שיטה יהודית עתיקה למזימת ייבוש בארות

מלחמת ההדתה צפויה לככב בקמפייני הבחירות המוניציפאליות המתרגשת עלינו. הנה לכם סיפור ירושלמי על מעיין שיבש, כדוגמא.

שמעון כהן , ד' באב תשע"ח

סיפור שמתחיל בליפתא
סיפור שמתחיל בליפתא
צילום: הדס פרוש. פלאש 90

מערכת בחירות מוניציפאלית מצחיקה צפויה לנו. ככל הנראה לא ענייני ביוב, ניקיון והצבת תמרורים יינשאו על ראש בחירותינו, אלא, איך לא, ההדתה, ירום הודה ויתעלה שמה.

צ'מעו סיפור: לאחר קמפיין המסעדות התל אביביות בתשעה באב ומלחמת חב"ד בכיכר, הבינו במקומות נוספים שהדרך אל הקלפיות עוברת דרך מלחמת ההדתה, וברוח זו קיבלנו השבוע הודעה מרתקת ומרעישה, פרי מקלדתה של נציגת מרצ במועצת עיריית ירושלים: חרדים ייבשו מעיין במחאה על כך שנשים רחצו בו. כך סיפרה הנציגה ואפילו אצה רצה להגיש תלונה במשטרה.

קראתי, תמהתי וחייכתי. מדברי המתלוננת עולה שאחד ממעיינות ליפתא הפך מוקד למריבות בין מטיילים חרדים למטיילות חילוניות המבקשות לשכשך במקום. באחד האירועים הזהירו החרדים (כך לפחות לטענתה) שאם ימשיכו הנשים לשכשך הם ייבשו את המעיין. חלף זמן מה (ימים, שבועות או חודשים. לא יודע) ובאחד הימים הגיעו מבקרים למקום ומצאוהו יבש כמדבר סיני ביום חמסין. המסקנה המתבקשת והמיידית עבור המתלוננת ממרצ היא שהחרדים אכן מימשו את מזימתם וייבשו את המעיין.

תהיתי ביני לבין עצמי אם אכן נלכדו חרדים בעיצומה של מלאכת הייבוש, וכיצד נעשית אותה מלאכה מופלאה? איך מייבשים מעיין בשם מלחמת הדת נגד חילוניות משתכשכות?

על השאלה הראשונה קיבלתי מענה בדמות המילים '"כנראה חרדים" ששורבבו להודעה על התלונה. כלומר, אין ממש חרדים, אבל יש "כנראה חרדים". הבנתי.

נותרתי כעת עם השאלה – איך בדיוק אותם כנראה חרדים הצליחו לייבש מעיין? שאלתי וקיבלתי תשובה מעניינת. מסתבר, כך נאמר לי מסביבתה של המתלוננת, שבהלכה היהודית יש שיטה עתיקה (כן, כן, זה מתחיל להישמע כמו התכנסות של זקני ציון, אתם צודקים) לייבוש מעיינות. על השיטה הזו ניתן ללמוד ממקורות הלכתיים קדומים.

כחובב היסטוריה בכלל והיסטוריה יהודית בפרט נדלקו עיניי בהשתאות. מעולם לא שמעתי על שיטות ייבוש שכאלה. האם מדובר בלחש? או אולי בכישוף מסתורי אפוף קטורת ריחנית באוהל חשוך ולאור נר זעיר? אפשר לראות את המקורות המעניינים האלה (שאלמד גם אני איך מייבשים מעיינות ביהדות)? שאלתי. בוודאי, אמרו והבטיחו לשלוח לי את הטקסט הרלוונטי. אמרו ועשו. אל ווטסאפי הגיע בתוך זמן קצר טקסט שעוסק בדיני מקוואות. קראתי שוב ושוב ולא הצלחתי להבין מדינים העוסקים באוצר המים והמעבר ממנו אל המקווה איך לעזאזל מייבשים מעיינות. שאלתי גם מהו המקור לטקסט הקדום הזה. 'ויקיפדיה', אמרו לי והתירו אותי קצת מופתע לגלות שויקיפדיה הפכה להיות מקור יהודי הלכתי קדום, כזה שאפילו פורעים חרדים מסתמכים עליו בדרכם למלאכת ייבוש המעיינות. התגברתי על התדהמה וניסיתי להבין מתוך הטקסט את פרטי תורת הייבוש היהודית הקדומה. קראתי ולא הבנתי. ניסו להסביר לי שאם אקרא שוב אמצא בין המילים שלפניי את אותה שיטה מופלאה ששימשה ככל הנראה את החרדים מטרידי הנשים המשכשכות.

האמינו לי, קראתי וחזרתי וקראתי, לא מיניה, לא מקצתיה, לא קשור ולא דומה.

אני משער שהסיפור ברור כבר גם לכם. איכשהו התייבש מעיין שבו ככל הנראה היו מלחמות יהודים ויהודיות. מישהו החליט שהמייבשים הם חרדים, ולמען העצמת הסיפור איתר טקסט שקשור איכשהו להלכה ונוגע למים והחליט שבנבכי המילים הללו מסתתרת שיטת ייבוש בארות.

אגב, בהחלט יתכן שבחשכת הליל הגיעו למעיין מספר חרדים ארוכי פאות, משכו את הפקק ורוקנו אותו, זכר לאותה אמבטי רותחת של עמלק, אבל אלה יכולים היו להיות באותה מידה גם דתיים סרוגי כיפה או חילוניים יפי בלורית ואפילו מוסלמים עטויי כפיות או נוצרים נושאי צלבים, אבל אם אפשר לגייס גם את מלחמת המעיינות לטובת מאבק הקלפיות, אז למה לא?

ובכן, ההצעה שאני נושא מכאן לאותה מתמודדת ממרצ ולשאר מטפחי מלחמת ההדתה: חברים, מאוד מעניין ומאתגר להתווכח על סוגיות כמו חופש דת, מעמד נשים, יהדות במרחב הציבורי ועוד, אבל אם אפשר, בואו נעשה את זה ברמה קצת יותר גבוהה. למען כבוד הדיון, כבוד הנושא המדובר וכבודכם אתם.