינת ישראל לסיוע עצמי ראשוני, וכך הוקמו יחידות הנקראות סע"ר. יחידות אלו מאומנות לחלץ עד רמה מסוימת וייתנו מענה בזמן רעידת אדמה. בנוסף לכך הוסמכו אלפי תלמידים בכיתות י' ליכולת תגובה מיידית.

"המרחב האזרחי רווי בכוחות שיודעים לתת מענה מציל חיים. גם בזמן רעידת אדמה יהיו הרבה כוחות שיידעו לתת את המענה הראשוני", מדגיש הבכיר. "בשלב השני יגיעו כוחות הכיבוי וכוחות החילוץ של פיקוד העורף. תפיסת העבודה של יחידת הכוננות היא שמגיעים בתוך סדר גודל של שעתיים וחצי לכל מקום בארץ, גם בצורה מוסקת ורכובה. ההגעה של חיילים מהבית היא ברכבים פרטיים, יתר הציוד מגיע לאחר מכן. יש גדודים סדירים שנמצאים בתעסוקות מבצעיות ביהודה ושומרון ובערבה. הפקודה שלהם היא שחלק משמעותי של הכוח יכול לעזוב בזמנים קצרים את הגיזרה ולהגיע אל אירוע חירום בשגרה, כמו רעידת אדמה".

לנוכח רעידות האדמה האחרונות, כפי שעשו יתר הגופים המופקדים על הנושא כמו משטרת ישראל, מד"א וכיבוי האש, הגבירו בפיקוד העורף את הכוננות וריעננו את הנהלים של הכוחות. כמו כן נשלחו מהנדסים לסייע למשרד הבינוי והשיכון להעריך את הנזקים שנגרמו ולמיין את המבנים. אך מבחינתם המשימה החשובה ביותר היא הסברה לאזרחים כיצד להיערך בזמן אמת. "צריך לעשות סימולציה להנחיות. ההבנה וההפנמה לא מספיקות וצריך תרגול", מחדד הבכיר, "אתה לא יודע איפה זה יתפוס אותך. העיקר לצאת לשטח פתוח, או להיכנס לממ"ד עם דלת פתוחה וכן הלאה. אנשים שפועלים על פי ההנחיות, בדרך כלל ניצלים".