לא צריך הכרעה. פרופ' קורינאלדי
לא צריך הכרעה. פרופ' קורינאלדיצילום: יח"צ

לפני מספר ימים קיבל בג"צ החלטה תקדימית ולפיה אישה שגויירה על ידי בית דין של ארגון 'גיור כהלכה' של מוסדות 'אור תורה', לא תגורש מישראל עד תום ההליך המשפטי שבו יידון מעמדה כגיורת, כן או לא.

להחלטה שתתקבל בעניינה של הגיורת עשויה להיות משמעות להכרה הכללית בבתי הדין האורתודקסיים לגיור שאינם שייכים לבית הדין הגדול.

פרופ' מיכאל קורינאלדי, שהגיש את העתירה בשמה של הגיורת, מספר את השתלשלות האירועים ואת המשמעויות הדרמטיות שעשויות להיות להם: "כאשר יהודי ישראלי מתחתן עם נוכריה, והעותרת היא נוכריה, היא מקבלת רישיון ישיבה בארץ ונכנסת להליך מדורג המוכר בציבור. במקרה הזה יש לה שני ילדים מהאב היהודי והם אזרחים ישראלים. הבעיה החלה כשהבעל והאישה נפרדו ומאותו רגע משרד הפנים אמר לה שאין לה זכויות בארץ שתצא מהארץ".

מוסיף פרופ' קורינאלדי פרטי רקע ולפיהם מהרגע בו נפרדו בני הזוג "בית הדין לא מוכן להמשיך את הליך הגיור", ולכן נולדה התביעה לגרש אותה מהארץ בהיעדר מעמד אזרחי עבורה. "כדי לפתור בעיה כזו מגישים בקשה להישאר בארץ מטעמים הומניטאריים, שהרי אין לה זכות עצמית אלא בתור אם לאזרחים ישראלים. השאלה היא גם מה קורה בתקופת הביניים, מהרגע שהבעל עזב אותה ואין לה זכויות בארץ כמו ביטוח לאומי וכו'. לשם כך הוצאתי עבורה חצי שנת ישיבה בארץ כישיבת עראי לשישה חודשים שבהם מאחר ובית הדין לגיור לא מוכן לטפל בתיק שלחתי אותה לבית הדין של 'גיור כהלכה' והוא גייר אותה גיור מלא. היא כבר הייתה ערוכה לגיור, היא למדה בנתיב, קיבלה מצוות, טבלה, נשאלה את כל השאלות וכו', אבל הגיור הפרטי הזה לא מוכר על ידי שר הפנים ופקידיו".

"היא הביאה למשרד הפנים את תעודת הגיור ושם אמרו שצריך לבדוק את התעודה, ובמשך שישים יום לא נתנו תשובה. החוק אומר שללא תשובה בתוך 45 יום זה נחשב כתשובה שלילית. כדי לדאוג למעמדה בארץ הגשתי עתירה נגד שר הפנים למה לא יתן לה תעודת עולה ואזרחות ישראלית בהתאם לחוק השבות והאזרחות", ממשיך קורינאלדי את סיפור המעשה ומציין כי "בית המשפט הוסיף לאשרה שלה צו הרחקה עד השלמת המהלך המשפטי בבג"ץ, אבל החל מחודש ספטמבר לא יהיה לה ביטוח לאומי ולא זכויות אחרות אם לא ייפתר מעמדה עד אז". להערכתו של קורינאלדי "הגיור שלה יוכר, כמו שהוכר הגיור של הרב קרליץ ושל הרב פרנק, שגם הם בתי דין פרטיים. אין הבדל בין הגיורים הללו. גם הרב קרליץ והרב פרנק אינם מקבלים משכורת מהמדינה ועושים גיורים על פי ההלכה, אבל המדינה עורכת הפרדה אבסורדית ולא מקבלת גיורים אחרים".

לכאורה, הכרעה בעניינה של אותה גיורת עשוי להניב מסקנות שתהיינה להן השלכות לגבי ההכרה בכלל בתי הדין האורתודוקסיים בישראל, סוגיה שעסקו בה חברי הכנסת כמחוקקים ולא הגיעו להשלמת הדיון בה. קורינאלדי מצידו מבהיר כי כלל איון צורך בחקיקה נוספת שכן החוק החדש שנקבע בחודש מאי האחרון קובע כי במידה ויש לאקונה בחוק הישראלי הרי שפונים לאמור בחוק העברי, ובהקשר הנוכחי מדובר בגיור אוקתודוקסי הלכתי התואם את המשפט העברי.

בדבריו מציין קורינאלדי כי מאחר וקיים חסר במשפט הישראלי אודות שאלת סוג הגיור שבו התגייר העולה הזוכה לעלות מחוק השבות, הרי שיש לפנות למשפט העברי, בכך נקבע למעשה כי רק גיור אורתודוקסי ולא גיור רפורמי, הוא שייכלל בחוק. "משפט עברי זה בראש ובראשונה השולחן ערוך והתלמוד".

"מדינה שלמה לא יודעת מה נעשה בכנסת ולא יודעים מה ההשלכות של הדברים. אני טוען שבמקרה של הגברת שהתחתנה בדין תורה החוק הזה מציל אותה גם ללא החלטת בית משפט. היא יהודייה לכל דבר ואפליה לרעה של מי שהתגייר היא מעשה אסור באיסור חמור על פי הדין העברי וההלכתי ועל פי מורשת ישראל".