תערוכה: "הצד הציוני של המטבע"

תערוכה חדשה שסוקרת את האתגרים הכלכליים בשנותיה הראשונות של המדינה בהתהוות.

קובי פינקלר , ה' באב תשע"ח

הצד הציוני של המטבע
הצד הציוני של המטבע
צילום: יח"צ

תערוכה חדשה הסוקרת את האתגרים הכלכליים בשנותיה הראשונות של המדינה בהתהוות.

באמצעות צילומים נדירים וטקסטים פורסת התערוכה את "הצד הציוני של המטבע"- את המצב המורכב והבלתי אפשרי של ישראל בשנותיה הראשונות- מלחמת העצמאות שגבתה מחיר אנושי וכלכלי כבד, גלי העלייה, הקמת התשתיות הלאומיות, מדיניות הצנע, תחיקה חברתית, הסכם השילומים עם גרמניה ועוד.

בפרספקטיבה של 70 שנה נראית הקמת המדינה כעלילת סרט דרמה סוחף, עם סצנות המעוררות פחד, מתח, קומדיה וסוף טוב- אותו כולנו מכירים. וכמו בכל סיפור טוב, הגיבורים והגיבורות בתסריט הצילו את המצב והניחו את התשתיות שהביאו את ישראל למדינה עצמאית, ודמוקרטית .

התערוכה מאירה זרקור על האתגרים הכלכליים, הקשים והמורכבים, בהם עמדו קברניטי המשק בשנים הראשונות להקמת המדינה: המעבר החלק של המטבע מלירה ארצישראלית ללירה ישראלית, מדיניות הצנע ותופעת השוק השחור, מקורות המימון של המלחמה ובמקביל הקמת התשתיות הלאומיות, קליטת העלייה ומדיניות הרווחה.

מלחמת העצמאות פרצה למחרת כ"ט בנובמבר 1947. המדינה שבדרך נאלצה להתמודד עם אימת ההישרדות עוד טרם הוכרזה. מלחמת העצמאות הייתה ארוכה וגבתה 6000 קורבנות בנפש, והותירה עם כאוב ודואב. הישוב הקטן בארץ התגייס למלחמה, מלחמה ללא אמצעים כנגד מדינות וארגונים עתירי אדם, נשק וממון. מנהיגות ישראל ובראשה בן גוריון התלבטה איך מנצחים בחזית הקרב ובחזית הכלכלית במציאות בה חסר מטבע זר, ערבויות, אניות, נשק ומזון.

קונפליקטים אילו הביאו להנהגת מדיניות הצנע, שאפשרה חלוקה שיוונית ככל שניתן, להחלטה לשלוח את גולדה מאיר אל מעבר לים לגיוס "מגבית גולדה", לחתימה על הסכם השילומים עם גרמניה לטובת פיתוח תשתיות של חשמל, כבישים, תחנות כוח, רפואה ציבורית, תחבורה ציבורית ועוד. גם התושבים השתתפו במאמץ באמצעות מלוות מלחמה.

במקביל, גם בזמן מלחמה נולדים ילדים, מתקיימים לימודים, התושבים עובדים לפרנסתם ומנסים לקיים חיי יום יום, וכך, בתוך כל אלה, הונחו היסודות לתחיקה חברתית: חוקק חוק הביטוח הלאומי, חוק שעות העבודה, חופשת לידה ועוד.

הנחת תשתיות לאומיות, מהווה אירוע פלאי נוסף בראי הזמן: נבנו תחנות כוח, נפרשה רשת חשמל, כבישים נסללו, החלה להתנהל תחבורה ציבורית וחקלאות ישראלית, ואפילו ניצני תרבות ישראלית.

פרק חשוב בתערוכה מוקדש להחלפת המטבע והטבעת החותמת של הדמוקרטיה הישראלית. בפברואר 1948 ניתקה הממלכה הבריטית את הלירה הארץ ישראלית משוק הלירה שטרלינג. המשמעות הכלכלית של מהלך זה הייתה עלולה ליצור אי ודאות מוניטרית. במהלך אמיץ ונועז נרקמה התשתית המוניטרית של מדינת ישראל ובנק אפ"ק הנפיק את הלירה הארץ ישראלית החדשה. אין זה ענין של מה בכך להנפיק שטרות כסף למדינה שטרם הוכרזה עצמאותה, ואין זה עניין של מה בכך שתושבי המדינה נתנו אמון במהלך כזה.

התערוכה מציגה את התקופה המיוחדת הזו באמצעות סרטים, צילומים נדירים, טקסטים ומסמכים מרתקים. הרצל 13, פינת לילינבלום 26, תל אביב,בתיאום מראש.