מתאבלים בתשעה באב
מתאבלים בתשעה באבצילום: פלאש 90

אחד מחברי מועצת עיריית תל אביב הכריז לפני מספר ימים על קמפיין המעודד פתיחת עסקים בליל תשעה באב. ביומן ערוץ 7 שוחחנו על ההיבט החוקי של המהלך עם השופט בדימוס פרופ' עודד מודריק, מרצה באוניברסיטת אריאל, לשעבר סגן נשיא ביהמ"ש המחוזי בת"א.

"יש חוק מסגרת שמסמיך את הרשויות המקומיות לסגור את בתי העינוגים והאוכל בתשעה באב", מזכיר הפרופ' מודריק המציין כי "לכאורה דברים נתונים לשיקול דעתה של כל רשות. אם רשות קובעת זה חל על כל תושביה. כלומר אם תל אביב מחליטה זה ייהיה רלוונטי גם לגבי יפו".

עם זאת, מודריק עצמו סבור כי חשיבותו של צום תשעה באב היא כה עמוקה שאין להותיר את ההחלטה על קיומו של הצום בידי הרשות המקומית בכל מקום ומקום. "אם יש הצדקה לעניין הזה הרי שהוא לא נובע מקיום ההלכה הדתית והמסורת הדתית, אלא מתוך ציון העובדה שלפני כאלפיים שנה איבדנו את הריבונות שלנו על ארץ ישראל ונאלצנו ללכת לגלות וכיום חידשנו את הריבונות. כדי לחזק את ההבנה שמחדשי הריבונות כיום הם בני בניהם של מי שאיבדו את הריבונות, אנחנו מציינים את היום הכפול של חורבן בית המקדש כסמל לכך שהיינו פה וחזרנו למקום ולא נותקה השלשלת".

לדבריו חשובה האמירה הציבורית הזו "מול מי שטוענים שזו יכולה להיות מדינת כל אזרחיה, או שאין ליהדות זיקה למקום מסוים, ויש טענה מרחיקת לכת יותר שהיהודים של היום אינם בהכרח בני בניהם של מי שישבו כאן בתקופת החורבן או בתקופת המשנה, אלא ערב רב של מתגיירים לאורך השנים, אמירות שכיום יש מי שמנסה לעגן אותה בבדיקות DNA. כדי להציב בפני הטוענים הללו את העובדה שהיינו פה ונמשיך להיות כאן, צריך להמשיך את ציון היום הזה, כשם שאנחנו מציינים את יום העצמאות ואת יום הזיכרון לחללי צה"ל. זה יום זיכרון ששומר את הזיקה שלנו ליהודים שהיו כאן לפני אלפיים שנה, לכן אני חושב שזו לא צריכה להיות רשות או ברירה בידי הרשויות אלא חובה".

מוסיף ומחדד מודריק את הצורך בקיבוע הצום כחובה לאומית ומסביר: "אני שומע בעלי מסעדות שאומרים שאין להם דבר עם האבל הזה על מה שקרה לפני אלפיים שנה. הדברים נשמעים גם ממי שאינם סבורים שהמדינה צריכה להיות מדינת כל אזרחיה אבל מאחר והם אינם מקבלים הסבר על חשיבות ציון הימים הללו, הם לא מבינים את המשמעות של הדברים ורואים בכך סוג של כפייה דתית והדתה. אם ירבו כאלה שמדברים על מדינת כל אזרחיה צריכה לבוא הכתבה מלמעלה, וגם היא נובעת מחוק הלאום החדש שרוצה לומר שהמדינה היא מדינת היהודים".

בעקבות דבריו אלה נשאל השופט בדימוס מודריק עד כמה עמדתו זו המדגישה את היות מדינת ישראל מדינת העם היהודי מצויה וקיימת במערכת המשפט כולה ואינה רק עמדתו ועמדת הסבורים כמותו. "העמדה הזו קיימת ונוכחת", הוא קובע. "יש כל הזמן מתח מתמיד בין האופי היהודי של המדינה לאופי הדמוקרטי שלה. מובן שיש נקודות חיכוך וצריך להיזהר ממצב שבו רכיב אחד כופה את עצמו על האחר ומבטל אותו, לא הדמוקרטי את היהודי ולא להיפך". דוגמא לדבריו מוצא פרופ' מודריק בחוק השבות הנוגע להגירת יהודים לארצם ובמתן האפשרות לקיומן של קהילות יהודיות נפרדות ולא מעורבות.

לדבריו "בתי המשפט משתדלים ליצור איזון בין ההיבטים הללו. כשופט אעשה כל מאמץ לשמור על שני אפיקי אופיה של המדינה. חוק השבות הוא קו אדום שלא אהיה מוכן לבטל אותו, וכך גם אם יגידו שכדי לשמור על המדינה כיהודית הכול צריך להתנהל על פי ההלכה אגיד שגם זה קו אדום. אם כי אני סבור שההלכה אינה נוגדת את הדמוקרטיה".

מפתיע הפרופ' מודריק כשהוא קובע כי לא די בכך שעמדה זו קיימת ונוכחת במסדרונות המשפט הישראלי אלא ש"זו גם עמדתו של אהרון ברק. זה הבסיס וזו המהות. הרבה פעמים לא מבינים את פסיקת בית המשפט העליון ואת המאמצים שהוא עושה כדי לשמור על שני העקרונות הללו".