גוונים של ווקאל

הטוב והטעון שיפור במחרוזת של 'ווקאלס', השיר המרגש שמלווה בחד-גוניות ומילה ליוצרי הא-קפלה.

עוזיאל סבתו , ה' באב תשע"ח

מוזיקה
מוזיקה
פלאש 90

גרסת כיסוי | ווקאל'ס | מחרוזת חסידית

נפתח הפעם בטופ – מחרוזת שנקראת משום מה 'חסידית' של מקהלת הווקאליים הצעירים 'ווקאל'ס' מבית דוד פדידה.

ששת הזמרים המאוד מוכשרים יוצרים בשיתוף פעולה קולי מקסים את הקטע הזוכה בין ביצועי הווקאל של השנה. בחירת השירים וגיוון הסגנונות, קביעת הקולות וביצועם, הכל נעשה בצורה מקצועית ומענגת אוזניים.

אמנם הקליפ מיושן ומזכיר תקופות עתיקות (אי שם בתחילת עידן הקליפים), הבאס קצת הלך לאיבוד ויתרון מספר הזמרים לא הופך ליתרון קולי (שניים או שלושה קולות אפשר לעשות גם בטריו) וכמה שירים מציקים ביותר ברצף המוצלח (למשל 'רבי נחמן' שביצע אמן אחר מבית פדידה, איציק דדיה, וכנראה זו הסיבה שהוזכר במחרוזת) אבל אלו זוטות בלב ים של כישרון וחן.

גרסת כיסוי | יוסי גרין ושלמה שמחה | על אלה

והנה מי שהבין עד הסוף את משמעות איסור שמיעת כלי המוזיקה בימי בין המצרים, ומלבד גרסה 'ווקאלית', הוסיפו גם מילים ולחן עצובים.

יוסי גרין, מגדולי המוזיקאים בתחום החסידי של דורנו, מחדש בגרסה ווקאלית את קינת החורבן מאלבומו 'גוונים של גרין – ליל שישי' יחד עם הזמר המוכשר והאלמוני שלמה שמחה, בליווי קולו שלו, כפי שנוהג להתלוות תמיד בכל שיריו לזמרים שעימם הוא משתף פעולה. אלא שהפעם אלו לא סתם קולות רקע – זה העיבוד כולו, אלו כלי הנגינה, הצלילים שמסביב, התופים, הכינורות והגיטרות – הוחלפו בקו של גרין. אלא שגווני קולו נשמעים בסופו של דבר חד גוניים, הם אינם מספיקים להעשרה הצלילית ואף מקשים על הנאת ההאזנה. מקהלה או קולות אחרים נוספים היו יכולים להועיל הרבה יותר לביצוע הבהחלט המרגש.

גרסת כיסוי | ארי גולדוואג | ירושלים

וגם ארי, הזמר האמריקאי-ישראלי החייכן והאופטימי, נחלץ א-קפלה לאווירת הימים בשיר כיסופים ל'ירושלים', בליווי קליפ / מצגת תמונות מהעיר הקדושה, מקהלת קולות מצוינת וליווי קצבי חזק מידיי.

ביצוע א-קפלה הוא אתגר שלא מעט אמנים מעדיפים לוותר עליו, מדובר בהשקעה עיבודית גבוהה, בהקלטות חדשות ובזמן מוגבל מאוד עם מספר אוזניים מצומצם שמתעניין בנושא. למקהלות הווקאליות הדתיות אמנם יש יתרון– שכן בשבתות ובחגים העיבודים תקפים כל השנה אבל האמנים הבודדים, שמוציאים את השירים בדרך כלל לשמה של ההלכה ולמען ציבור שומרי מנהגי האבלות, בדרך כלל אינם זוכים למספיק הכרה והוקרת תודה. אז לסיום, ובשם קהל מאזיני הא-קפלה בימים אלו, גם אם לא כל הביצועים מושלמים וגם אם חלקם חסרים – לכם האמנים הווקאליים מגיע חיזוק גדול. תודה.