לזכר אלה ז"ל:
הזמן קצר והאהבה מרובה

עם חנוכת שביל לזכר אלה אור ז''ל שנספתה באסון השיטפון, אביה מתריע: "האסון לא היה חד פעמי".

שמעון כהן , ה' באב תשע"ח

אלה אור ז"ל
אלה אור ז"ל
צילום: פייסבוק



טוען....

בשמורת 'עוז וגאו"ן' שבמרכז גוש עציון נסלל שביל מש"צים (מדריכי של"ח צעירים) לזכרה של אלה אור ז"ל שנספתה באסון השיטפון בערבה.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם אביה, איציק אור, על דמותה של אור ועל ההחלטה להנציח את זכרה דווקא בשמורה זו.

"אלה הייתה מש"צית. היא עשתה את הקורס לפני שלוש שנים", מספר איציק ומזכיר כי "חורשת 'עוז וגאון' החלה בפעילות לפני ארבע שנים, בלילה בו גופות הנערים אותרו. קורס המש"צים הראשון שעשה פעילות ב'עוז וגאון' היה הקורס שאלה השתתפה בו.

''הקורס ההוא חנך למעשה את השביל, ובמהלך השנים כל קורס מש"צים המשיך את השביל". כך נמשכו הדברים עד השלמת סלילתו והכשרתו של השביל בשבועות האחרונים על ידי המחזור האחרון של הקורס.

לקראת חנוכתו של השביל פנו הממונים מטעם משרד החינוך על קורס המש"צים לבני משפחתה של אלה ז"ל והעלו את רעיון הנצחתה במקום. "שמחנו על כך שהשביל נקרא 'שביל אלה' על שמה של אלה במקום מאוד ציוני. החינוך בבית שלנו הוא על ברכי ארץ ישראל, תורת ישראל ועם ישראל, אלה לא הפסיקה לטייל גם כמש"צית והיא גם נספתה באסון תוך כדי טיול בארץ ישראל, כך ששמחנו שבמקום מרכזי כל כך, על אם הדרך שבין עיר האבות חברון לעיר הקודש ירושלים ייחנך שביל על שמה ושמחנו לשתף פעולה".

במקום ניתן גם להתוודע לדמותה של אלה ז"ל דרך ברקודים שהוטמעו בשביל ומהם ניתן לשמוע עליה דרך מכשיר הטלפון הסלולארי. "זו הפעם הראשונה שנחשפנו לשמורת 'עוז וגאון'. מקום מדהים", אומר איציק ומספר: "את הרעיון של הברקודים למדנו מדברים דומים שנמצאים במקום. תרמנו פינת לימוד לעילוי נשמת אלה, ובה יש מספר ברקודים שמראים מי היא הייתה, על קורות חייה ומעין צוואות, דברים שאמרה בתקופה האחרונה והפכו לסוג של צוואה".

"יש לנו שישה ילדים, ואלה הייתה האחרונה חביבה. ילדה מאוד מיוחדת, וזו לא אמירה של אחרי מות. יש קונצנזוס במשפחה על כך שהיא הייתה משהו מאוד מיוחד, היא חיברה את כל האחים, עשתה הרבה דברים בצינעה שלא ידענו עליהם בחייה ונודעו לנו מאז השבעה. גילינו שהסטטוס של אלה היה 'הזמן קצר והאהבה גדולה'. משפט מאוד חזק שהיא העלתה אותו בגיל 17. אני לא מכיר הרבה ילדים בגיל 17 שזו החשיבה שלהם".

את המשפט הזה הטביעו בני המשפחה על צמידים שחולקו במהלך אירוע חנוכת השביל למש"צים שהשתתפו באירוע, כך גם הפך המשפט לכותרת שהוטבעה בכותרת הפינה שהוקמה לזכרה.

עוד ביקשנו לשמוע מאיציק אור על ההתמודדות הקשה של המשפחה, כמו גם משפחות הנספים האחרים באסון. "ההתמודדות לא פשוטה. עם ישראל חיבק אותנו ולא הפסיק לחבק. עד היום אנחנו מקבלים טלפונים ומיילים מאנשים שרוצים לחבק אותנו וכותבים שירים על הילדים".

עם זאת כלפי ממשלת ישראל חשות המשפחות אכזבה. "קצת מאכזב שממשלת ישראל אולי קצת שכחה את האסון הזה. פנינו באופן אישי לראש הממשלה ולא קיבלנו תשובות. האסון קרה לאחר שרשרת של דברים שאסור לעשות במכינות הקדם צבאיות.

''אנחנו מאוד בעד המכינות שמועילות מאוד לילדים ולעם ישראל, אבל במהלך השנים ההתנהלות הייתה לא נכונה. האסון הזה לא נקודתי. היום אנחנו יודעים על הרבה 'כמעט אסונות' בטיולים ובפעילויות של מכינות ואנחנו רוצים למנוע את האסון הבא".

"קראנו לראש הממשלה להקים ועדה ציבורית בלתי תלויה בראשות שופט בדימוס שתחקור את הדברים. אמנם הוקמה ועדה במשרד החינוך, אבל לא יתכן שהגוף שהיה אחראי על האסון יחקור את עצמו ולכן מאוד חשוב שנקבל מענה מראש הממשלה", אומר אור המדגיש שאין מדובר בדרישה שלו לבדו אלא "כל עשר המשפחות של הילדים שנספו מאוחדים בדרישה הזו ויש לנו לכך גיבוי גם מהילדים שניצלו בניסי ניסים".

הכשרת השביל
צילום: גרשון אלינסון
תחילת השביל
צילום: גרשון אלינסון

הריה של אלה עם קצובר ומטר
צילום: גרשון אלינסון
המש"צים באירוע
צילום: גרשון אלינסון